כולנו מכירים את שלושת הרגליים שעליהן נשענת כל חברת הזנק (סטרטאפ): חדשנות, יזמות ומקור מימון. כל אחת מן המשענות הללו מגיעה עם אילוצים משלה. חברת הזנק היא בהגדרתה חברה העוסקת בפיתוח מוצרים חדשניים הצוברת ידע חדש בצורה מתמשכת לגבי כל מוצר שלה. אחת הדרכים היעילות ביותר לייצר בלעדיות על הידע המצטבר, הינה דרך הגשה של בקשות פטנט.
מנהלי החברות, המתמרנים את פעילויותיהם בתוך תקציב מוגבל המוקדש בעיקר לעלויות הפיתוח והייצור של כל מוצר, מתמודדים לעיתים קרובות עם השאלה כיצד לתקצב את ההגנה המשפטית על הידע המצטבר בצורה היעילה ביותר הן כלכלית והן אסטרטגית. העלויות הגבוהות של כתיבה, הגשה ותהליכי בחינה של בקשות פטנט במדינות השונות, גוררות לרוב החלטה לוותר על הגנה של חלק מן הידע החדשני לפי היררכיית חשיבות, על מנת לעמוד בתקציב מוגבל, כאשר ההיררכיה שנקבעה בתחילת התהליך עלולה להסתבר כשגוייה בהמשך הדרך.
לפניה ישירה אל עורכת פטנטים מוסמכת מירב שלם, לחץ/י כאן
לאורך שנות הקריירה המקצועית שלי כעורכת פטנטים פגשתי מספר רב של חברות היי טק, הפועלות בתוך מגוון אילוצים מורכבים, ומצאתי מספר פתרונות המאפשרים צמצום משמעותי בעלויות הגשת בקשות פטנט, אשר עדיין מאפשרים להגן על רובו ככולו של הידע המצטבר בצורה אופטימאלית. ברצוני לשתף כמה מן הפתרונות הללו:
1. להתחיל עם כמה שיותר ולהחליט בהמשך:
פטנט מעניק הגנה טריטוריאלית בלבד. הווי אומר, שבכל מדינה שבה המבקש מעוניין לקבל הגנה מפני תחרות, עליו להגיש בקשה באותה המדינה ולעבור שם תהליך בחינה נפרד. אמנות בינלאומיות שונות מאפשרות מסלולים, בהם ניתן להגיש בקשה ראשונית במדינה אחת ולדחות את ההגשה בשאר המדינות, בהן המבקש מעוניין לקבל הגנה, לתקופה של בין שנה לשנתיים וחצי מתאריך ההגשה של הבקשה הראשונית.
מסלולים אלו מאפשרים למבקש להגיש בקשה ראשונית המכילה את כל הידע שהצטבר לגבי המוצר על האספקטים החדשניים השונים שלו ולהחליט בשלב מאוחר יותר אילו מן האספקטים חשובים יותר להגנה ואילו פחות. תקופת הדחייה של ההגשה במדינות השונות, מאפשרת למבקש לקנות ראשית כל "תאריך קדימה" שימנע ממתחרים להקדים אותו וזמן נוסף לבחון את התקדמות הפיתוח של המוצר והמצב הכלכלי של החברה. זאת, על מנת לתכנן בצורה אופטימלית יותר את המשך הדרך של כל בקשת פטנט שהגיש.
2. תיעדוף הגנה על חלקים במוצר, אשר קל יותר להעתיק:
מוצרים עתירי ידע לרוב מכילים מספר מנגנונים חדשניים, שעל כל אחד מהם ניתן להגן בנפרד כמו גם על האינטגרציה ביניהם. פעמים רבות מנהלי חברות מתעדפים הגשה של בקשות פטנט לפי היררכיה המבוססת על "מה הכי חדיש והכי מפותח באותו רגע במוצר שלהן". כיוון שהפיתוח הינו תהליך מתמשך, מנגנון שנחשב פחות מפותח או חדשני בתחילת הדרך יכול להתברר כיותר חשוב בהמשך התהליך.
על מנת לצמצם את כמות תיקי הפטנטים והעלויות הנלוות שלהם, מומלץ להכניס לשיקולי התיעדוף גם את המנגנונים החדשניים שהכי קל להעתיק (לעשות להם הנדסה הפוכה). מנגנונים אלו יהיו החשופים ביותר להפרה פוטנציאלית מצד מתחרים. נקודת מבט זו יכולה לשנות לחלוטין את אסטרטגיית ההגנה המשפטית כמו גם את ההקצאות התקציביות הנגזרות ממנה.
בעניין זה, מנגנונים שקשה יותר לעשות להם הנדסה הפוכה ניתן לשקול להחזיק כסוד מסחרי ולחסוך הן בתקציב ההגנה המשפטית והן למנוע פרסום שלהם בעתיד.
3. ביצוע סקר שווקים עולמי, לפני שמגישים בקשת פטנט במדינות השונות:
הגשתם בקשה ראשונית וכעת עליכם לתכנן באילו מדינות נוספות אתם מעוניינים לקבל הגנה, בהתבסס על תאריך הקדימה של הבקשה הראשונית? כעת מתחילות העלויות להצטבר. ככל שתרצו לקבל הגנה ביותר מדינות כך תתפחנה ההוצאות – אין מכך מנוס.
לפיכך, ההחלטה באילו מדינות אתם מעוניינים לקבל הגנה מומלץ שתידון ותתקבל מספיק זמן לפני התאריך האחרון להגשה בשאר המדינות ולא ברגע האחרון. זמן זה יאפשר לחברה לבצע בדיקה של מספר אלמנטים:
- מה מצב הפיתוח של המוצר?
- אילו מדינות מהוות את השווקים העיקריים הצרכניים ואילו מדינות מהוות את הפוטנציאל הגבוה ביותר להעתקה ו/או לייצור של המוצר?
- האם מכירת המוצר מתבצעת ישירות דרך היזמים או דרך חברה אחרת, כאשר מיתוג המוצר משויך לחברה ותיקה וידועה יותר?
- האם המוצר הוא מוצר מדף כגון מכשיר חשמלי ביתי וכד' או מוצר שנמכר מראש לתעשיית היצרנים? וכד'.
4. בדיקת מתחרים:
כחלק מסקירת השווקים, חשוב לבדוק מוצרים של חברות מתחרות ואת פעילותן העסקית והמשפטית בתחום הקניין הרוחני.
ניתן ללמוד רבות מאסטרטגיות ההגשה ומתיקי הפטנטים של החברות המתחרות. למשל, אם לחברה יש מוצר דומה לזה שלכם, היא פועלת בשוק כבר מספר שנים והגישה מספר בקשות ברחבי העולם, ניתן ללמוד מחברה מתחרה זו, באילו מדינות המוצר יותר נדרש ונצרך על ידי צרכנים. נוסף על כך ניתן ללמוד באילו מדינות החברה המתחרה השקיעה יותר מאמצים כדי לקבל פטנטים ובלעדיות על מנת למנוע תחרות וכד'.
לסיכום, לפני שרצים לכתוב ולהגיש בקשות פטנט ולפני שמחליטים על מה לוותר ומה לתעדף, רצוי להכיר הן את הפרוצדורות המשפטיות, את עלויותיהן ואת כל מגוון השיקולים האסטרטגיים בכל הקשור בניהול תיקי הפטנטים של החברה. לפיכך, מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום הפטנטים ועם אנשי מקצוע המתמחים בהכרת השווקים והיצרנים המתחרים השונים ברחבי העולם.
מירב שלם, היא עורכת פטנטים מוסמכת ופיסיקאית, בעלת ניסיון של יותר מ-13 שנה בתחום הפטנטים, עוסקת בכתיבת בקשות פטנט, בניהול הליכי בחינה במדינות השונות ובמתן חוות דעת בנושא פטנטביליות ועוד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לרישום פטנטים LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.