משבר הקורונה שפקד את ישראל גרם לטלטלה כלכלית משמעותית ורחבת היקף שפגעה בבעלי עסקים, בעצמאים ובעובדים שכירים. במקרים רבים, ההגבלות שהטילה הממשלה על הציבור ביחס להפעלת עסקים ומקומות עבודה גרמו לצמצום ואף להפסקה מוחלטת של הפעילות העסקית והמסחרית. בעקבות הירידה החדה בהיקף ההכנסות של העסקים בישראל, מעסיקים רבים החליטו להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום ואף לפטרם מהעבודה.
בעוד ההכנסות של עצמאים ובעלי עסקים רבים פחתו בהיקף משמעותי, על פי רוב הם נדרשים להמשיך ולעמוד בהתחייבויות שלהם עבור שכירות לבעלי הנכסים, התחייבויות לספקים ובהלוואות שנטלו מהבנקים לפני תחילת המשבר, וזאת מבלי לגרוע מהטבות ומענקים שהעניקה המדינה.
נוסף על כך, עובדים שכירים שפוטרו מהעבודה נאלצו להתמודד עם מצב שבו מחד גיסא הכנסותיהם נפסקו ומאידך גיסא הם נדרשו להמשיך לשלם שכר דירה ולעמוד בהתחייבויות כספיות אחרות שלקחו על עצמם לפני פרוץ המשבר.
ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה הביאו לכך שרבים מהעובדים השכירים והעצמאיים נקלעו לחובות כבדים כלפי גורמים שונים כגון בנקים, חברות אשראי, חברות פרטיות, ספקים, בעלי נכסים וכו'. במצב של חובות לנושים עומדות בפני החייב מספר אפשרויות פעולה. נתיב אחד הוא ניהול משא ומתן ישיר מול הנושים לצורך הגעה להסדר חוב, תוך הפחתת סכום החוב ואילו אפשרות נוספת היא התנהלות במסגרת הליכים על פי דין.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין רועי ורשבסקי, לחץ/י כאן
לבדוק את מהות ואותנטיות החוב
ראשית, נמליץ לבדוק את דרישת הנושה, את מהות החוב והיקפו. כך, לשם ההמחשה, במקרים רבים נכחנו לראות שנושים נוטים לדרוש סכום גבוה יותר מהחוב עצמו. כן, יש לבחון האם יש בהסכם בין הצדדים תניות שיכולות לפטור, באופן מלא או חלקי, אתכם מהחוב. לדוגמה סעיף הגורס כי בהתקיים כוח עליון או מגפה, יחולו תנאים שונים. לבסוף, יש לבחון האם מתקיימים התנאים לעלות טענה בגין סיכול החוזה, נוכח מגפת הקורונה והשלכותיה.
כל אלו יכולים להביא להפחתה משמעותית עד כדי לפטור אתכם מהחוב מבלי שיינקטו כנגדכם הליכי הוצאה לפועל או כל הליך גבייה אחר.
ככל והגעתם למסקנה שישנו חוב קיים, שלא שולם על ידכם ואין באפשרותכם להפחית או לפטור אתכם מהחוב, אלו האפשרויות עומדות בפניכם:
הגשת בקשות לאיחוד תיקים 3% או לצו תשלומים
אם נפתח נגד החייב תיק בהוצאה לפועל הוא יכול לפעול במספר דרכים שונות. אפשרות אחת של חייב שאינו מסוגל לשלם את מלוא החוב או את חלקו ומעוניין לפרוס אותו לתשלומים היא לבקש צו תשלומים אשר במסגרתו החוב יחולק לתשלומים וזאת עד לתקופה מקסימלית של ארבע שנים, לפי גובה החוב. רשם ההוצאה לפועל רשאי לבקש מהחייב להגיש מסמכים נוספים לתמיכה בבקשה, לקבל את הבקשה, להזמין את החייב לחקירת יכולת בנוכחות הזוכה או לדחות את הבקשה.
אפשרות נוספת של החייב היא לבקש איחוד תיקים 3% שבמסגרתו יאוחדו כלל תיק ההוצאה לפועל שמתנהלים נגדו, תוך העברת תשלום חודשי בגובה 3% מסך כל החובות בתיקים שנפתחו נגדו עד לפירעונם המלא של החובות. יש לציין כי הגשת בקשה לאיחוד תיקים או צו תשלומים אינה מפסיקה את מלוא ההליכים שמתנהלים נגד החייב, אלא מעכבת חלק מהליכי הגבייה בלבד.
גיבוש הסדר חוב מול נושים מחוץ לכותלי לשכת ההוצאה לפועל
מסלול נוסף להסדרת החובות הוא באמצעות הסדר פשרה ישיר מול הנושים אשר במסגרתו יושגו הסכמות ביחס להפחתת סכום החוב באופן משמעותי וזאת תוך פירעונו מחוץ לכותלי בית המשפט ולשכת ההוצאה לפועל. אחרי שהחייב יפרע את סכום החוב המוסכם ישירות מול הנושים, הוא ייצא לדרך חדשה ונקייה מחובות.
משא ומתן בין החייב ובין הנושים עשוי לקצר באופן משמעותי את ההליכים ולחסוך לחייב תשלומי ריבית והצמדה שמתווספים לקרן החוב במהלך פתיחה וניהול הליכים בהוצאה לפועל, כמו גם הליכים, הגבלות ועיקולים.
פתיחה בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי
לפי הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אשר נכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2019, הליך חדלות פירעון נפתח עם קבלת צו לפתיחת הליכים. חייב שמעוניין לפתוח בהליך נדרש להגיש בקשה מתאימה לפי סכום חובותיו הכולל. אם סכום החובות הכולל הוא יותר מ-150 אלף שקלים, החייב צריך להגיש בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון. במקרים שבהם סכום החובות הכולל הוא פחות מ-150 אלף שקלים, החייב נדרש לפנות ללשכת ההוצאה לפועל לצורך פתיחת ההליך.
אחרי קבלת צו לפתיחת הליכים, ייבחנו מצבו הכלכלי וההתנהלות הכלכלית שגרמה לו להסתבך בחובות. במהלך תקופת הבדיקה ימונה נאמן לנכסי החייב, יעוכבו כנגדו כלל ההליכים ויוטלו עליו הגבלות שתכליתן למנוע את הגדלת החוב.
בסוף תקופת הבדיקה, הממונה צפוי להמליץ על תוכנית פירעון לחובות ובית המשפט השלום יערוך דיון בהמלצה אשר בסופו הוא יעניק לחייב צו שיקום כלכלי. אחרי שהחייב קיבל צו שיקום כלכלי ובכפוף לעמידה בתנאים שהוצבו לו, החייב יוכל לקבל הפטר מחובותיו.
הסדר חוב על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי עוסק באפשרות החייב להגיש הצעה להסדר חובותיו, ללא מתן צו לפתיחת הליכים כפי שניתן בהליך חדלות פירעון רגיל.
במסגרת זו, יכול החייב לעתור לבית המשפט המוסמך ולבקש להביא הצעתו להסדר חובותיו לאישור הנושים. לאחר ובכפוף להוראת בית המשפט הנכבד להעברת ההצעה לאישור בעלי העניין (הנושים), ההצעה תועבר להצבעת הנושים שיצביעו האם לקבל את ההסדר.
בית המשפט, בסופו של דבר, יחליט האם לאשר את ההסדר, וככל ויאושר, יקבל החייב פטור מחובותיו באמצעות צו ההפטר המיוחל, בהליך קצר, מהיר ויעיל, וזאת ללא צו לפתיחת הליכים.
ייעוץ משפטי איכותי יסייע לכם לצאת מהתסבוכת הכלכלית
אם נקלעתם לחובות בהיעדר יכולת פירעון, רצוי לפנות לייעוץ אצל עורך דין חדלות פירעון בתל אביב מנוסה ומקצועי שעוסק בתחום ההוצאה לפועל וחדלות הפירעון לצורך קבלת טיפול איכותי ויעיל בבעיה. במסגרת השירות, עורך הדין ייבחן את מקור החובות, זהות הנושים, הסיבות שגרמו לחייב להיקלע להסתבכות הפיננסית, האפשרות לפטור אתכם מהחוב לאור נסיבות פנימיות או חיצוניות (באופן מלא או חלקי) וכו'. לאחר בחינת הנסיבות ויכולת הפירעון של החייב, עורך הדין יגבש עימו במשותף אסטרטגיית פעולה לצורך הסדרת ומחיקת החוב.
עורך דין רועי ורשבסקי עוסק בהוצאה לפועל וחדלות פירעון, מייצג חייבים בפני כל הערכאות ומשמש גם כחבר בפורום ההוצאה לפועל הארצי של לשכת עורכי הדין. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין להוצאה לפועל LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.