שומר על האוצר: נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לא חסך בישיבת הממשלה אתמול את שבט ביקורתו על תוכנית המענקים החדשה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. "ניתן להשתמש במענק של 6 מיליארד שקל בצורה ממוקדת, שתתמוך בביקוש בעוצמה רבה יותר", טען הנגיד והוסיף: "במצב הנוכחי ראוי לשפר את חבילת הצעדים כך שתהיה ממוקדת. אל לנו לחשוב שניתן להגדיל את ההוצאה והגירעון בלי גבול. המשבר עוד עלול להחמיר, בפרט בחודשי הסתיו והחורף, וצריך לשמור תחמושת גם במונחים פיננסיים וגם במונחי האמון שלו אנו זוכים בשווקים".

על פי אמות המידה החדשות ברחוב בלפור, אחרי ביקורת כזאת הנגיד היה צריך להסיק מסקנות, לארוז את חפציו ולעשות חזרה את כל הדרך לארה"ב, משם הגיע. הרי בדיוק בשל אותן מילות ביקורת מעמדו של שאול מרידור, הממונה על התקציבים באוצר, התערער והוא עמד על סף הדחה.

פרופ' אמיר ירון  (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)פרופ' אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בדיוק כמו הנגיד, מרידור הבין שהאוצר אינו בור בלי תחתית, ושעל פי מדיניות הפזרנות הנוכחית אנחנו עלולים להידרדר במהירות מדאיגה למצבה של ונצואלה. אז מדוע הופנו איומי ההדחה לכיוונו של מרידור ואילו הנגיד יצא ללא פגע?

מכיוון שלפי החוק, הנגיד נהנה מעצמאות מחשבתית מלאה, ובמעמדו כיועץ הכלכלי של הממשלה מותר לו להשמיע כל דבר ביקורת, אף שלא תמיד הוא מנצל את זה כראוי. מרידור, לעומת זאת, הוא פקיד ציבור, שתפקידו לשרת את המדינה ולא את ראש הממשלה.

מרידור הוא הממונה על התקציבים ולא על הבזבוזים, והוא עומד בדרכו של נתניהו בשוד הקופה הציבורית. זאת בדיוק הסיבה שבגללה הוא שובץ לתפקיד הכי קשה בצמרת האוצר. התפקיד שלו הוא לעמוד ולהשמיע אזעקת צונאמי מפני כל חריגה תקציבית ולהציג את המצב בשקיפות מלאה. על רקע זה הוא התנגש לא אחת עם מנכ"ל משרד האוצר הקודם שי באב"ד. זה קרה על רקע תלונות למבקר המדינה על "הנדסה חשבונאית", שנועדה להציג תמונת מצב מעוותת של הגירעון בתקציב המדינה.

שי באב''ד (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)שי באב''ד (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

מרידור גם "הואשם" בכך שהדליף לראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ ערב הבחירות כי מצבו של המשק גרוע בהרבה מכפי שמשתקף בנתונים. בקיצור, הממונה על התקציבים הפך לשק החבטות של פוליטיקאים מהימין, רק משום שהעז להציב את המראה שדרכה השתקפה תמונת המצב המדאיגה של המשק.

כעת כבר מואשם מרידור בתדרוכים נגד המדיניות הממשלתית, במטרה לטרפד את הסיוע לארגוני העצמאים. ה"האשמות" נגדו הופנו על ידי ח"כ שלמה קרעי, מיושבי הספסלים האחוריים של הקואליציה. הוא בן הטיפוחים הכלכלי התורן של נתניהו ובנו יאיר, ובזכות דעותיו הניאו־קפיטליסטיות הוא הוקפץ לשורות הראשונות. השנייה לו בעוצמת הגידופים היא רק ח"כ אוסנת מארק.

נתניהו, החומד את קופת האוצר, מקיף את עצמו ב"יסמנים" כדוגמת יועצו הכלכלי אבי שמחון, שגייס לטענתו כלכלנים התומכים בתוכנית המענקים. אגב "יסמנים", בכל התחומים הפוליטיים האחרים לא חסרים לנתניהו כאלה, אבל אנשי משק וכלכלה כן. מה טבעי יותר מכך שקרן טרנר־אייל, מנכ"לית האוצר, תעניק גיבוי לממונה על התקציבים הכפוף לה ושעבדה לצדו בעבר. אלא שטרנר־אייל, שתפקידה מסתכם בעיקר בהענקת גיבוי מקצועי לכפופיה, ספגה נזיפה משר האוצר, שמינה אותה לתפקיד לאחר שהחזיר אותה מחופשת היריון.

קרן טרנר אייל (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)קרן טרנר אייל (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

המתקפה על פקידות האוצר היא המדאיגה ביותר מבין שלל ההתקפות נגד צמרת משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, קציני המשטרה, השמאל, התקשורת ולקינוח אהוד ברק. היא מדאיגה כיוון שאנחנו בעיצומו של המשבר הכלכלי הגדול ביותר בתולדות המדינה. היא מדאיגה משום שנוכח כתבי האישום נגדו, מה שמדאיג בעיקר את ראש הממשלה הוא טובתו האישית ועתידו הפוליטי. במקרה זה שום דבר לא יעמוד בדרכו בדרך לביזת הקופה הציבורית - כולל הפקידות הבכירה במשרד האוצר.