ההגדרה של רשלנות רפואית היא: "מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה שלה, כאשר סטייה זו גרמה נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא סטייה זו" (ויקיפדיה). כפי שניתן להבין, מעשה/מחדל המהווים רשלנות יכולים להיות של כל גורם רפואי:  רופא, אחות, רוקח, רופא מרדים או כל אדם אחר שעוסק ברפואה או במקצועות פארא-רפואיים.  

דוגמאות למקרים של רשלנות רפואית
הרשלנות הרפואית יכולה להתבטא באי גילוי מחלה בזמן, אי שליחת מטופל לבדיקות מתאימות, מתן תרופה שגויה או אי מתן תרופה בכלל. הרשלנות הרפואית יכולה להתבטא גם במתן טיפול שהחמיר את הבעיה הרפואית, ועד לביצוע של ניתוח באיבר בריא. מדובר רק בחלק קטן מהמקרים שבהם ניתן להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית.

מקרים נוספים של רשלנות רפואית שהוכרו על ידי בתי המשפט הם ניתוחים רשלניים, אבחון לקוי של מומים במהלך ההיריון, מהלך לידה בלתי תקין וכו' (לצערנו, מספר מקרי הרשלנות הרפואית מתרבים כל שנה בתחומי רפואה שונים).

חשוב לציין כי רשלנות רפואית יכולה להופיע בכל שלב של ההליך הרפואי. רשלנות רפואית יכולה להתקיים גם אם קיבלת אבחון שגוי של מצבך הרפואי או לא הצליחו לאבחן את המצב בזמן, אם בוצע טיפול רפואי ללא הסכמתך, או שקיבלת טיפול מיותר ובעקבות זאת נגרם לך נזק.

לפניה ישירה אל משרד עורכי דין וגישור יוני שמיל, לחץ/י כאן

כיצד לפעול לפני הגשת תביעת רשלנות רפואית?
כדי לשמור על הזכויות יש לקבל ולאסוף את כל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים. לאחר מכן יש לשלוח את המסמכים למומחה רפואי בתחום הספציפי כדי לקבל חוות דעת, ולאחר מכן תוגש התביעה אשר תקשר בין הרשלנות לבין המצב הפיזי/נפשי של התובע/ת.

היעדר הסכמה מדעת בתביעות רשלנות רפואית
כאשר מדברים על רשלנות רפואית, חשוב להבהיר גם את המונח היעדר הסכמה מדעת. המשמעות היא כי לו המטופל היה מקבל את כל המידע אודות הטיפול הרפואי, הוא לא היה נותן את הסכמתו לטיפול. 

על פי סעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996:
1. לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך הסכמה מדעת.
2. קבלת הסכמה מדעת - ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע. "מידע רפואי"  כולל את תיאור ההליך הרפואי, המטרה הסופית, התועלת מההליך וגם הסיכונים בהליך, לרבות תופעות לוואי, וכן סיכויים של טיפולים חלופיים ואף היעדר טיפול. 
3. על המטפל למסור למטופל את המידע בשלב מוקדם ככל האפשר, וזאת על מנת לאפשר למטופל להבין את המידע ולקבל החלטה מודעת וברצון.
4. המטפל רשאי להימנע ממסירת מידע רפואי מסוים למטופל, הנוגע למצבו הרפואי, אם אישרה ועדת אתיקה כי מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל. חשוב לציין כי ההסכמה מדעת יכולה להיות בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות.

פגיעה באוטונומיה
פגיעה באוטונומיה מתקשרת להסכמה מדעת, שכן מתן טיפול רפואי מבלי שניתנה לכך הסכמה מדעת על ידי המטופל, מקימה לו זכות לפיצויים בשל הפגיעה באוטונומיה ובזכות הבחירה שלו. זכות זו נועדה לפצות את המטופל על עוגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מהפגיעה באוטונומיה שלו.

לסיום, עצתנו לכם היא לא לוותר, אם נגרם לכם נזק בעקבות רשלנות רפואית תעמדו על זכותכם לקבל פיצוי. אם לא ניתנה לכם אפשרות לבחון את ההליך הרפואי ולא הסכמתם לו, תדרשו את הפיצוי המגיע לכם. את/ה מוזמנים לפנות למשרדנו על מנת לקבל את הפיצוי המירבי עבור הרשלנות, אנחנו כאן בשבילכם.

משרד עורכי דין וגישור יוני שמיל עוסק ברשלנות רפואית, נזקי גוף ודיני משפחה. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לרשלנות רפואית LawGuide.