דוגמא למקרים שבהם לרוב המוטרדת לא מודעת לעובדה כי מדובר בהטרדה מינית שמעוגנת בחוק למניעת הטרדה מינית, הינה כאשר מדובר בסיטואציות של הטרדה סביבתית היוצרת סביבת עבודה עוינת. הטרדה במסגרת יחסי עבודה המעכירה את האווירה ומפריעה לתפקוד תקין של העובדת במהלך יום העבודה, בשל הערות על רקע מיניותה או על רקע מיני באופן כללי או הצגת תוכן מיני כגון סרטונים, תמונות, עיתונים וכו'.
מעסיק חייב לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במקום העבודה. לפיכך, הוא מחויב למנות בעל תפקיד אשר אליו ניתן לפנות בתלונה על הטרדה מינית (בדרך כלל מנהלת משאבי אנוש) ולפרסם תקנון למניעת הטרדה מינית בין כל העובדים. את התקנון יש לתלות במקום בולט בתחום העבודה ובנוסף למסור העתקים לכל העובדים.
במקרה שמוגשת תלונה, הרי שעל המעסיק לפעול ולתקן את הפגיעה שנגרמה עקב ההטרדה או ההתנכלות.
במקרים רבים אישה שהוטרדה מינית נתקלת במחסומים בהגשת תלונה למשטרה. בין היתר ניתן לציין מחסומים רגשיים הנובעים לעיתים מפחד, אמפתיה, הדחקה, האשמה עצמית או לחץ חיצוני המופעל על הנפגעת על ידי התוקף עצמו או על ידי גורם כלשהו ממשפחתה של הנפגעת עצמה. במקרים כאלו הנפגעת תעדיף ליווי משפטי על ידי עורך-דין אשר יגיש בשמה תביעה אזרחית לפיצויים וילווה אותה לאורך כל ההליך.
הלכה שהתקבלה לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה, מרחיבה את סכומי הפיצוי הנפסקים לטובת נפגעות הטרדה מינית. נקבע כי במקרה של מספר אירועי הטרדה מינית, יעמוד כל מעשה בפני עצמו, כך שכל אירוע עשוי לזכות את הנפגעת בפיצוי נפרד.
אם כך, קיים תחום רחב של התנהגויות אשר עלול להיחשב כהטרדה מינית ומי שהוטרדה זכאית לתבוע פיצוי כספי, על פי החוק למניעת הטרדה מינית.
לצורך מימוש הזכויות מכוח החוק והפסיקה מומלץ לפנות לייעוץ במשרד עורכי דין המתמחה בנושא זה.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף