פרשת מין תמורת מינוי: פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הודיעה לפרקליטיו של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה, כי הוחלט לשקול להעמידו לדין בעבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים, וכן לפרקליטיה של שופטת בית משפט השלום, אסתר כרייף, כי הוחלט לשקול להעמידה לדין בעבירות של מתן שוחד והשמדת ראייה, והכל בכפוף לשימוע שייערך להם. מהפרקליטות נמסר כי ההחלטה התקבלה על ידי פרקליט המדינה, שאימץ את המלצת פרקליטות המחוז והמשנה לפרקליט המדינה.

עורכי דינו של אפי נוה, בעז בן צור, כרמל בן צור וגיא רוה, מסרו בתגובה: "עניין זה לידתו בחטא. כזכור, מכשיר הטלפון הנייד של מר נוה נגנב ונפרץ, והפרקליטות, בהחלטה מפוקפקת, העניקה "חסינות" לפורצים – עת דובר במעשה עבירה חמור וברור. כבר בשל כך, כל הראיות שנגבו בהליך זה דינן להיחשב לבלתי קבילות בבית המשפט. גופו של עניין, הניסיון לייחס למערכת יחסים בין בגירים אופי "שוחדי" מעיד על תפיסה לקויה ביותר של סיטואציות אנושיות. ממילא, אין שום יסוד משפטי לטענה זו, המייחסת למר נוה פעולות שבוצעו עת כלל לא היה חבר בוועדה לבחירת שופטים, ולכן ברור שלא היה יכול לקבל כל החלטה בעניין גב' כרייף, מטוב ועד רע. מכל מקום וכזכור, מינויה של כרייף אושר ברוב מוחלט בוועדה, לרבות על ידי שני שופטים מבית המשפט העליון".

פרקליטה של עורכת הדין, עו״ד עדי כרמלי, מסר: "אני שמח על החלטת הפרקליטות לסגור את התיק בעניינה. מלכתחילה סברנו שלא היה מקום לשרבוב שמה לפרשה, ואנו מודים לפרקליטות שקיבלה את עמדתנו, הגם שזה רק עתה. רק צר לנו על חודשים ארוכים של מתח, סבל וימים קשים שעברו על מרשתי ועל משפחתה וילדיה, שאיש לא יוכל להשיב להם. כל רצונה הוא לשוב לשגרת חייה ולעבודתה כסניגורית ועורכת דין מכובדת".

בד בבד לחקירת החשדות נגד נוה, נחקרה גם תלונתו שלו על פגיעה בפרטיותו בשל מעורבות העיתונאית הדס שטייף וגורמים נוספים בלקיחת טלפונים סלולריים שלו וחדירה אליהם שלא כדין. מהפרקליטות נמסר כי "לאחר בחינת חומר הראיות ושקילת מכלול נסיבות העניין, נמצא כי הגם שפרטיותו של נוה נפגעה קשות בעניין זה, הרי שאין מקום להעמיד לדין מי מהמעורבים בגין החדירה לטלפונים אלה. להלן יפורטו בתמצית הטעמים לכך".

על פי כתבי החשדות שנשלחו לחשודים, בתקופה הרלוונטית כיהן נוה כיו"ר מחוז ת"א והמרכז של לשכת עוה"ד, ומיוני 2015 כיו"ר לשכת עוה"ד. בתקופה זו כיהנה עו"ד אסתר כרייף כתובעת במשטרת ישראל בשלוחת זבולון, והגישה מועמדות למשרת שופטת בית משפט השלום. באותה עת חברי הוועדה לבחירת שופטים היו: שרת המשפטים איילת שקד, שר האוצר משה כחלון, נשיאת ביהמ"ש העליון מרים נאור, השופטים אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן, חה"כ נורית קורן ורוברט אילטוב, ונציגי לשכת עוה"ד - עו"ד אילנה סקר ועו"ד חאלד זועבי.

 
על-פי החשד, במסגרת תפקידיו, ובעיקר כיו"ר לשכת עוה"ד, היה נוה בעל השפעה משמעותית על בחירת שופטים בישראל והיה מעורב במסגרת תפקידו בבחירת שופטים על אף שלא שימש אותה עת חבר בוועדה. נוה השפיע על בחירת השופטים באמצעות נציגי לשכת עוה"ד בוועדה והתייעצותם עמו מתוקף תפקידו, וכן באמצעות קשריו המקצועיים עם גורמים נוספים בוועדה שאינם נציגי הלשכה. כמו כן, הוא השתתף במסגרת תפקידו בישיבות מקדימות שקוימו אצל נשיאת ביהמ"ש העליון דאז מרים נאור, בהשתתפות הנשיאה, השרה ונציגי הלשכה, בה בדרך כלל הושגו הסכמות לגבי רוב רובם של המועמדים לשיפוט.

על-פי החשד נגד השופטת כרייף, במסגרת תפקידיו, ובעיקר כיו"ר לשכת עוה"ד, היה נוה בעל השפעה משמעותית על בחירת שופטים בישראל והיה מעורב במסגרת תפקידו בבחירת שופטים על אף שלא שימש אותה עת חבר בוועדה. נוה השפיע על בחירת השופטים באמצעות נציגי לשכת עוה"ד בוועדה והתייעצותם עמו מתוקף תפקידו, וכן באמצעות קשריו המקצועיים עם גורמים נוספים בוועדה שאינם נציגי הלשכה. כמו כן, הוא השתתף במסגרת תפקידו בישיבות מקדימות שקוימו אצל נשיאת ביהמ"ש העליון דאז מרים נאור, בהשתתפות הנשיאה, השרה ונציגי הלשכה, בה בדרך כלל הושגו הסכמות לגבי רוב רובם של המועמדים לשיפוט.

עוד על פי כתבי החשדות, באוגוסט 2013 הגישה עורכת הדין דאז כרייף מועמדות להתמנות כשופטת שלום. לאחר כחודש, פנתה כרייף אל נוה בכנס מקצועי בו השתתפו השניים, הציגה עצמה בפניו ושיתפה אותו בכך שהגישה מועמדות לשיפוט. השניים שוחחו באותו יום מחוץ לכנס והחליפו מספרי טלפון. בהתכתבות מאוחרת ביניהם באותו יום, ביקשה כרייף מנוה לשמור על עניין מועמדותה לשיפוט באופן דיסקרטי. במהלך מספר שבועות לאחר היכרותם, שמרו השניים על קשר טלפוני והחליפו ביניהם הודעות רבות ואף קיימו מפגש אינטימי בביתה של כרייף. בהמשך, לאורך תקופה של כשנתיים ועד אוגוסט 2015, שמרו השניים על קשר שהתמצה בהחלפת הודעות ווטסאפ בתדירות של אחת לכחודש-חודשיים, חלקן בעלות גוון אינטימי והבעת רצון הדדי להיפגש. במהלך אותה תקופה לא נפגשו השניים למפגש אינטימי נוסף.

לאחר שנוה נבחר לראשות הלשכה, ידעה כרייף כי יש ביכולתו לקדם את בחירתה לשיפוט מחד גיסא, וכי הוא מעוניין בקשר אינטימי עימה מאידך גיסא. לפיכך, היא עודדה, טיפחה והידקה את הקשר האינטימי-פלרטטני עימו, והשניים אף קיימו מפגש אינטימי נוסף בביתה, בעיצומו של הליך מינויה לשיפוט. כל זאת, בין היתר, כדי להטותו לכאורה למשוא פנים כלפיה ובעד פעולותיו הקשורות לתפקידו או בעד השפעתו על פעולתם של גורמים רשמיים אחרים בהקשר למינוי שופטים. כפי שעולה באופן ברור ממכלול ההתכתבויות בין השניים, בד בבד עם טיפוח הקשר האינטימי ביניהם כאמור, ביקשה כרייף מנוה, במספר רב של הזדמנויות, לפעול ולהתערב בעניינה ולקדם את בחירתה לשיפוט, באופן אשר כרך את הדברים זה בזה.

כרייף. צילום: אתר הרשות השופטת


עוד נכתב, כי נוה, שהיה מעוניין בקשר אינטימי עם כרייף, שיתף פעולה עם הפלירטוט מצידה ונענה לקשר האישי והקרוב שהוצע לו, ביודעו שהיחס המיוחד והאינטימי, שכלל כאמור מפגש אינטימי בביתה בהזדמנות נוספת, ניתן והוצע לו  גם על מנת לקדם את מינויה במסגרת תפקידו. בד בבד עם קיום הקשר האינטימי, נוה חשוד שניצל את מעמדו כראש הלשכה ופעל בעניינה של כרייף באופן מהותי במספר רב של הזדמנויות מול חברי הוועדה לבחירת שופטים וגורמים רלוונטיים אחרים, כשהוא מצוי בניגוד עניינים חריף נוכח הקשר ביניהם, שהלך והתעצם במהלך הליך המינוי, ובלי שדיווח על כך לאיש מהגורמים מולם פעל.
 
כך, למשל, לאחר שחלפו כשנתיים ממועד הגשת מועמדותה לשיפוט שבמהלכם כרייף לא זומנה ל"ועדת המשנה הראשונה", שהיא שלב הכרחי בדרך למינוי לשיפוט, ביקשה כרייף מנוה לברר מדוע טרם זומנה לוועדה. נוה הבטיח לה "לזרז" הנושא, ובמקביל פנה לעו"ד סקר בעניין. כעבור כשלושה שבועות זומנה כרייף לוועדת המשנה.
 
עוד צוין בכתב החשדות כי בהמשך, בפברואר 2016, כרייף נכשלה בקורס המועמדים לשפיטה לאחר שקיבלה ציון נמוך. ציון "עובר" בקורס מהווה קריטריון משמעותי להמשך תהליך המינוי, אולם אין הוא תנאי הכרחי. נוה חשוד כי לבקשת כרייף שיקדם בכל זאת את מינויה, הוא פנה מספר פעמים רב לעו"ד אילנה סקר, נציגת הלשכה בוועדה, וביקש ממנה כי תפעל לכך שכרייף תעבור את "ועדת המשנה השנייה", בה השתתפה עו"ד סקר כנציגת לשכת עוה"ד, יחד עם עוד שני חברי ועדה. מעבר של ועדת משנה זו הוא שלב הכרחי בדרך למינוי לשיפוט. נוה ביקש זאת מעו"ד סקר בהמשך לבקשות חוזרות ונשנות של כרייף, ולא אמר לעו"ד סקר כי הוא מצוי בניגוד עניינים חריף לאור הקשר הפלרטטני-אינטימי בינו לבין כרייף. נוה פנה בעניין זה גם לחברת ועדת המשנה הנוספת, חה"כ לשעבר נורית קורן, וסיכם עימה כי היא ועו"ד סקר יעבירו את כרייף ברוב קולות בוועדת המשנה. בזכות התערבותו והשפעתו של נוה, עברה כרייף את ועדת המשנה השנייה במרץ 2016, למרות כישלונה בקורס, ברוב קולות של עוה"ד סקר וחה"כ קורן, מול דעת המיעוט של כב' השופט אליקים רובינשטיין, ונכנסה למאגר המועמדים לשפיטה. זמן קצר לאחר מכן, קיימו השניים מפגש אינטימי נוסף בביתה של כרייף.

התיק נגנז. שטייף. צילום: אבשלום ששוני
 
בהמשך, לבקשת כרייף, הורה נוה לעו"ד סקר לדאוג להכנסתה לרשימת המועמדים לשיפוט שפורסמה באפריל 2016. בעקבות זאת, דאגה עו"ד סקר לכלול אותה ברשימה. נוה עשה כן בהיותו בניגוד עניינים חריף עקב מערכת קשריו עם כרייף, ולאחר שחלף פחות מחודש מאז קיים עימה מפגש אינטימי בביתה, על פי הצעתה, ובלא לדווח לעו"ד סקר על הקשר האינטימי ביניהם. במאי 2016 לקראת כינוס הוועדה לבחירת שופטים, השתתף נוה בישיבה המקדימה שנערכה אצל נשיאת העליון דאז מרים נאור, יחד עם שרת המשפטים ונציגי הלשכה. בישיבה זו, שנועדה לגבש הסכמות לקראת כינוס הוועדה, סוכם כי כל הנוכחים יתמכו במינוי כרייף לשופטת. אף כאן, נוה לא דיווח לאיש על קשריו האינטימיים עמה.
 
פעולתו של נוה עבור כרייף הצליחה והובילה לבחירתה לשופטת ביום 7.6.16. לאורך כל התהליך נוה וכרייף התכתבו ושוחחו ביניהם, תוך כריכה בין נושא המינוי לשיפוט לבין מערכת היחסים האינטימית ביניהם. "בגין מערכת יחסים זו הוחלט כאמור לשקול להגיש כתב אישום נגד השניים בעבירות שוחד ונגד נוה גם בעבירת מרמה והפרת אמונים, בכפוף לשימוע", נמסר מהפרקליטות.
 
החשד נגד השופטת כרייף להשמדת ראייה:
כמו כן, על פי כתבי החשדות, בינואר 2019 נחקרה השופטת כרייף לראשונה באזהרה במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלוד. במהלך החקירה, היא התבקשה למסור את הטלפון הנייד שברשותה לחוקרים לצורך החקירה. השופטת כרייף ניסתה לשכנע את החוקרים להימנע מלקיחת הטלפון, אך ללא הועיל. היא נשאלה על ידי החוקרים האם מחקה בחודשים האחרונים התכתבויות מהטלפון והיא שללה זאת. במהלך חקירתה, ביקשה השופטת כרייף מהחוקרים לשוחח בטלפון עם גורמים שונים והם התירו לה לעשות כן. לאחר מכן, בהמשך החקירה, נשאר הטלפון בהישג ידה. על פי החשד, השופטת כרייף ניצלה את האמון שניתן בה על ידי החוקרים, ובהיותה בחדר החקירות מחקה מהטלפון התכתבויות שהוחלפו בווטסאפ בינה לבין מספר גורמים, לרבות אחד מחברי הוועדה לבחירת שופטים. היא מחקה את ההודעות שהוחלפו בינה לבין חבר הוועדה ביודעה כי הן עשויות להיות דרושות כראיה בחקירה המתנהלת נגדה, העוסקת בהליך בחירתה לשיפוט. בתום החקירה מסרה השופטת כרייף לחוקרים את הטלפון, בלא שאמרה להם דבר אודות מחיקת ההודעות. פעולתה זו התגלתה בשלב מאוחר יותר של החקירה, לאחר חדירה לטלפון על ידי חוקר מיומן, אשר שיחזר את ההודעות שנמחקו.
בגין מעשים אלה הוחלט לשקול להגיש נגדה כתב אישום גם בגין עבירה של השמדת ראיה, בכפוף לשימוע.

חקירת תלונתו של נוה בחשד לפגיעה בפרטיותו
ביחס לחקירת תלונתו של נוה על פגיעה בפרטיותו בשל מעורבות העיתונאית הדס שטייף וגורמים נוספים בלקיחת טלפונים סלולריים שלו וחדירה אליהם שלא כדין, נמסר מהפרקליטות כי "לאחר בחינת חומר הראיות ושקילת מכלול נסיבות העניין, נמצא כי הגם שפרטיותו של נוה נפגעה קשות בעניין זה, הרי שאין מקום להעמיד לדין מי מהמעורבים בגין החדירה לטלפונים אלה. להלן יפורטו בתמצית הטעמים לכ"ך.
 
בפרקליטות ציינו כי הוחלט שלא להעמיד לדין את שטייף וגניזת התיק מהטעמים הבאים: "ראשית, המידע ששטייף מסרה הוביל לחקירה חשובה ביותר בנוגע לטוהר המידות ביחס למינוי שופטים, שבסופו של דבר הובילה להחלטה לשקול להגיש כתב אישום בגין שוחד ועבירות נוספות; לולא פנייתה של שטייף לרשויות, ככל הנראה לא היה ניתן לדעת כי בוצעה חדירה לטלפונים ובמקביל לא היתה נפתחת חקירה חשובה זו".
 
"שנית, ככל שידוע – עיקרו של המידע שהוצא מהטלפונים לא פורסם ברבים, אלא שטייף העבירה אותו לרשויות. בכך נמנעה פגיעה קשה נוספת בפרטיותו של מר נוה והגורמים שעימם שוחח; פגיעה קשה זו יכלה להיגרם לו היו מתפרסמים ברבים תכנים מתוך הטלפונים של אישיות ציבורית זו, ששיחות רבות שניהלה היו ודאי רגישות ביותר. אכן, אין בהחלטה זו כדי להקל ראש בחומרת מעשיהם של שטייף והגורמים שמסרו לה חומר זה, שפגעו מאוד בפרטיותו של מר נוה. עם זאת, נמצא כי היה מקום ליתן משקל נכבד יותר לשיקולים האחרים שפורטו לעיל".

"לכך יש להוסיף, כי עדויות שלושת החשודים נגבו תחת "פיסקת חסינות", במסגרתה הובטח לכל אחד מהם כי לא ייעשה שימוש נגדו בדברים שימסור בחקירה וכי תישקל האפשרות להעניק לו חסינות מפני העמדה לדין. ללא שימוש בעדויות אלה, קשה מאוד להעמיד לדין. כמו כן, העמדתם לדין יכלה לעורר טענות ממשיות של הגנה מן הצדק".