בית המשפט העליון קבע בהחלטתו כי השינוי יצטרך להתבצע באמצעות חקיקה של חוק ראשי בכנסת, ולא בתקנה או סעיף תקנוני. אמירה זו של בית המשפט הבהירה כי זה האחרון סבור כי יש להקפיד ולשמור על זכויות האסירים.
הערעור כאמור, הוגש על החלטת המחוזי בעתירה שהגישו שלושה אסירים, ביניהם יניב (ניבי) זגורי, שעומד לדין בגין רצח שלושה אנשים, בהם עד המדינה טל קורקוס וגרושתו דבורה. הבסיס לעתירה היה החלטתו של שב"ס להגביל את זמני שיחות הטלפון בין אסירים לפרקליטיהם לרבע שעה כאמור.
בהחלטת המחוזי נקבע כי שיחות הטלפון מהוות זכות יסוד גם עבור אסירים, והגבלה זו לא התאפשרה. על החלטה זו החליטו בשב"ס לערער לעליון. לדיון בעליון הצטרפו הסנגוריה הציבורית ולשכת עורכי הדין כידידי בית המשפט להליך, משמע, כגורמים בעלי עניין להשמיע עמדתם.
במקרה זה חברו הלשכה והסנגוריה אל עמדתם של האסירים, לפיה אין להגביל זכות זו גם אם יש לכאורה מניעים שונים, מחשש לפגיעה עורכי הדין ובזכויות היסוד האחרות, כגון ייצוג משפטי הולם.
ראש לשכת עורכי הדין, עוה"ד אבי חימי: "אני מברך על פסיקת בית המשפט העליון. לשכת עורכי הדין תמשיך לעמוד איתן ולהילחם למען זכויות אזרח בסיסיות בכל מקום ובכל עת".
משב״ס נמסר: "ביום 25.2.20 התקיים דיון שלישי ב-3 בקשות רשות ערעור שהגישה המדינה, אשר עוסקות באפשרות להגביל את פרק הזמן לשיחה של אסירים עם עורכי דין ל-15 דקות כאשר מדובר בין היתר במי שקיים לגביו מידע כי הוא מחולל פשיעה מבין כתלי בית הסוהר והכל על מנת לשמור על שלום הציבור ובטחונו.
"במסגרת הדיון, הרכב שופטי בית המשפט העליון הבין את הצורך הקיים בהגבלת פרק הזמן לשיחות כאמור, וכל שנקבע בהחלטת הביניים הוא, כי בתוך 6 חודשים, המדינה תבחן האם יש צורך להסדיר את הנושא על דרך של חקיקה ראשית, וכן תבחן את כל האמצעים הטכנולוגיים הזמינים כדי לנסות לסכל שיחות ועידה ושיטות אחרות החורגות מהתייעצות אסירים לבאי-כוחם, וניצול לרעה של התייעצות כזו".
התרעות פיקוד העורף