אבי ציצואשוילי ז"ל, שנורה למוות בשוגג בעת ניסיון חיסול, הובא אמש (שני) למנוחות לאחר שמת מפצעיו זמן קצר לאחר אירוע הירי. אביו, יוסי ציצואשוילי, שוחח עם אילה חסון ב-103fm וסיפר על המחדל שגבה את חייו של בנו.
"הוא קיבל קליע בבטן. הוא עבר במקרה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון וקיבל כדור תועה".
בדרך כלל נערים בני 17 לא מספרים להורים שלהם לאן הם הולכים. אתה יודע לאן הוא תכנן להגיע?
"הוא יצא מהבית והלך לחנות של החבר שלו. אחרי עשר דקות חבר שלו התקשר מהטלפון שלו. הוא לא יכל לדבר הרבה. הוא יצא לקנות סיגריות ואחרי שהוא חזר בשביל כדור תועה פגע בו".
הוא הצליח לדבר איתך לפני?
"כן. הוא אמר לי 'אבא הכל בסדר'. הפרמדיק לקח אותי לצד וסיפר לי שהבן שלי שאל אותו אם הוא יחיה או לא"
ומה הוא ענה לו?
"אתה תחיה אתה חזק, תחזיק מעמד. זה מה שהפרמדיק אמר".
אם הוא הצליח להיות בכזה פוקוס ולחייג אלייך אחרי הפציעה...
"הוא חייג אליי ואמר 'אבא תבוא מהר'. הוא לא הספיק לדבר וזרק את הטלפון על הרצפה. החבר שלו ראה אותו מהחנות, לקח את הטלפון שלו והתקשר אליי. חשבתי שמדובר בתאונה או מכות. לא העליתי על דעתי שקליע תועה פגע בו. הוא היה עוד בפוקוס אחרי עשר דקות כשהגעתי. גם כשהפרמדיק הגיע הוא היה עוד בפוקוס".
כשאתה הגעת הוא היה עוד בהכרה?
"כן. שאלתי אותו אם הכל בסדר והוא השיב שהכל בסדר".
הצלחת לעודד אותו?
"לא נתנו לי להתקרב. הספקתי לומר לו שתי מילים. הזיזו אותי הצידה".
איפה הקליע פגע?
"הקליע פגע בבטן והסתובב בפנים, וכבר לא היה מה לעשות".
מעבר לכאב, יש כעס?
"אני לא כועס על כלום. הכל משמיים. מה שצריך לקרות קורה. מה זה ייתן לי אם אני אכעס".
שאנשי מארגוני הפשע יעשו את החשבונות שלהם במקומות שלהם, ולא במקומות שאזרחים תמימים עוברים.
"אני לא יודע. הילד שלי לא היה פושע או עבריין. הוא היה ילד טוב, גבר וחברמן שכל הזמן עטפו אותו החברים".
יש לך ילדים נוספים.
"יש לי עוד ילד בן 14, שיהיה בריא עד 120. שיהיה חזק ובריא. לא מעבר לזה".
ואמא שלו?
"אמא שלו לא מרגישה טוב. יומיים בלי שינה ואוכל".
אתה יודע מי הבן אדם שאליו כוונה האש?
"לא יודע ולא מכיר אותו אפילו".
ולא רוצה לדעת גם?
"מה אני צריך לדעת? מה אני צריך להיכנס לעניינים האלה. אנחנו משפחה שלא נכנסת לעניינים האלה".
יוסי, תודה רבה ששיתפת אותנו.
"רק שיהיה טוב לכל עם ישראל".