פיצויי פיטורים נועדו לסייע לעובד שפוטר להתקיים בכבוד בתקופת המעבר עד לעבודה הבאה שלו ומהווים מעיין פיצוי על אובדן ההכנסה. בהתאם לחוק פיצויי פיטורים הפיצויים מגיעים לעובד לפי ותק תקופת העבודה אצל המעסיק והם נזקפים לטובתו לאחר שנת עבודה אחת אצל המעסיק, אם פוטר ע"י המעסיק.
 
בנוסף, סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי פיטורי עובד בסמוך לפני תום שנת העבודה הראשונה שלו אצל המעסיק ייחשבו כפיטורים שנעשו תוך מטרה להתחמק מתשלום פיצויי הפיטורים, ולכן העובד יהיה זכאי לקבל פיצויים אף על פי שהוא לא השלים שנת עבודה מלאה.
 
בנסיבות מסוימות גם עובד שהתפטר יהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורים, וזאת בכפוף לקיומן של נסיבות מסוימות שהוכרו בחוק ובפסיקת בית הדין לעבודה בין אוכלוסיות הזכאים לקבל פיצויי פיטורים. התפטרות זו נקראת "התפטרות בדין מפוטר" בין היתר עובדים שהתפטרו בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתם, או שהתפטרו בשל מצבם הבריאותי כי אינם יכולים להמשיך לעבוד בסוג העבודה מחמת מצבם הרפואי, ו/או מחמת מצב בריאותי של קרוב מדרגה ראשונה, עובדות שהתפטרו לאחר חופשת לידה לצורך הטיפול בילד תוך תשעה חודשים מיום הלידה וכו'. החוק והפסיקה קבעו מגוון נסיבות להתפטרות בדין מפוטר המזכה בפיצויים מלאים כאילו פוטרו.
 
לפניה ישירה אל עורכת דין עדנה סעאתי, לחץ/י כאן

כיצד מחושב סכום הפיצויים בפיטורים?
סכום הפיצויים לעובד שפוטר נקבע לפי משכורתו האחרונה (כשמדובר בעובד שעובד בשכר חודשי) או בממוצע שעות עבודה במהלך תקופת עבודתו (כשמדובר בעובד שעתי/ יומי) של העובד כפול מספר שנות העבודה שלו אצל המעסיק. לצורך הדגמה- נניח ששכרו החודשי האחרון של העובד היה בסך של עשרת אלפים שקלים ברוטו לחודש והעובד הועסק במשך ארבע שנים, אז סכום הפיצויים שלו יהיה 40 אלף שקלים (לפי ארבע כפול עשרת אלפים).

בעבר, הזכאות לפיצויי פיטורים לעובד קמה רק לאחר חלוף השנה ואם העובד פוטר מהעבודה.
 
כיום החל מיום 1.1.2008 המחוקק קבע חובת הפרשות לקרן פנסיה לפי צו הרחבה במשק הכללי, לפיו על כל מעסיק להפריש כספים לקרן עבור פיצויים ועבור תגמולים (תגמולי מעביד) בשיעורים שהועלו במהלך השנים וכיום עומדים על: 6.5% תגמולי מעביד, (ניכוי משכר העובד 6% תגמולי עובד) ו-6% לפיצויים שעל המעסיק להפריש לקרן הפנסיה מידי חודש בחודשו. כיום הזכאות למרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה היא גם במצב שהעובד התפטר ולא פוטר, וזאת מכח חלות סעיף 14 לחוק, באופן מובנה בצו ההרחבה שקבע המחוקק לכלל המשק.

כיצד סעיף 14 לחוק פיצוי פיטורים משפיע על העובדים ועל המעסיקים?
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי הסכומים שהמעסיק מפריש לטובת העובד לקרן הפנסיה מרכיב פיצויים יוכלו לבוא במקום/ להחליף את פיצויי הפיטורים שעליו לשלם לעובד במקרה של פיטורים, בתנאי שהעובד חתם על ההיתר הכללי של שר העבודה והמעסיק הפריש את שיעור הנדרש לפיצויים לפי ההיתר הכללי של שר העבודה והעובד חתם על כך עם תחילת העסקתו. לחילופין, כספי הפיצויים בקרן הפנסיה יהיו על חשבון הזכאות לפיצויים ואז בחישוב בעת הפיטורים ישלים המעסיק את החלק הנותר- ההפרש, בהתחשב בסכום שהוא הפריש לקרן הפנסיה עבור מרכיב הפיצויים. עד לשנת 2008 תחולת הסעיף הותנתה בכך שהדבר נקבע בהסכם קיבוצי החל על הצדדים, או שהתקבל אישור לכך משר העבודה והעובד והמעסיק חתמו על האישור.

יש לציין כי קופות המשמשות לצבירת כספים לעובד במסגרת ביטוח מנהלים או קרן פנסיה צוברות שני מרכיבים והם פיצויים ותגמולים. כל חודש המעסיק מעביר לקופה זו סכום בגין 6.5% משכר העובד כתגמולים על חשבון המעסיק ובנוסף המעסיק מנכה משכרו של העובד את חלק העובד בשיעור 6% שמועבר לקרן כתגמולי עובד.

בנוסף, חלה חובה על המעסיק להעביר כל חודש סכום נוסף לקופה עבור פיצויים בשיעור 6% משכר העובד על חשבון המעסיק. סכום זה נצבר בקופה ועם סיומם של יחסי העבודה בין הצדדים ישמש לתשלום של פיצויי פיטורים לעובד בין אם פוטר ובין אם התפטר. יש לציין כי לרוב שכרו של העובד עולה במהלך תקופת העסקתו והסכום שמופרש לקופה עבור פיצויים מחושב באופן יחסי לשכר השוטף מידי חודש.

לפיכך, מכיוון שהפיצויים מחושבים על פי שכרו האחרון של העובד, יכול להיווצר מצב שבו הסכום שנצבר בקופת הפיצויים לא יספיק כדי לשלם לעובד את הפיצויים שמגיעים לו על פי חוק, ויחייב את המעסיק לבצע השלמה מכיסו אלא אם המעסיק הפריש 8.33% לפיצויים והעובד חתם על ההיתר הכללי של שר העבודה, אז לא תהיה חובת השלמה מכח סעיף 14 לחוק ואז גם המעסיק ייהנה מהקלה בכך.

ביטוח חובה פנסיוני והשפעתו על סוגיית פיצויי הפיטורים
החל משנת 2008 הוחל על כל העובדים והמעסיקים במשק ביטוח חובה פנסיוני. לפיכך, הכספים שהמעסיק מחויב להפריש לטובת קופת פיצויים לפי צו הרחבה לביטוח פנסיוני הוכפפו לעקרונות סעיף 14 באופן אוטומטי בצו. המשמעות היא כי אם המעסיק יחליט להפריש את מלוא פיצויי הפיטורים בשיעור של 8.33% מהשכר של העובד לביטוח הפנסיוני הוא יהיה פטור מתשלום פיצויים נוספים לעובד בעת סיום ההתקשרות בין הצדדים ובלבד שהחתים את העובד על האישור הכללי של שר העבודה או מכח הסכם קיבוצי. ויודגש, כי במצב זה המעסיק לא יידרש לבצע השלמות בגין העלאת שכרו של העובד במהלך השנים (עד לשכר אחרון) ומהצד השני, העובד גם אם התפטר ולא פוטר יהיה זכאי לפיצויים במלואם שנצברו בקרן הפנסיה

אם המעסיק הפריש כספים לקופת הפיצויים של העובד באופן חלקי (6% לפיצויים- השיעור שבצו ההרחבה כיום) והעובד זכאי לקבל פיצויי פיטורים, המעסיק יידרש לשלם לו את ההפרש בין סכום הפיצויים המלא שמגיע לו (2.33%) על פי חוק ובין הסכום שהצטבר בקופת הפיצויים בביטוח הפנסיוני.

האם הפרשות המעסיק לקופת העובד פוטרות אותו מהשלמת פיצויי פיטורים
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים מסדיר את האפשרות שהפרשות המעסיק לקופה יחליפו את תשלום פיצויי הפיטורים לעובד באופן מוחלט, מבלי שהמעסיק יידרש לבצע השלמה, אם המעסיק עמד בתנאי ההיתר הכללי והעובד חתם עליו. כלומר, כאשר קיים הסדר לפי סעיף 14 לחוק, כספי הפיצויים בקופה יבואו במקומם של פיצויי הפיטורים והמעסיק לא יצטרך להשלים סכומים נוספים לסכום שבקופה בעת סיום ההתקשרות בינו ובין העובד. חשוב להבהיר כי פטור זה למעסיק יינתן אך ורק אם הוא הפריש לקופת הפיצויים מדי חודש סכום שווה ערך ל-8.33% משכרו של העובד מתחילת העסקתו של העובד ובתנאי שהעובד חתם כאמור על ההיתר הכללי של שר העבודה.

על כן, סעיף 14 קובע כי המעסיק מצידו נדרש להפריש באופן שוטף כספים לקופה מתאימה ונדרש לוותר על כספים אלו בסיום ההתקשרות עם העובד, בין אם מדובר בפיטורים ובין אם מדובר בהתפטרות. מצד שני, המעסיק מקבל פטור מחובת השלמת כספים לקופה גם אם במועד סיום ההתקשרות בין הצדדים הסכום שבקופה נמוך מסכום הפיצויים שמגיע לעובד בהתאם לחוק. 

עורכת הדין עדנה סעאתי (צילום: משרד עו''ד עדנה סעאתי)
עורכת הדין עדנה סעאתי (צילום: משרד עו''ד עדנה סעאתי)

עורכת דין עדנה סעאתי מנהלת פורום הרעת תנאים והתעמרות בעבודה באתר LawGuide, עוסקת בדיני עבודה, מייצגת מעסיקים ועובדים, ניסוח הסכמי עבודה וייצוג בפני בבתי הדין לעבודה. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לפיצויי פיטורים LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.