לפי גרסת האם, החלטת בית המשפט פוטרת את האב מתשלום מזונות עבור ילדיו בניגוד להוראות הדין העברי שמחייבות כל אב יהודי לשלם מזונות לילדיו הקטנים.
השופט דחה את טענותיה של האם וציין כי אמנם הדין העברי מקים חבות עקרונית על אב יהודי לשאת במזונות ילדיו עד הגיעם לגיל 15, בכל הקשור לצרכיהם ההכרחיים, אך חיוב זה משתכלל לחובת תשלום כספי רק בעת התקיימן של נסיבות מסוימות.
לפי קביעת השופט, ניתן לחייב את האב בתשלום מזונות ילדים במקרה של פרידה בין ההורים כאשר ההורים אינם בחזקתו של האב או כאשר האב אינו דואג לצורכי הילדים גם בעת מגוריו עימם טרם הפרידה מהאם.
השופט ציין כי במקרה זה אין מקום להעדיף את גרסת האם אשר לפיה היא מודעת לצרכי הילדים ונדרשת לדאוג להם כי אחרת יגוועו ברעב. הובהר כי במקרה זה כאשר ההורים ממשיכים לגדל יחדיו את ילדיהם וממשיכים לגור יחדיו למרות הסכסוך ששורר ביניהם, אין לפקפק בהצהרת האב שלפיה הוא ימשיך לספק את צרכי הילדים כבעבר. כמו כן צוין כי הסכסוך בין בני הזוג לא הופך פתאום את האב להורה בלתי אחראי שמתנער מחובותיו כלפי ילדיו.
בסופו של דבר, השופט דחה את בקשת רשות הערעור של האישה ואף חייב אותה לשלם לבעלה את הוצאות ההליך המשפטי בסך של 3,000 שקלים.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף