בצל נגיף הקורונה והמשבר הכלכלי שפוקד את כלל המשק, אנו חווים ימים מאתגרים ומציאות שונה על כל המשתמע מכך. בימים אלו המחלוקות, הפערים והשסעים בחברה, נראים לנו זניחים ביחס לאיום האמיתי הנובע מהמשבר הכלכלי, אשר מעורר בנו שאלות קיומיות ומציף תחושת חוסר וודאות איומה שמדירה שינה מעיני רבים.

בסופו של יום המגיפה שהתרגשה עלינו תחלוף, אך ההשלכות והנזקים הכלכליים של השבתת המשק ימשיכו ללוות אותנו זמן לא מבוטל, ודומה כי נראה עלייה משמעותית בהליכי חדלות פירעון. אם בימים כתיקונם ברור כי אף אדם אינו חסין בפני קריסה כלכלית, הרי שהדבר נכון עוד יותר בעת הזו ביחס לאותם משקי בית של עובדים שכירים שנשענים על קצבת אבטלה וכן ביחס לעצמאים שנאלצו בעל כורחם לסגור את מפעל חייהם. 

כתבה זו נועדה לשפוך אור בקליפת אגוז על אותן שאלות ולבטים שייתכן ומקוננים בכל מי שנקלע למשבר כלכלי ותוהה כיצד לכלכל את צעדיו המשפטיים ביום המחר.

לפניה אל משרד עורכי דין אביעד גלס, לחץ/י כאן

הסכמים יש לכבד וחובות יש לפרוע
אקדים ואעיר תחילה, כי בשיטת המשפט הישראלית ובמערכת הנורמות החברתיות שלנו, הרי ש"הסכמים יש לכבד" וחובות יש לפרוע. עקרון יסוד זה שולט בדיני החוזים ואף מטיל סנקציות על הצד המפר אותם, באמצעות השתת פיצויים כספיים ו/או נקיטת הליכי גבייה במסגרת לשכות ההוצאה לפועל. 

מהם תפקידיה של מערכת ההוצאה לפועל?
מערכת ההוצאה לפועל הינה רשות שהוקמה ושואבת סמכותה מכוח חוק ותקנות ההוצאה לפועל, ומוכרת בשם "רשות האכיפה והגבייה". תפקידה של רשות האכיפה והגבייה, לאכוף החלטות שיפוטיות ולגבות חובות וקנסות, החל מאכיפת חיובים שבין אדם לחברו (מימוש פסקי דין, שיקים ושטרות, תביעה על סכום קצוב, מזונות ומשכון) וכלה בגביית תשלום עבור המדינה (אגרות, קנסות והוצאות המוסדרות בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות).

התמודדות במצב של חדלות פירעון
כולנו מסכימים כי עלינו לכבד הסכמים ולפרוע את התחייבויותינו, אך נוכח המשבר הכלכלי החמור בתולדות המדינה ועם האבטלה הגואה, עולה השאלה, מה הן הוראות הדין כאשר אין לנו אפשרות ממשית לעמוד בהתחייבויות ולפרוע את החובות?

מטרותיהם של דיני חדלות פירעון בקצרה
כדי לתת מענה למצב דברים זה, כאשר אין די במשאבים הכלכליים כדי לפרוע את החוב או שהחובות אינם מאפשרים זכות בסיסית ואלמנטרית לקיום הולם ומחייה נאותה בכבוד, הוסדרו דינים מיוחדים. 

כל תכליתם של דינים אלה היא לקבוע כללים מובנים ומערכתיים, שיהוו איזון בין אינטרס החייב (יוצר החוב) לשיקום כלכלי ומחייה בכבוד, ובין אינטרס הנושה (שכלפיו החוב) לפירעון הוגן ושוויוני של החוב. מערכת דינים אלו קרויה - דיני חַדְלוּת פירעון.

החוק החדש נותן ביטוי מקיף לכל היבטי חדלות פירעון
עד לאחרונה, דיני חדלות פירעון היו מפוזרים ומצאו ביטוי במספר דברי חקיקה, כגון; פקודת פשיטת הרגל, פקודת החברות, חוק החברות והוראות סימן ב' שעניינן במתן הפטר בחוק ההוצאה לפועל.

כיום, בתום הליך חקיקה ממושך, הכנסת אישרה את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 שנכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2019 והוציא את אחיו הגדול "פשיטת רגל" לפנסיה. אמור מעתה, "חדל פירעון" ולא "פושט רגל".

במסגרת החוק החדש, ניתן ביטוי מקיף ושלם לכל היבטי חדלות הפירעון הן של יחידים בשר ודם והן של תאגידים וזאת תחת קורת גג אחת (בשונה מבעבר שכאמור דיני חדלות הפירעון היו מפוזרים במספר דברי חקיקה).

מהן מטרותיו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
מסקירה וניתוח של החוק החדש על כל סעיפיו, נראה כי אחת מהמטרות הראשונות במעלה היא שיקומו הכלכלי של האדם אשר נקלע למשבר כלכלי בתום לב והשבתו לחברה כגורם יצרני. החוק נועד לקבע שינוי תפיסתי משמעותי - כי אירוע חדלות פירעון אינו מהווה עוד פגם מוסרי או התנהלות חסרת אחריות בהכרח, אלא רע הכרחי כחלק ממהלך העסקים הרגיל של חברה תקינה. על כן, יש לאפשר שיקום כלכלי ומתן כלים לשילוב החייב במרקם החיים החברתי. 

תפיסה זו, בוודאי מקבלת משנה תוקף עם ההשלכות החמורות של נגיף הקורונה הארור והשבתת המשק, אשר באבחת חרב עלול לגרור אלפים לקריסה כלכלית. לפיכך, אינטרס החברה והמשק בכללותם, הוא לנהל את המשבר הכלכלי-משפטי ביעילות וכאמור להביא לידי שיקום.

מה אפשר לעשות במצב הכלכלי הנוכחי?

  • ראשית, נושמים עמוק ומקבלים החלטות בשקילות הדעת! לחץ ומתחים לא יובילו לקידום פתרון, וכמו כל משבר, יש לנהל אותו בכלים הקיימים; פיננסיים ומשפטיים, שכן אין תחליף לבריאות הגוף והנפש ואנחנו עדים לכך ביתר שאת בימים אלו.
  • יש להיוועץ עם גורמים פיננסיים מקצועיים ולשקול (בכובד ראש ואחריות) נטילת הלוואות ו/או גיוס אשראי בריבית המותאמת לכושר ההחזר של התא המשפחתי, שיאפשרו הלימה בין ההכנסות ובין ההוצאות ההכרחיות לקיום, עד שוך הסערה הכלכלית. בשום פנים ואופן, לא מומלץ ליטול הלוואות מגורמים שאינם עומדים בהוראות "חוק אשראי הוגן" ומפוקחים רגולטורית (גורמי "שוק אפור").
  • במידה ונטילת הלוואה לא אפשרית בנסיבות, או שהיא אינה מספיקה אל מול היקף ההתחייבויות, יש לבחון "הסדר חובות". באמצעות ניהול משא ומתן נכון ובתום לב, ניתן לגבש מתווה מוסכם לסילוק החוב ובהתאמה לסיים את הסכסוך בין הצדדים. הסדר כזה, יכול שיהא באמצעות תשלום חד פעמי שמגלם אחוז מסוים מהחוב הכולל, או לחילופין, כל פריסה שונה של התשלום/החוב מהאופן שבו הוסכם בעבר בחוזה או בהתנהגות הצדדים. היתרון של הסדר חוב מוסכם, נעוץ במהירות ובוודאות שניתן לגבשו עבור הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט, בבחינת זה נהנה וזה לא חסר.
  • במידה והסדר חובות לא מתאפשר בנסיבות, בין בשל היקף החובות ובין בשל היעדר הסכמה של הצדדים, יש לשקול הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שהוזכר לעיל. 

הליכים אלו, מאפשרים להסדיר את כלל החובות תחת קורת גג אחת (במקום לנהל הליכים פרטניים) וליהנות מעיכוב הליכים גורף של הליכי גבייה, עיקולים והגבלות (שבמקרה של קריסה כוללת, לא ישרתו אף גורם ויביאו למעגל שוטה של הנצחת החוב). במסגרת ההליך, ישולם צו תשלומים שמבטא את יכולת ההחזר בפועל (וזאת במנותק מגובה החוב), למשך תקופה מוגדרת עד לקביעת תכנית שיקום כלכלית בבית משפט.

סיכום
בשונה מנגיף הקורונה שלפי שעה אין לו כל חיסון או תרופה, את הקריסה הכלכלית ניתן להסדיר בכלים משפטיים. הליכי חדלות פירעון עברו התפתחות מרתקת במרוצת השנים, ונראה כי התכלית שלהם רלוונטית היום יותר מתמיד - להציב את ערך השיקום הכלכלי ושילוב היחיד בחברה, כחלק מהאינטרס הציבורי. 

כולי תקווה כי חודש ניסן, המסמן את זמן גאולת עם ישראל משעבוד מצרים, יביא עימו את סיום המגיפה וכן חירות כלכלית.

עורך הדין אביעד גלס (צילום: צילום עצמי)עורך הדין אביעד גלס (צילום: צילום עצמי)

עו"ד אביעד גלס התמחה בכונס הנכסים הרשמי ועוסק בדיני חדלות פירעון. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לחדלות פירעון LawGuide.

* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.