חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 קובע מי רשאי להיכנס לישראל ומי לא. החוק קובע כי מי שאינו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה אינו בעל זכות קנויה לשבת בישראל, וכי ישיבת אדם בישראל מותנית בקיום של רישיון ישיבה שניתן לו בהתאם לחוק זה.
הסמכות למתן רישיונות ישיבה ושיקול דעת להפעלתה בהתאם לחוק הכניסה לישראל מסורים לשר הפנים דרך הגוף הרלוונטי במשרד הפנים. אחת הדרכים לרכישת מעמד בישראל מכוח נישואים מוסדרת בסעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב - 1952 (חוק האזרחות) הקובעת כי בן זוג של אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות.
נישואים לאזרח ישראלי אינם מעניקים אזרחות ישראלית באופן אוטומטי
ההלכה בישראל קובעת כי זר שנישא לאזרח ישראלי אינו בא בגדר הוראת סעיף 4א לחוק השבות, תש"י - 1950 ולפיכך הזר לא זכאי לקבל אזרחות לפי חוק השבות אלא לפי סעיף 7 לחוק האזרחות.
חשוב להבהיר כי החוק הישראלי קובע כי אין בנישואים לאזרח ישראלי, כשלעצמם, כדי להעניק אזרחות ישראלית לבן הזוג הזר, מיום הנישואים. על כן, ההחלטה לגבי התאזרחותו של בן הזוג הזר מסורה לשיקול דעתו של הגורם המחליט במשרד הפנים.
לפניה ישירה אל עורך הדין אביחי בן-דוד, לחץ/י כאן
בעת בחינת בקשה לאזרחות משרד הפנים בוחן את אמיתות הקשר וכנותו
בעת בחינת בקשה של בן זוג זר להתאזרחות על משרד הפנים לבחון את קיומו של קשר נישואים כן ואמיתי בין בני הזוג. כלומר, לבחון האם מדובר בקשר פיקטיבי, למראית עין בלבד ואם לאו.
השיקול העיקרי העומד מאחורי סעיף 7 לחוק האזרחות הוא השיקול ההומניטרי, שעיקרו להגן על התא המשפחתי והרצון לאפשר לבני זוג לחיות יחדיו במידת האפשר, ולהקים משק בית משותף. הסעיף בחוק נועד לחסוך מבני הזוג את הבחירה הקשה בין הקמת תא משפחתי לבין המשך מגורים בארץ.
נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי
במשרד הפנים קיים נוהל שמספרו 5.2.0008 שקובע את הליך ההתאזרחות. ניתן לראות בנוהל זה את ההקלות הניתנות לבני זוג זרים של אזרחי ישראל לעומת אחרים המבקשים להתאזרח (שאינם נשואים). תמצית מהותו של ההסדר היא קיום הליך שמורכב ממספר שלבים. בהתחלה נכנסים להליך מדורג ולאחר מכן ניתנות מספר הקלות.
כלומר, ראשית ניתן רישיון זמני, לאחר מכן מתבצעת בחינה של קיום תא משפחתי בישראל, של כנות הקשר ושל היעדר פגיעה באינטרסים ציבוריים שונים כמו למשל רקע פלילי או קיומה של מניעה ביטחונית.
אם משרד הפנים קיבל את הבקשה והכניס את בני הזוג להסדר המדורג לעיל, ניתנים לבן הזוג הזר רישיונות שהייה וישיבה בישראל למשך תקופה של מספר שנים, בכפוף לעריכת בדיקות תקופתיות. במידה שלא נמצאה כל מניעה לכך, רק בתום ההליך יכול בן הזוג הזר להתאזרח לפי סעיף 7 לחוק האזרחות.
כיצד משרד הפנים בודק את כנות הקשר?
בחינת הקשר בין בני הזוג תיעשה בדרך כלל באמצעות ראיון ועל ידי המצאת מסמכים כמו למשל תמונות משותפות וחשבונות המאשררים את הטענה כי בין בני הזוג אכן מתקיים קשר זוגי.
יש לזכור כי בני זוג רבים "נופלים" בשלב הריאיון ובחינת טיב היחסים. הסיבה לכך היא לא משום שמדובר בזוגיות פיקטיבית ולא כנה. מקור הכישלון הוא בכך שפקידי משרד הפנים נוהגים לשאול שאלות מאוד ספציפיות שיש להיערך אליהן בטרם הריאיון.
השאלות הנשאלות הן אישיות ויכולות להגיע לרמה של "באיזה צד ישן הבן זוג" או "מה צבע מברשת השיניים של בת זוג". מענה לא נכון על יותר משאלה אחת לשאלות האלו יובילו לדחיית הבקשה ולעזיבת בן או בת הזוג של האזרח הישראלי.
עורך הדין אביחי בן-דוד עוסק בהסדרת מעמד, תביעות ביטוח, צוואות וירושות, הוצאה לפועל ונזקי גוף. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לאשרות שהייה בישראל LawGuide.