נ' ו- מ', נשים בנות 54 ו-56 בהתאמה, הגישו לא מזמן לביטוח הלאומי תביעות לקבלת קצבת נכות כללית. שתיהן נבדקו על ידי הוועדות הרפואיות השונות ונקבעה להן דרגת נכות רפואית גבוהה יחסית (מעל 60% לכל אחת מהן).
 
בהמשך, קיבלה נ' מכתב מפקיד התביעות ובו היא התבשרה כי תביעתה התקבלה וכי נקבעה לה דרגת אי כושר לעבודה בשיעור 65% לצמיתות (שתזכה אותה בקצבת נכות חודשית). לעומתה, מ' התבשרה כי תביעתה נדחתה, מכיוון שלא הוכח שהיא איבדה מעל 50% מכושרה "לתפקד במשק הבית".
 
חוק הביטוח הלאומי מבחין בין "עקרות בית" ובין נשים שאינן מוגדרות כך
שתי ההחלטות השונות שניתנו לשתי הנשים הללו ממחישות היטב את הפער שמגולם בחוק הביטוח הלאומי בין אישה שמוגדרת "עקרת בית" (מ' במקרה שלנו) ובין אישה שאינה מוגדרת כך (נ' במקרה שלנו), בכל הנוגע לזכאות לקצבת נכות כללית.
 
לפניה ישירה אל עורך דין דן גנון, לחץ/י כאן

"עקרת הבית", אשר מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי לעניין זה כאישה נשואה שלא עובדת תקופה ארוכה (12 חודשים רצופים או 24 חודשים לא רצופים מתוך 48 חודשים שקדמו להגשת התביעה), תיבדק במסלול "עקרות הבית".

תנאי הזכאות של "עקרת בית" לקצבת נכות כללית
לפי מסלול "עקרות הבית" זכאותה של האישה תיקבע רק אם עמדה בתנאים המצטברים הבאים:

  1. נקבעה לה נכות רפואית משוקללת אשר גבוהה מ-50%.
  2. הוכח כי היא איבדה לפחות 50% מכושרה לתפקד במשק הבית. 

תנאי הזכאות של אישה שאינה מוגדרת כ"עקרת בית" לקצבת נכות כללית
לעומתה, אישה "רגילה" שאינה מוגדרת "עקרת בית", תיבדק במסלול הרגיל ותהיה זכאית לקצבה אם תעמוד בתנאים המצטברים הבאים (בדיוק כמו תנאי הזכאות של גבר): 

  1. הכנסותיה מעבודה לא עולות על 60% מהשכר הממוצע במשק. 
  2. הנכות הרפואית המשוקללת שנקבעה לה גבוהה מ-60% או מ-40% (אם אחת מהנכויות לבדה גבוהה מ-25%).
  3. הוכח כי היא איבדה למעלה מ-50% מכושרה להשתכר בעבודה מפרנסת ונקבעה לה דרגת אי כושר להשתכר כאמור (כאשר קיימות ארבע דרגות של אי כושר: 60%, 65%, 74%, 100%). 

לפיכך, עד כמה שהדבר יישמע מוזר, השאלה הראשונה שאני שואל לקוחה פוטנציאלית שמעוניינת להגיש תביעה לקצבת נכות כללית היא האם היא נשואה והאם היא מוגדרת בביטוח הלאומי כ-"עקרת בית", או לאו. שאלה זו נובעת מתוך הבנה כי הבחינה לגבי "עקרת בית" היא שונה לחלוטין ומתוך ידיעה, כי מלכתחילה סיכוייה לקבל קצבת נכות נמוכים מאלו של אישה שאינה מוגדרת כ-"עקרת בית".

בעוד שאישה אשר אינה מוגדרת כ-"עקרת בית" צריכה להראות כי איבדה משמעותית את כושר העבודה שלה בעבודה מפרנסת (בחינה זהה לבחינה של תובע גבר), עקרת הבית צריכה להראות כי היא איבדה משמעותית את היכולת שלה לתפקד במשק הבית. קרי, עליה להוכיח כי היא איבדה משמעותית את יכולתה לבשל, לחתוך סלטים, לקפל כביסה, להכניס כביסה מלוכלכת למכונה, לנקות את הבית וכיו"ב. 

ההגדרה של "עקרת בית" גורמת להנצחת סטריאוטיפים מגדריים מפלים
מיותר לציין כי הבחנה זו מהווה הנצחה של סטריאוטיפים מגדריים מפלים, אשר ספק רב אם יש להם מקום בימינו (ובכלל). ואכן, בית הדין הארצי לעבודה כבר העביר לא פעם ביקורת גלויה על הוראות החוק הנ"ל ועל ההבחנה שעורך החוק בין "עקרת בית" לבין אישה שאינה כזו, על כל המשתמע מכך.

לפי בית הדין, המצב הנוכחי "מנציח תפיסות מגדריות מפלות שאין להן עוד מקום ועלול להעצים את ההתייחסות הסטראוטיפית והמנמיכה כלפי נשים", תוך שהוא קורא למחוקק לשנות את הוראות החוק בעניין זה (ראה עב"ל 33292-04-15).

יש צורך להתאים את הוראות החוק לעת המודרנית
ואולם, למרות עמדת בית הדין לעבודה החוק בעניין זה טרם שונה. לפיכך, גם היום בעודי מייצג נשים רבות שמוגדרות כ-"עקרות בית" בתביעות לקצבת נכות כללית, המוסד לביטוח לאומי בוחן האם האישה איבדה לפחות 50% מכושרה לתפקד במשק הבית. 

במסגרת הייצוג בוועדות אני מוצא את עצמי יושב פעם אחר פעם מול פקידות השיקום של הביטוח הלאומי עם לקוחותיי "עקרות הבית" ומנסה לשכנע את הפקידות מדוע, בשל נכותן ומגבלותיהן הפיזיות, התובעות אינן מסוגלות לחתוך סלט בבית, להציע את המיטה, לשטוף כלים, לנקות את הבית, לקפל כביסה ועוד. 

נראה, אפוא, כי הגיעה העת להתקדם, לשנות את הוראות החוק הסטריאוטיפיות הללו ולבטל את ההבחנה בין "עקרת בית" לאישה שאינה מוגדרת כך.  

עורך הדין דן גנון (צילום: עמית מצפה)
עורך הדין דן גנון (צילום: עמית מצפה)

עורך דין דן גנון עוסק בתביעות נכות כללית מביטוח לאומי, בייצוג בפני ועדות רפואיות בביטוח לאומי, בנזקי גוף ודיני עבודה. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לתביעות מביטוח לאומי LawGuide.

* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.