"בפרסום מיום שבת, עלינו מדרגה. בעלה של השופטת חיות, עורך הדין דוד חיות, מייצג כבר עשרות שנים חברות ביטוח רבות. למעשה, הוא מייצג חלק ניכר משוק הביטוח בישראל. כפועל יוצא, השופטת הייתה אמורה להתנזר מעיסוק בתחום, כי גם בתיקים שבעלה לא מייצג, יש עיסוק בסוגיות שמשפיעות עליו. לא רק שחיות עסקה בענייני ביטוח שרלוונטיים לבעלה, שלחתי לה בשבוע שעבר כ-10 דוגמאות לתיקים שבהם היא דנה בעבר, בעניינן של חברות שבעלה מייצג".
"היא הייתה שופטת בית משפט עליון. כדי להבין עד כמה מטורף הסיפור הזה, הראיתי תיק אחד, בקשה לדיון נוסף, דיון עקרוני שמשפיע מאוד על עולם הביטוח, חיות ישבה בתיק הזה, בין שישה שופטים נוספים. מדובר בתיק המתנהל בין שתי חברות ביטוח לבין הביטוח הלאומי. ששת השופטים פסקו בעד הביטוח הלאומי, אך חיות לבדה, בדעת מיעוט, פוסקת בעד חברות הביטוח, כשאחת מהשתיים שבעדן היא פוסקת, מיוצגת באותם ימים ממש על ידי בעלה", מפרט ליבסקינד.
"חודשיים אחרי ההליך הזה בעלה בבית משפט, הוא מצטט את פסק הדין שלה. זה לא נורמלי. גם אם בעלה לא קשור בכלל לאף אחת מהחברות האלה, זה איום ונורא. אלא ששתי החברות שמערערות בהליך הן חברות בייצוג בעלה", הוא מוסיף ומדגיש את חומרת המקרה.
"היה עוד סיפור נוסף שנגע בבת של חבר שלה, הנשיאה חיות קיבלה את הבת להתמחות אצלה בלשכה. אני מכיר הרבה סטודנטים למשפטים שהיו מתים שברזומה שלהם יהיה כתוב שהם התמחו בעליון. את העניין הזה, חיות הסבירה לי כך: "הבת של אותו חבר, עורך הדין גיורא ארדינסט, התמחתה אצלי ב-2015-2014, אבל החברות שלי עם אבא שלה הפכה למשמעותית ועמוקה רק ב-2016", כלומר אחרי שהבת שלו סיימה את ההתמחות.
אלא שמצאתי שכמה שנים קודם ב-2012, שנתיים לפני שהבת הגיעה אליה, השופטת חיות נדרשת למסור בעליון פירוט של איזה אנשים היא מנועה מלשפוט בגלל קרבתה אליהם, והיא נתנה שמות של שלושה עורכי דין בלבד, ביניהם ארדניסט".