תקיפות, למרבה הצער, הן חלק מהחיים שלנו והן מתרחשות לאורך כל שעות היממה. התקיפות כולן שליליות ומותירות חותם על המותקף. חלק מהן יוכרו כתאונות עבודה ולפחות יזכו את המותקף הנפגע בזכויות ותשלומים מהמוסד לביטוח לאומי. 

מהם התנאים להכרה באירוע תקיפה כתאונת עבודה?
השאלה האם תקיפה נחשבת כתאונת עבודה נדונה במספר רב של פסקי דין. כדי שהיא תיחשב כזו עליה לעמוד כעקרון בשני תנאים מצטברים:

1.      שהיא תתרחש במהלך העבודה של המותקף - "תוך כדי עבודתו".

2.      שהיא תתרחש בהקשר לעבודה ולא למשל בשל סכסוך אישי של המותקף - "עקב עבודתו".

נשמע פשוט? לא בהכרח. במסגרת הניתוח של כל אירוע נלקחים בחשבון נתונים שונים אשר משתקללים עד לקביעת מסקנה האם מדובר בתאונת עבודה אם לאו.

לפניה ישירה אל עורכת דין חלי דואני-קיל, לחץ/י כאן

היכרות אישית קודמת בין הצדדים לא שוללת באופן אוטומטי הכרה בתאונת עבודה
כך למשל, היכרות אישית ואפילו סכסוך אישי קודם בין התוקף למותקף לא יובילו בהכרח למסקנה שאין המדובר בתאונת עבודה. במקרה אחד עובד ששימש כמציל בבריכה הותקף על ידי עובד אחר. השניים הכירו מראש, היו שותפים לדירה והסתכסכו על רקע זה.

בית הדין שמע את הצדדים והתרשם שהתקיפה אירעה על רקע ויכוח נקודתי בעניין שימוש בטלפון בזמן העבודה ונקבע שהתקיפה מהווה תאונת עבודה. במקרה אחר, רופא הותקף במרפאתו על ידי רעולת פנים שהתחזתה כפציינטית עם דגימת שתן כביכול, היא התקרבה אליו, שפכה עליו את תכולת הצנצנת שהתבררה כחומצה ודקרה אותו. לאחר שמיעת ראיות התרשם בית הדין שהתקיפה אירעה על רקע אישי ולא בהקשר לעבודה ולכן נקבע שאין המדובר בתאונת עבודה.

שימוש בעבודתו של המותקף כדי לפגוע בו אינה מבטיחה הכרה באירוע כתאונת עבודה
יש לשים לב לכך, שהעובדה שנעשה שימוש ממשי בעבודתו של המותקף כדי לתקוף אותו - התחזות כפציינטית המחזיקה צנצנת של בדיקת שתן למרפאה - מה שאפשר לה את הכניסה למרפאה ואת הגישה לאותו רופא, לא הועילה בסיווג התאונה כתאונת עבודה. 

כך גם במקרה אחר, שבו שימש עובד כטפסן וכראש קבוצה באתר בניה. העובד קיבל שיחת טלפון מאדם שביקש הצעת מחיר על פרויקט של בניה. העובד הגיע לאסוף את האיש כדי שיתרשם מהאתר המדובר ובדרך עצר והכה אותו ביחד עם אחרים.

לאחר שמיעת ראיות נקבע שלא היה מדובר בתאונה במהלך העבודה, כי אותו עובד כלל לא היה אמור לתת הצעות מחיר ופעל בעניין זה ללא רשות המעסיק. גם לעניין הרקע לתקיפה, נקבע שהיא הייתה ככל הנראה על רקע קשריו עם נערה כלשהי ובהקשר לכבוד המשפחה ולא לעבודתו. העובדה שנעשה שימוש באופי עבודתו כדי לפתות אותו להצטרף אל התוקפים לא סייעה לו.

לפעמים, אין מידע ספציפי על סכסוך או על רקע בעייתי שיש למותקף. בשני מקרי ירי על עובדים נקבעו תוצאות הפוכות מבלי שהיה מידע מסוים על סכסוך שהיה להם.

במקרה הראשון, בזמן שהעובד עבד בחנות, קראו בשמו, הוא יצא החוצה וירו בו - נקבע שאין המדובר בתאונת עבודה מאחר שהעובדה שקראו לו באופן ספציפי מוכיחה את הכוונה לפגוע בו באופן אישי. מנגד, העובד לא הצליח להוכיח שום זיקה בין התקיפה ובין החנות.

במקרה השני, בעת ששומר בסופרמרקט יצא אל מחוץ לסופר ועמד בסמוך לכניסה, עבר רכב שבתוכו רעול פנים אשר ירה לעברו. באותו מקרה היו פגיעות קודמות בעסק על רקע תחרות, ושם נקבע שמדובר בתאונת עבודה.

תקיפה במסגרת ריב שהתלקח בעבודה אך אינו קשור אליה לא הוכרה כתאונת עבודה
יש לציין כי הסכסוך של המותקף לא חייב להיות ישן או מתמשך כדי לשלול את הזכאות, גם ריב שהתלקח במקום והוא איננו קשור לעבודה יספיק. במקרה אחד דוור הלך במסלול הרגיל של עבודתו, כשראה שרשרת ברזל מונחת על הרצפה, הוא הרים אותה, כשהוא מתכנן להשתמש בה לקשירת אופניו כאשר בסמוך למקום הייתה חנות.

בעל החנות טען כי השרשרת היא שלו ודרש שהדוור יחזיר אותה. הדוור סירב ובעל החנות תקף אותו. בית הדין קבע כי אין לסכסוך קשר לעבודה בנימוק שהמעשה שעשה הדוור לא נעשה לשם ביצוע העבודה ולא קשור אליה, ולכן התביעה להכיר בתאונה כתאונת עבודה נדחתה.

מה לגבי עובדים שמבצעים את עבודתם מהבית?
מה צפויה להיות ההחלטה ביחס לעובדים שעובדים מהבית? האם בעניינם ניתן יהיה לקבוע כי תקיפה שהתרחשה בבית נחשבת כתאונת עבודה? התשובה לכך היא חיובית, אבל הנטל להוכיח את התנאים שהזכרנו יהיה מוגבר.

מתוך הסקירה הקצרה שהובאה בכתבה, ניכר שיש מקרים שבהם הקביעה האם מדובר בתאונת עבודה היא פשוטה למדי ויש מקרים שהם מורכבים יותר. בהתאם, גם הנתונים שנדרשים למוסד לביטוח לאומי לצורך קביעה האם תאונה נחשבת כתאונת עבודה משתנים ממקרה למקרה.

פעמים רבות המוסד לביטוח לאומי נוטה לחכות לסיום חקירת המשטרה כדי לקבוע את עמדתו, כאשר המשמעות בפועל היא חודשים רבים של המתנה כאשר לא תמיד יש צורך אמיתי בכך.

הכרה באירוע תקיפה כתאונת עבודה צפויה לצמצם את הנזק הכספי שנגרם לנפגע
במצב שבו הקריטריונים הרלבנטיים אינם מוטלים בספק, אין סיבה להמתין פרקי זמן ארוכים ואפשר לפנות לבית הדין שייתן סעד בטענה שהמוסד לביטוח לאומי מתמהמה ללא הצדקה. 

אף אחד לא רוצה להיות מותקף וכולנו תקווה כי יקרו כמה שפחות מקרים כאלה. אך במצב שמקרה כזה מתרחש, כדאי לבחון באופן מלא ובהתאם לנתונים הספציפיים של המקרה את השאלה האם מדובר בתאונת עבודה, וזאת כדי לצמצם לפחות את הנזק הכספי לנפגע.

עורכת הדין חלי דואני-קיל (צילום: שרון אלדר)
עורכת הדין חלי דואני-קיל (צילום: שרון אלדר)

עורכת דין חלי דואני-קיל עוסקת בפלילים ובנזקי גוף. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לתאונות עבודה LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.