בשנת 2018 עיריית נתניה שלחה ללקוח של משרד עו"ד ד"ר רותי קמיני הודעת חיוב בארנונה למגורים לשנים 2016-2017. מדובר בבית מגורים חדש שנבנה והלקוח החל להתגורר בו.
ככלל חיוב רטרואקטיבי בארנונה הוא פסול, אלא אם קיימת הצדקה מיוחדת לכך. למשל, כאשר לנישום (החייב במס) יש חלק מכריע בכך שהעירייה לא ידעה את העובדות במועד הרלוונטי.
בפסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בלוד בוטל החיוב הרטרואקטיבי לשנת 2017, תוך שבית המשפט דוחה את טענת השיהוי שהעלתה העירייה. פסק הדין מבטא היטב את חובות הסבירות והיעילות המוטלות על העירייה באופן פעולתה ובפרט את חובת ההגינות כלפי האזרח.
בעתירה שהוגשה באמצעות המשרד נגד העירייה נדרש לבטל את החיוב בטענה שהוא פסול. נטען כי בפועל העירייה ידעה שהעותר מתגורר בבית המגורים כיוון שפקחים של מחלקת הפיקוח בעירייה ערכו אצלו ביקורות וכן נשלח אליו מכתב ממחלקת גביית דוחות חנייה אל אותה כתובת.
העירייה התנגדה בתוקף לביטול החיוב. לטענתה העותר התגורר בנכס מספר שנים מבלי שדיווח לעירייה על כך, ולכן קמה הצדקה לחייבו בארנונה באופן רטרואקטיבי. עוד טענה העירייה כי החיוב עבור השנים 2016-2017 נעשה לפנים משורת הדין, שכן בפגישה בין העותר לבין נציגי אגף ההכנסות בעירייה הוא הודה כי הוא מתגורר בנכס במשך מספר שנים.
חשיבותה של קביעה זו נעוצה בהטלת החובה על העירייה לדאוג לתיאום בין המחלקות השונות. למעשה טענת העירייה הייתה כי "יד שמאל אינה יודעת מיד ימין", ושעה שהעותר לא מילא את חובתו לדווח על עובדת מגוריו בנכס מוצדק לחייבו באופן רטרואקטיבי.
קביעה חשובה נוספת של בית המשפט נוגעת לדחיית טענת השיהוי שהועלתה על ידי העירייה. טענת העירייה נשענה על הזמן שחלף מאז קבלת הודעת החיוב בתחילת שנת 2018 ועד הגשת העתירה בחודש מאי 2019.
עו"ד ד"ר קמיני טענה כי לאחר שהעותר קיבל את דרישת התשלום - בתחילת שנת 2018 - התנהל במשך תקופה דין ודברים בינו לבין העירייה. בסופו של דבר בתחילת שנת 2019 נשלח לו מכתב הדוחה את טענותיו אשר בעקבותיו הוגשה העתירה. בית המשפט דחה את טענת השיהוי של העירייה.
קביעותיו של בית המשפט בפסק הדין מתיישבות היטב עם חובות העירייה כרשות מנהלית לפעול בסבירות ויעילות, ובפרט עם חובת ההגינות כלפי התושב – ומכאן חשיבותו ומשמעותו העתידית.
התרעות פיקוד העורף