תקופת הקורונה לא רק מהווה איום מבחינת העלייה ברמת התחלואה וההסגר המתחדש - בשבועות האחרונים מזהים ביחידת הסייבר הארצית בלהב 433 במשטרה עלייה דרמטית במספר מקרי העוקץ המתבצעים באמצעות רשת האינטרנט.

על פי הפילוח שביצעה המשטרה, שתי שיטות העוקץ המרכזיות הינן "פישינג", שמטרתה גניבת מידע, והשנייה, שאף רשמה עלייה בשיעור של כ־300%, הינה עוקץ הרכישה המקוונת, ומטרתה - גניבת פרטי האשראי של הקורבנות. במשטרה יוצאים בקריאה לציבור ומזהירים מביצוע שינוי פרטי אשראי באינטרנט או משימוש בקוד חד־פעמי שנשלח לכאורה מבתי עסק לביצוע שינוי בפרטי האשראי.

רפ"ק אלעד בליבאום, ממרכז הסייבר הארצי ביחידת הסייבר, מספר ל"מעריב": "אנחנו עדים לעלייה די משמעותית שבאה לידי ביטוי גם במספר תיקי החקירה שנפתחו וגם בדיווחים שמגיעים מאזרחים. צריך להבין שגלי הפישינג למיניהם מתנהלים באופן גלובלי בכל העולם, ולא מכוונים כלפי ישראל ואזרחיה באופן נקודתי״.

קניות ברשת. להאקרים קל יותר בתקופת הקורונה (צילום: רויטרס)
קניות ברשת. להאקרים קל יותר בתקופת הקורונה (צילום: רויטרס)

עוד מוסיף בילבאום: ״אנחנו שותפים למאמץ בינלאומי בתחום המניעתי - כדי לייצר הודעות אזהרה מהירות לציבור וגם לחסום שרתים. ואכן, בתקופה האחרונה הפלנו עשרות תשתיות בארץ ובחו"ל, ששימשו להפצה של אותם גלי פישינג למיניהם. רובם קשורים בעיקר לאמצעי תשלום - אם בהתחזות למערכת הבנקאית או לפיי־פאל או לנטפליקס. המטרה בפישינג היא לאסוף פרטי אשראי של אנשים בכל העולם, והמאבק הוא כאמור בינלאומי".

לדברי רפ"ק בליבאום, "מרבית עברייני הפישינג נמצאים ברוסיה, אוקראינה ובעוד מדינות ששיתוף הפעולה המשטרתי שלנו ושל משטרות אחרות בעולם איתן הוא קצת בעייתי. באתרים כאלה מגלים המון שגיאות כתיב בהודעה שמופצת, ולכן ניתן לזהות עוקץ כזה באופן מיידי. ההמלצה שלנו היא שכל עדכון באתר צריך לבצע מול גורם חי. אף גורם רשמי לא יבצע שינוי פרטי אשראי ולא יבקש שינוי באמצעות קישור או הודעת וואטסאפ, אלא באמצעות חברת האשראי".

האקר אילוסטרציה גניבה ברשת האינטרנט אינטרנט נוכלים (צילום: ingimage/ASAP)
האקר אילוסטרציה גניבה ברשת האינטרנט אינטרנט נוכלים (צילום: ingimage/ASAP)

בנוגע לעוקצי הרכישה המקוונת, מסביר רפ"ק בליבאום: "באופן טבעי, היות שהרבה מאוד אנשים שוהים בחודשים האחרונים בבית ומבצעים יותר רכישות באמצעות האינטרנט, אנחנו מזהים עלייה משמעותית גם בתלונות ובתיקי חקירה לגבי אזרחים שנפלו קורבנות במסגרת זו. כאן ניתן ליפול בפח פעמיים – פעם אחת כשהלקוח לא מקבל את המוצר שלכאורה רכש, ופעם שנייה כשאותם עבריינים גונבים את פרטי האשראי שלו ומרוקנים את חשבון הבנק שלו ברכישות שהם מבצעים בבתי עסק מחוץ לישראל. כאן אנחנו רואים עבריינים ישראלים שמבצעים את העוקץ, ורק לאחרונה ביצענו מעצרים גדולים בראשון לציון, בירושלים, שם היה עוקץ הלוואות, וכן מעצר מדהים על חם ביום רביעי האחרון בלוד".