ההכרה בקורונה כמגיפה עולמית, אילצה מדינות רבות לנקוט בצעדים מרחיקי לכת, על מנת להאט את קצב הנדבקים ככל שניתן ו"לשטח את העקומה". מדינת ישראל מעדכנת את ההנחיות וההגבלות כל מספר ימים. ההנחיות שניתנו נכון לכתיבת שורות אלו היא: "מי שלא חייב שלא יצא לעבודה" שיעבוד מהבית. מלונות, אולמות, מסעדות ומקומות בילוי לא ייפתחו, וכן איסור התקהלות מעל 10 אנשים ועוד הגבלות נוספות. 

הנחיות אלו משליכות באופן ישיר על רוב מקומות העבודה במשק ומחייבות את המנהלים להבין ומהר את הכללים החדשים. 

משרדנו מטפל בלקוחות רבים בדיני עבודה ובימים האחרונים הגיעו לפתחנו מספר שאלות הקשורות בדיני עבודה בעת המשבר. ראינו לנכון להעלות על הכתב מספר שאלות שהופנו אלינו. במאמר זה אסקור את ההנחיות החדשות וכן מספר היבטים משפטיים בדיני עבודה שעולים בשל מצב החירום שנגזר על המשק. 

יובהר, כי התשובות יוצאות מנקודת הנחה שלא קיים הסכם עבודה אישי או קיבוצי או חוק ספציפי המסדירים את הסוגיות באופן פרטני. השאלות והתשובות במאמר זה אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה יש להתייעץ עם עורך דין בדיני עבודה.

לפניה ישירה אל משרד עו"ד ונוטריון אשר אביטן, לחץ/י כאן

האם אני זכאי לחופשה ללא תשלום (חל"ת)?
בעקבות המשבר הלאומי שירות התעסוקה פרסם חוזר שמספרו (1) 02.01.07 ותחולתו מיום 10.3.20, הסוקר את הזכאות לדמי אבטלה גם בתקופת חופשה ללא תשלום. חוזר זה מאפשר לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) לקבל דמי אבטלה לתקופת החל"ת.

גם הביטוח הלאומי פרסם הנחיות באשר לזכאות העובדים:

"הזכאות לדמי אבטלה היא למי שיצא לחופשה ללא תשלום (חל"ת) למשך 30 יום ומעלה, ומותנית בעמידה בתנאי הזכאות לדמי אבטלה.

שימו לב, דמי האבטלה ישולמו החל מתחילת החל"ת. מי שהוצא לחל"ת בעקבות הקורונה, יוכל להתחיל לקבל דמי אבטלה גם אם הוא לא ניצל את כל ימי החופש שלו."

הזכות לדמי האבטלה תלויה בעמידה בתנאים וכן הסכום נגזר באופן משתנה בין עובד לעובד, לרבות העובדה כי יש להיות מבוטחים בביטוח אבטלה וכן כי התקיימה תקופת האכשרה כפי שדורש הדין. 

כעיקרון, הזכאות לדמי אבטלה הינה לנשים ולגברים בגילאים שבין 20 ל-67 שנים, אך יש יוצאים מן הכלל. בנוסף, המדינה מבקשת לאשר גם דמי אבטלה לעובדים לאחר גיל הפנסיה ולכן יש להתעדכן בהתאם.

לשם קבלת דמי אבטלה צריך למלא את הטפסים המופיעים באתר הביטוח הלאומי. על אף האמור, המצב משתנה כל מספר ימים וההנחיות יכולות להשתנות.

מה משמעות שינוי מסגרת העבודה- האם מדובר בהרעת תנאים?
סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים:

"התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורין".

המשק הישראלי נפגע מאוד כתוצאה מהנגיף. מעסיקים רבים מצמצמים פעילות ולעיתים סוגרים את העסק. במקרים כאלו העובדים נפגעים באופן מידי. אם בהורדה בשעות העבודה שמשמעותה פגיעה בשכר ואם בפיטורים. במקרה של צמצום והורדה בשעות העבודה העובדים רשאים להתפטר בדין מפוטר ולהיות זכאים לקבל פיצויי פיטורים ודמי אבטלה. 

אני לא מעוניין לצאת לחל"ת והמעסיק כופה זאת עליי, מהן זכויותי?
במידה וההחלטה על החל"ת אינה בהסכמת העובד והמעסיק, בהתאם לפסיקה העובד יכול להתפטר בשל הרעת תנאים. 

האם אני זכאית לצבירת זכויות חופשה ומחלה בזמן החל"ת?
בזמן החל"ת עובדים לא זכאים לצבור זכויות סוציאליות. המעסיק אינו מחויב בהפרשה לפנסיה אולם עליו ליידע את חברות הביטוח על ההפסקה בהעברת התשלומים. 

אם חליתי בנגיף או צריך להיות בבידוד ללא שחליתי, האם אקבל דמי מחלה?
כן. עובד שנגזר עליו בידוד בהתאם להנחיות משרד הבריאות זכאי לימי מחלה בהתאם לימי הבידוד שנותרו לו. כמובן שמי שחלה בנגיף זכאי לימי מחלה בהתאם לאישורי המחלה שימציא ולזכאותו במקום העבודה והכל בהתאם לדין.

אם אני לא חולה ופשוט מפחד להגיע לעבודה על מנת לא להידבק?
מה קורה במקרה בו עובד פשוט מפחד להגיע לעבודה ולהיחשף לנגיף? החוק קובע כי ישנם מקרים בו עובד זכאי להתפטר בדין מפוטר במקרה בו ישנן נסיבות שבהן העובד אינו יכול להמשיך את עבודתו. במקרים מסוימים נפסק כי אין לדרוש מעובד להמשיך בעבודתו גם אם אין הרעת תנאים. במקרה של התפשטות נגיף הקורונה, אם העובד יוכיח כי המעסיק לא שמר או לא יכול היה לשמור על הנחיות משרד הבריאות, הוא יכול להתפטר בדין מפוטר וזאת גם במצב בו לא פוגעים בשכרו.

מצב זה מורכב יותר מבחינה משפטית ודורש הוכחה מוצקה על ידי העובד. לפיכך, אפשרות זאת קיימת אך העובד יצטרך ככל הנראה להגיע לפתחו של בית הדין לעבודה, שם ייערך דיון בכל מקרה לגופו. מנקודת המבט של המעסיק, עובד שאינו חולה, אינו נמצא בבידוד ואינו מתייצב לעבודה, מפר את כללי העבודה ויהיה חשוף לפיטורים. מומלץ במצב חירום זה להתחשב כמה שיותר ואם פועלים לסיום יחסי עובד מעביד יש לתעד את הסיבות לכך ולהגיע להסכמות.

פיטורים או הרעת תנאים לעובדת בהיריון, מתי מותר?
מעסיק שמצמצם את העבודה או מפטר עובדים עקב משבר הקורונה צריך לזכור כי לנשים בהריון יש זכויות מוקנות מכוח החוק שמחייבות אותו. בהתאם לחוק עבודת נשים, לא ניתן להרע תנאים או לפטר עובדת שעבדה אצל המעסיק יותר משישה חודשים אלא בהיתר משרד העבודה. על המעסיק להגיש בקשה מתאימה ולפעול בהתאם להחלטה. יש לציין כי אם סיבת הפיטורים נובעת מכך שהעובדת בהיריון, כמובן שלא ניתן לפגוע בה גם אם לא עברו שישה חודשים מהיום שבו החלה לעבוד. על מנת להימנע מטעויות יש להתייעץ בכל מקרה עם עורך דין שעוסק בתחום דיני העבודה. 

סיכום
שינויים ניהוליים בעסק בעקבות משבר הקורונה כגון: צמצום שעות עבודה, הוצאה לחל"ת ופיטורים של עובדים בשל צמצומים או סגירה בעקבות המשבר הם בגדר שיקולים לגיטימיים של המעסיק והכרחיים. אולם, כמו כל פעולות המשליכות על העובדים כדוגמת פיטורים הם דורשים הזמנה לשימוע ועריכת שימוע כדין. 

המעסיק צריך לשים לב כי הוא פועל בהתאם להוראות החוק והפסיקה. סביר להניח כי בתי הדין לעבודה יתאימו את הפסיקה למצב החירום אולם יש להיצמד ככל שניתן לפסיקה ולחוקי העבודה כדי להימנע מתשלומים מיותרים. למידע נוסף בדיני עבודה ניתן להיכנס לאתר של משרדנו "עובד עצות" www.ovedetzot.co.il

עורך הדין אשר אביטן (צילום: תמי בר ישי)עורך הדין אשר אביטן (צילום: תמי בר ישי)

עורך דין אשר אביטן עוסק בדיני עבודה וזכויות עובדים. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לזכויות עובדים בישראל LawGuide.

* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.