תופעה רווחת, היא שרוכשים אשר רכשו דירה חדשה מיזם, אינם מקבלים את החזקה בדירתם במועד שנקבע בהסכם המכר. במקרה דנן, היות ורכישת הדירה חוסה תחת הוראות חוק המכר (דירות), זכאים רוכשי הדירות לפיצוי בגין איחור העולה על 60 יום. תקופה זו מוגדרת בהסכם המכר כ"תקופת גרייס", הנמנית מהיום הראשון בו איחר היזם במסירת הדירה לרוכשים בניגוד למועד שנקבע למסירת הדירה בהסכם המכר שנחתם בין הצדדים.
בשל פערי הכוחות הקיימים בין היזם לבין רוכשי הדירות, הסכמי המכר מותירים ליזם שיקול דעת לעניין דחיית מועד המסירה במקרה של שינויים, אשר קובעים במרבית המקרים כי כל בקשה לשינויים, תדחה אוטומטית את מועד המסירה בין 60 ל-90 יום (הכל כמובן בהתאם לקביעתו של היזם).
נקבע כי סעיף כזה איננו מקנה ודאות לרוכש באשר למועד בו תימסר דירתו, וזאת ללא קשר לשאלה האם יש בשינוים ו/או התוספות המבוקשות השפעה על קצב בניית הדירה. לפיכך נפסק כי הסעיף אינו תקף מאחר שהוא נוגד את הוראות סעיף א5 לחוק המכר (דירות) בשל היותו תניית פטור שפוטרת את היזם מאחריות.
במקרה שהאיחור נמשך מעבר לשמונה חודשים, היזם ישלם לרוכשים סך שווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.25 עבור תקופה שתחילתה תשעה חודשים לאחר המועד שנקבע בהסכם הרכישה ועד למועד מסירת החזקה בדירה בפועל. על אף האמור לעיל, לא אחת היזמים נוהגים לקבוע סכומי פיצוי מוגדרים נמוכים בהרבה מסכומי הפיצוי הנקובים בהוראות סעיף 5א לחוק המכר (דירות). אולם, כמו יתר הוראותיו של חוק המכר (דירות) גם הוראות הנוגעות לגובה הפיצוי לרוכשים במקרה של איחור במסירה הן קוגנטיות. לפיכך במקרה של מחלוקת שתובא לפתחו של בית המשפט, יגברו הוראות החוק על הוראות הסכם הרכישה.
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף