כפתח דבר, יש לציין את דבר העובדה כי מדובר בסעיף עבירה ״פיקנטי״ הזוכה לכיסוי תקשורתי רב, וזאת מעצם ההסתבכות של פוליטיקאים רמי דרג, לרבות ראש הממשלה, המוצאים עצמם עם כתבי אישום בעבירה זו.
 
סעיף מרמה והפרת אמונים הוא ״האח הקטן״ של עבירת השוחד. מדובר בסעיף עבירה בעייתי, זאת משום שיש לגביו פרשנות רחבה וכן עמימות בכל הקשור למקרים שייחשבו להפרה של הסעיף ולהחלטה אילו מקרים יוותרו מחוץ לגבולותיו.
 
לפניה ישירה אל עורך דין איילון בירנבוים, לחץ/י כאן

אין צורך להוכיח אלמנט של שחיתות כדי להרשיע אדם במרמה ובהפרת אמונים
הדברים מקבלים משנה תוקף וזאת משום המשמעויות הפליליות שיש למי שנמצא אשם בהפרת האיסור. הערכים שסעיף העבירה בא לשמור עליהם הינם מתחום טוהר המידות ואמון הציבור במערכות הציבוריות והנציגים המשמשים לצורך הדאגה לאינטרס הציבורי.
 
אין המדובר בחובה מנדטורית להוכיח אלמנט ברור של שחיתות שהתקיים כדי שאדם יימצא עצמו מורשע בהפרת סעיף זה. העמימות הזאת שמה במקרים רבים אנשי ציבור במסגרת של התחבטות קשה במסגרת של דילמות שונות העלולות להתעורר במילוי תפקידם, כשלעיתים קרובות עליהם להתנהל על חבל דק. מן המפורסמות הוא כי ככל שמשרתו של האדם, משרת הציבור רמה יותר כך האוויר ״דליל יותר״ והשאלות לגבי פליליות מעשה כזה או אחר בהתנהלותו השוטפת גוברת, משום כך עלול להיווצר שיתוק מערכתי כאשר הסעיף מופעל יתר על המידה.

פסיקה משנת 2004 ניסתה לתחום את גבולות הגזרה של העבירה ולפרש אותה
הליך דנ״פ 1397/03 מדינת ישראל נגד שמעון שבס שניתן בסוף שנת 2004, הוא פסק הדין הידוע המשמש כמנחה וכמורה נבוכים בתוך אותה עמימות השוררת בכל הקשור לסעיף של מרמה והפרת אמונים. ההליך מפרש ודן בהלך הנפש כמו גם במודעות הדרושה לאותו עובד ציבור, לרבות באם יש צורך בכוונת זדון ואם לאו מצד הנאשם או החשוד במעשה.

המדובר בבקשה לדיון נוסף שהוגשה על ידי המדינה לאחר ששמעון שבס שיוצג על ידי עו״ד מיכה פטמן (המייצג גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשיות הנוכחיות) זוכה בבית המשפט העליון מההאשמות שיוחסו לו, לרבות עבירת המרמה והפרת האמונים. כבוד השופט מישאל חשין ז״ל שדן בבקשה זו, ציין בין היתר בהחלטתו להיעתר לקיומו של דיון נוסף כי – 

      " העיקרים הבונים את העבירה של מירמה והפרת אמונים, ותחומי התפרשותה של העבירה, מעורפלים הם למדי. אכן, התמונה הנחזית של ההלכה הקיימת בעניינה של עבירת המירמה והפרת אמונים - כך גם בעניינו של שבס - רחוקה היא מאוד מהניח את הדעת.

מעבר מזה, מדברים אנו בעבירה שקשה להגזים בחשיבותה מבחינתם של המינהל התקין, אינטרס הציבור וטוהר המידות של עובדי הציבור. ומעבר מזה, ענייננו בעבירה ייחודית ומיוחדת, עבירה בת "ריקמה פתוחה", עבירה שגבולותיה אינם ברורים כלל ועיקר. העבירה "עבירת מיסגרת" היא, ושלא כדרכן של עבירות פליליות אין היא בנויה על יסודות מוגדרים באורח מדוייק וברור. העבירה עבירה היא שניתן לכנותה "עבירה יישומית", קרא: עבירה שעיקריה ניכרים בדרכי יישומה.

      זאת ועוד: בשנים האחרונות הוגשו כתבי אישום לא מעטים נגד אישי ציבור בעבירה זו של מירמה והפרת אמונים, ואולם פסקי הדין שניתנו לא הבהירו במידה מספקת את יסודותיה ולא היתוו בדיוק הראוי את קו הגבול בין התנהגות שאין בה אלא פגיעה באתיקה או הפרה של כללי משמעת לבין התנהגות הנושאת אופי פלילי. הנדרש מכאן הוא, שאין הלכה הקובעת אמות-מידה ברורות די -הצורך להנחייתם של עובדי ציבור בעת מילוי תפקידם, ולהנחיית הרשויות הממונות על אכיפת החוק בפתיחתן של חקירות ובהגשת אישומים בעניינה של עבירה זו. אם אין די בכך, הנה היעדר הבהירות באשר להיקפה של העבירה בא לידי ביטוי מטריד - פעם אחר פעם, וכן אף בענייננו - בחילוקי דעות המתגלעים בין השופטים בשאלה אם התנהגות פלונית באה או אינה באה בגדריה של העבירה".

גם לאחר מתן פסק הדין המפורט בדיון הנוסף שנערך בעניינו של שבס, שניתן בהרכב מורחב של 9 שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, ועל אף הניסיון לקבוע את גבולות הגזרה, נותרה העבירה עמומה וללא הדרכה ברורה וקונקרטית לגורמים השונים איזה התנהגויות ייחשבו לכאלה שייכנסו בגדרי העבירה ואילו לא. 

אין בנמצא הדרכה אחידה ואבסולוטית לעובדי ציבור מתי תחשב פעולה שביצעו, בגדר של ״הפרת אמונים״ וזאת כאמור בשל ההגדרה העמומה בכל הקשור לדרישת הפגיעה המהותית בערך מוגן עמום ונטול פירוט, כאשר גם רשויות האכיפה אינן בדיוק יכולות לעשות זאת.

פרשנות בדיעבד של בית המשפט העליון באם פעולה שננקטה נכנסת לגדרי העבירה ואם לאו אינה תורמת למצב. נהפוך הוא, מצב משפטי כזה הינו קשה להכלה. 

אמנם, עבירה מפורטת תהפוך את הסעיף לפחות גמיש להפעלה עבור הפרקליטות, אולם לטעמי תגביר את אמון הציבור במערכת, תאפשר יתר שקיפות בהחלטה להעמיד או שלא להעמיד לדין אנשי ציבור ותאפשר הנמקה ברורה הנשענת על חוק בהיר לכל.

הסעיף הלכה למעשה, בא לאפשר העמדה לדין והרשעה של אנשי ציבור העושים שימוש לרעה בתפקיד אליו נבחרו או שניתן להם, והכל כדי להפיק יתרון מסוים מבלי שיהיה המדובר בהכרח במעשה המגיע לכדי שוחד.

היריעה הרחבה של סוגי התנהגות היכולים למצוא עצמם תחת המטרייה של הסעיף, היא שבין היתר יוצרת את חוסר הבהירות, דבר העלול לשתק עשייה ציבורית, ולהבדיל כדי להכשיר מעשה, עלולה להביא לכדי הפעלת לחצים על משפטנים כך שתינתן חוות דעת המאפשרת אותו. כך או כך, מדובר בתוצאות לא רצויות ועל כן הפעלת הסעיף חייבת להיות מידתית ושקולה.

לפניה ישירה אל עורך דין איילון בירנבוים, לחץ/י כאן

המסגרת החקיקתית של העבירה קבועה בסעיף 284 לחוק העונשין
לפי סעיף 284 לחוק העונשין: ״עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו-מאסר שלוש שנים.״

כמובא הסנקציה הפלילית יכולה להגיע עד לכדי שלוש שנות מאסר מאחורי סורג ובריח, והחל משנות ה-90 התחילו בעשיית שימוש בסעיף גם כלפי נציגי ציבור מהמדרגה העליונה לרבות שרים, חברי כנסת ועתה גם ראשי ממשלה. 

מעשים שייחשבו להפרת אמונים הינם בין היתר - הוראות לביצוע מעשה אסור כמו רישום כוזב וכן הימצאות או ביצוע פעולות בעת שבה ברור לאיש הציבור כי הוא מצוי בניגוד עניינים.

הביקורת על סעיף העבירה: מאפשר לפרקליטות שיקול דעת רחב מדי
מבקרי סעיף העבירה טוענים כי מאחר ומדובר ב״עבירת סל״, הדבר מרחיב את שיקול הדעת של הפרקליטות באופן בלתי סביר, שכן ״אין עונשין אלא אם מזהירין״.

כך הפרקליטות תוכל באמצעות ההליך הפלילי להרשיע נבחרי ציבור שקיבלו את האמון מקהל המצביעים הרחב ולהורידם מהבמה הציבורית באמצעותו. קולות אלה מושמעים עתה ביתר שאת עם הגשת כתבי האישום כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בין היתר באשמה זו.

בשל כך, נעשה ניסיון לגבש רשימה סגורה, של מעשים שייחשבו להפרה של סעיף המרמה והפרת אמונים. הוגשה הצעת חוק בשנת 2016 לתיקון העמימות הקיימת, אולם בשל שיקולים פוליטיים, טרם התקבלה ההצעה.

פרשנות מדויקת ומיקוד העבירה לסוג מקרים שייחשב להפרת אמונים, ומתן גושפנקא חקיקתית לרשימת התנהגויות ברורה, תסייע רבות לקיום של ודאות משפטית וריכוך הביקורת הרבה השוררת כלפי הסעיף ואופן השימוש בו כיום.

עורך הדין איילון בירנבוים (צילום: דויד סקורי)עורך הדין איילון בירנבוים (צילום: דויד סקורי)

עורך דין איילון בירנבוים עוסק במשפט פלילי, בייצוג חשודים ונאשמים בפלילים ובעבירות תעבורה. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין למשפט פלילי LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.