היועמ"ש אביחי מנדלבליט נשא דברים היום (חמישי) בוועידת המשפט השנתית של לשכת עורכי הדין, במהלכם דחה בתוקף את הטענות לפיהן שיקולים פוליטיים היו מעורבים בקבלת ההחלטות בתיקי נתניהו ובהנחייתו לאפשר הפגנות בהתאם לפסיקת בג"ץ. "מדובר בטענה כוזבת, שתכליתה לנגח ולהשמיץ את הפרקליטות, מטעם בעלי אינטרס".

"במהלך השנה הקרובה, יתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים המשפט הפלילי בתיקי האלפים", אמר מנדלבליט. "מדובר במשפט פלילי שרבים כמוהו מתנהלים מדי שנה, שבו התביעה תידרש להוכיח את אשמתם של הנאשמים מעבר לספק סביר על סמך ראיות קבילות; והנאשמים – כמו כל נאשם אחר במשפט פלילי – יהיו זכאים להביא את ראיותיהם וטענותיהם בפני בית המשפט באמצעות באי כוחם". 

"האתגר שניצב בפנינו בהקשר הזה לא נובע מעצם ניהול המשפט, משימה שהופקדה בידי פרקליטים מצוינים ומיומנים, כי אם מהקמפיין המתמשך המבקש להציג את ההליך הפלילי הזה בצורה מעוותת, כמהלך המונע חלילה משיקולים זרים. מובן כי מדובר בשקר וכזב", הדגיש.

"בכל הנוגע לראש הממשלה – כתב האישום הוגש נגד האזרח, מר בנימין נתניהו, בגין מעשים המיוחסים לו באופן אישי, ולא נגד ראש ממשלה באשר הוא כזה. בוודאי שכתב האישום לא הוגש חלילה נגד מפלגה פוליטית כלשהי. כתב האישום מבוסס אך ורק על ראיות שנאספו בחקירה מאומצת, ועל בחינתן של ראיות אלו לאור הדין הפלילי ולאורו בלבד, לרבות לאחר שמיעת טענותיו של הנאשם בעניין במסגרת הליך שימוע ממושך. כל שיקול פוליטי הוא זר לתהליכים אלו. אין במדינת ישראל מערכת תביעה פוליטית". 

"הזירה הלגיטימית היחידה לניהול המשפט היא בבית המשפט עצמו. שם כולם שווים בפני החוק ושם הראיות ידברו. שם גם המקום להעלות כל טענה מטעם ההגנה, אשר תיבחן על ידי בית המשפט ותוכרע על ידו. אני דוחה בתוקף את הניסיון להפוך טענות הגנה שמקומן בבית המשפט בהליך הפלילי לטענות בדבר רדיפה פוליטית הנזרקות לחלל האוויר בזירה הציבורית, מתוך מטרה ברורה לעשות דה-לגיטימציה להליך בכללותו. אם לסנגורים יש טענת הגנה כלשהי, אדרבא – שיטענו אותה בבית המשפט, ושבית המשפט יכריע בדבר, לאחר שישמע את מכלול הטענות וייחשף לכלל הראיות הרלוונטיות לכך. בהחלט יש אינטרס ציבורי בהכרעה כזו. במדינת חוק משפט פלילי מתנהל בבית המשפט. זהו מנגנון ההכרעה הלגיטימי היחיד שנקבע בחוק להליך הפלילי. ההכרעה בדבר חפות או אשמה לא יכולה להתקבל בכיכר העיר, או בגרסתה המודרנית – הרשתות החברתיות". 

"אני גם דוחה בתוקף את הניסיונות הנלוזים לאיים או לפגוע בשמם הטוב של אלו העוסקים בטיפול בכתב האישום שהוגש בהליך זה. המציאות שבה הבן של פרקליטה בכירה חשוף לאיומים אך משום היותה התובעת האחראית על ניהולו של הליך משפטי - היא בלתי מתקבלת על הדעת, ואנחנו לא נשלים עם תופעות כאלה. בתוך כך, אם מישהו מעלה על דעתו שאותה פרקליטה או כל פרקליט אחר, יושפע בעבודתו המקצועית כהוא זה, מאותן התקפות אישיות, אז אני מבקש להודיע כאן שהוא טועה. אנשי התביעה הכללית, ואני בראשם, נמשיך לפעול אך ורק מתוך שיקולים ענייניים, בהתאם לדין, ולא מתוך שום שיקול אחר". 

היועמ''ש אביחי מנדלבליט בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין (צילום: באדיבות דוברות משרד המשפטים)
היועמ''ש אביחי מנדלבליט בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין (צילום: באדיבות דוברות משרד המשפטים)

"תחת ניגוד עניינים - אין עילת נבצרות לראש הממשלה"

לגבי אפשרות הקמת הממשלה על ידי ראש הממשלה על אף שהוא נאשם בפלילים אמר היועמ"ש כי "עמדתי בהחלט לקחה בחשבון את העובדה שהחל מהחודשים הקרובים יתנהל כאמור משפטו של ראש הממשלה בבית המשפט המחוזי בירושלים, בתדירות גבוהה של דיונים, כפי שהתביעה ביקשה. מבחינתי אין בעובדה כשלעצמה זו כדי להקים עילת נבצרות לראש הממשלה. אמרתי זאת, התכוונתי לכך, ולא מצאתי שום סיבה לשנות מעמדתי זו.

"כהונתו בתפקיד של ראש ממשלה העומד לדין בפלילים הינה אפשרית תחת מגבלה מאוד ברורה של הסדר ניגוד עניינים, המונע ממנו כל אפשרות להשפיע על ענייניו הפליליים האישיים באמצעות הפעלת סמכויותיו השלטוניות. הסדר ניגוד עניינים שכזה יבטיח את ההפרדה המוחלטת בין כהונתו של מר נתניהו כראש ממשלה והסמכויות המוקנות לו במסגרת זו, לבין ההתמודדות האישית שלו עם ההליך הפלילי המתנהל בעניינו. הדברים גם באו לידי ביטוי ברור בפסק הדין של נשיאת בית המשפט העליון". 

נתניהו בסיור בשערי צדק (צילום: אמיל סלמן)
נתניהו בסיור בשערי צדק (צילום: אמיל סלמן)

"טענה כוזבת, שתכליתה לנגח ולהשמיץ את הפרקליטות, מטעם בעלי אינטרס"

"אשוב ואדגיש, כאמור, אין שום בסיס לטענה כי מערכת אכיפת החוק פועלת מתוך שיקולים לא משפטיים. ודאי שלא חלילה משיקולים פוליטיים. 
זהו שקר גס. לצערי, הטענה הזו חוזרת ועולה, ויש מי שדואגים לחזור על כך מבוקר עד ערב, כדי לעשות דה-לגיטימציה לעבודתנו".

"שמעתי את הטענה הזו לאחרונה גם בהקשר של הנחיית פרקליטות המדינה בנוגע למדיניות האכיפה בגין עבירות שבוצעו במהלך הפגנות. גם בהקשר הזה, הדברים הוצגו באופן מסולף, שאין קשר בינו לבין המציאות. מדובר בעבודת מטה שנמשכה למעלה משנתיים, בשיתוף עם משטרת ישראל, ועם סיומה – פורסמה ההנחיה. זוהי הנחייה חשובה, המאזנת בין חופש ההפגנה – המהווה עקרון יסוד בדמוקרטיה – לבין החובה לשמור על הסדר הציבורי, על שלומם וביטחונם של אנשי המשטרה וכוחות הביטחון, ועל אינטרסים ציבוריים חשובים אחרים.

"מי שמוצא בהנחיה פגם – מוזמן לפנות אלינו עם טענותיו הענייניות, ובמידת הצורך אף להביאן בפני ערכאות משפטיות, כפי שנעשה גם בעבר. אבל מכאן ועד הטענה השקרית כאילו ההנחיה הזו מבקשת לשרת חלילה מטרה פוליטית, או שהיא כביכול נועדה לקדם אנרכיה, הדרך ארוכה, ארוכה מאוד. זוהי טענה כוזבת, שתכליתה לנגח ולהשמיץ את הפרקליטות, מטעם בעלי אינטרס. אני דוחה אותה בתוקף".

"חשוב לי להבהיר, והדברים נאמרו פעמים רבות בעבר, שאין בכוונתי לטעון כי מערכת אכיפת החוק היא מושלמת וחפה מטעויות. כמו כל מערכת גדולה, שעסוקה בעשייה בקנה מידה רחב, נעשות טעויות, ולמרבה הצער – גם יעשו בעתיד. אנחנו פתוחים לביקורת, ומברכים על ביקורת. 
אבל יש הבדל ברור בין ביקורת לגיטימית, עניינית ובונה, לבין הצגת טענות כזב, שמטרתן לערער את אמון הציבור בעבודתנו ואת הלגיטימציה של פעולות אכיפת החוק".