בשנים האחרונות ניתוחים פלסטיים הפכו לשכיחים יותר ויותר ואף ניתן להבחין במגמת עליה בשכיחותם בקרב גברים ובני נוער. ניתוחים פלסטיים נחשבים לניתוחים אלקטיביים אשר נבדלים מניתוחים אחרים בכך שלמעשה אין צורך רפואי ממשי לבצעם. בשל הבדל זה, מוטלת על הרופא המנתח חובת זהירות מוגברת הכוללת גם דרישה למסור למטופל מידע מלא ומקיף אודות הניתוח.
בין שלל הפרטים והמידע שהרופא צריך להעביר למטופל לפני ניתוח פלסטי ניתן לציין את תוצאותיו האפשריות של הניתוח, מתן הסבר מקיף אודותיו, פירוט חלופות טיפוליות אפשריות לניתוח, סיבוכים אפשריים שעלולים להתעורר במהלכו ואחריו, תופעות לוואי ועוד.
לנוכח העובדה שניתוח פלסטי הוא אלקטיבי, כלומר מתבצע עקב בחירתו החופשית של המטופל ללא צורך רפואי ממשי, הרופא מחויב גם לערוך למטופל תשאול יסודי, לבחון את מצבו הבריאותי ולבצע לו את כל הבדיקות הרפואיות הנדרשות לפני הניתוח.
חשוב להבהיר כי לא כל תוצאה בלתי מוצלחת של ניתוח פלסטי תיחשב באופן אוטומטי ככזו שנובעת מרשלנות רפואית של המנתח. עם זאת, במקרים שבהם נגרם למטופל נזק בעקבות רשלנות רפואית של הרופא המנתח, ניתן להגיש נגדו תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית.
יש לכם שאלה בנושא רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים? לחץ/י כאן
באילו מקרים פעולותיו של הרופא המנתח עלולות להיחשב לרשלנות רפואית?
כבר בשלב הייעוץ הראשוני, המנתח הפלסטי מחויב לספק למטופל את כל המידע הרלבנטי הקשור לניתוח וזאת צורך קבלת הסכמה מדעת של המטופל לביצוע ההליך הרפואי. במקרים שבהם המנתח לא הסביר למטופל בצורה מקיפה את הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בניתוח, הסכמתו של המטופל לא תיחשב כהסכמה מדעת לביצוע הניתוח. כאשר ניתוח התבצע בהיעדר הסכמה מדעת ניתן להגיש נגד הרופא תביעת פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה.
לפני ביצוע הניתוח, במקרים מסוימים המטופל נדרש לבצע בדיקות מקדימות ולקבל הנחיות בנוגע להפסקת עישון, הפסקה של נטילת תרופות מסוגים מסוימים ועוד. בהקשר זה תפקידו של הרופא הוא להעביר למטופל את ההנחיות הדרושות במדויק ובמפורט ולבדוק לפני הניתוח כי ההנחיות אכן יושמו בפועל על ידי המטופל. אם הרופא לא ביצע את תפקידו כראוי בהקשר זה ובעקבות רשלנותו נגרם למטופל נזק, ניתן להגיש נגד הרופא תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית.
במקרים שבהם הרופא לא מסר למטופל מידע מלא בדבר תופעות הלוואי והסיכונים הנלווים להליך הכירורגי ולא הציע לו אפשרויות טיפול חלופיות, הדבר עלול להוות רשלנות רפואית המזכה את המטופל בפיצויים. זאת, בכפוף לקיומו של נזק שנגרם למטופל בעקבות התרשלות הרופא.
במהלך ביצוע הניתוח הפלסטי, רשלנות רפואית של מנתח יכולה להתבטא בין היתר בבחירה בטכניקה רפואית שאינה מתאימה לביצוע הניתוח, בביצוע הניתוח בהיעדר מיומנות והכשרה מתאימה, בטעויות במתן טיפול תרופתי ובנקיטת פעולות ניתוחיות תוך סטייה מפרקטיקה רפואית מקובלת.
איך ניתן להוכיח בבית המשפט תביעת רשלנות רפואית?
חשוב לציין כי לצורך קבלת תביעת רשלנות רפואית, המטופל יצטרך להוכיח שלושה יסודות. היסוד הראשון הוא התרשלות מצד הצוות הרפואי. התרשלות בהקשר זה היא סטייה מפרקטיקה רפואית מקובלת תוך הפרת חובת הזהירות כלפי המטופל. היסוד השני הדרוש לצורך הוכחת התביעה הוא קיומו של נזק שנגרם כתוצאה מהתרשלותו של הצוות הרפואי כאמור. היסוד השלישי הוא קיומו של קשר סיבתי בין התרשלות הצוות הרפואי ובין הנזק שנגרם למטופל, כלומר יש צורך להראות כי הנזק שממנו סובל המטופל נגרם בעקבות התרשלות הצוות הרפואי.
מכיוון שהוכחת רכיבי התביעה מחייבת ידע רפואי מעמיק ועוסקת בעניינים שבמומחיות, כדי לבסס את תביעת הרשלנות הרפואית ולהוכיחה, המטופל מחויב לצרף לתביעתו חוות דעת של מומחה רפואי. במסגרת חוות הדעת המומחה הרפואי יתייחס ליסודות ההתרשלות, הנזק והקשר הסיבתי ביניהם. מנגד, גם הצוות הרפואי רשאי לצרף לכתב הגנתו חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו לצורך ביסוס טענותיו.
מינוי של מומחה רפואי מטעם בית המשפט
על פי רוב, כאשר ישנם פערים משמעותיים בין חוות הדעת של המומחים הרפואיים מטעם הצדדים, בית המשפט ימנה מומחה רפואי מטעמו לצורך הכרעה בסוגיות הרפואיות שבמחלוקת. במקרים כאלה, המומחה הרפואי הממונה משמש "זרועו הארוכה" של בית המשפט, נהנה ממעמד מיוחד ולכן ברוב המקרים בית המשפט יאמץ את קביעותיו בחוות הדעת. חשוב לציין כי בכל מקרה בית המשפט רשאי לסטות בהכרעתו מהקביעות בחוות הדעת של המומחה הרפואי לפי שיקול דעתו.
אם נקבע בחוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט כי למטופל נגרם נזק בעקבות רשלנות רפואית של הצוות הרפואי, בית המשפט ישקול האם לאמץ את חוות הדעת ולקבוע כי הגורם הרפואי אכן התרשל כלפי המטופל וכתוצאה מהתרשלותו נגרם לו נזק. במקרה שנקבע כי הגורם הרפואי התרשל כלפי המטופל וגרם לו נזק, בית המשפט ייחשב את הנזקים שנגרמו למטופל ויפסוק לטובתו פיצויים. על פי רוב, מקובל כי הגורם הרפואי שהתרשל מחויב לפצות את המטופל עבור אובדן כושר השתכרות, נזק לא ממוני (כאב וסבל), הוצאות רפואיות, הוצאות משפט ורכיבים נוספים.
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לרשלנות רפואית בניתוחים LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.