חוק המוסד לביטוח לאומי, התשנ"ה-1995 קובע כי פגיעה בעבודה הינה "תאונת עבודה או מחלת מקצוע". תאונת עבודה הוגדרה בחוק כך: "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". כלומר, מדובר באירוע תאונתי פתאומי אשר התרחש בזמן מוגדר ובמקום מוגדר, ואשר קשור לעבודה.
מהי מחלת מקצוע?
מחלת מקצוע היא "מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו". התקנות שקובעות מהן מחלות המקצוע המוכרות הן תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין ונוטריון אפרים גלסברג, לחץ/י כאן
מדובר ברשימה סגורה, כלומר מחלה שאינה מופיעה בתקנות אלה לא תוכר כ-"מחלת מקצוע". רשימת המחלות בתקנות אלה כוללות נכון להיום רק 54 פריטים, והעדכון האחרון שלהן נעשה בשנת 1996, לפני למעלה מ-20 שנה, מה שמלמד עד כמה הרשימה רחוקה מלהיות ממצה. רשימת מחלות המקצוע הכלולה בתקנות אינה כוללת את מחלת סרטן העור עקב חשיפה לשמש, ולכן לא ניתן לקבל הכרה במחלה זו כ-"מחלת מקצוע".
עילת המיקרוטראומה מאפשרת להכיר בנזק שנגרם עקב פגיעות זעירות חוזרות ונשנות
עילת המיקרוטראומה היא פיתוח של פסיקת בית הדין הארצי לעבודה שנועד למלא את החלל הריק שהמחוקק הותיר. תכליתה להרחיב את קשת המצבים שבהם ייקבע כי עובד נפגע בעבודתו ויהיה זכאי לזכויות המוקנות לנפגעי עבודה.
עילת המיקרוטראומה (מכונה גם תורת המיקרוטראומה) מאפשרת להכיר בנזק שנוצר עקב פגיעות זעירות חוזרות ונשנות על פני פרק זמן ממושך מספיק, עד להיווצרות הנזק - המחלה, שפוגעת בכושר העבודה של העובד, וכאשר קיים ידע מדעי או רפואי כי המחלה אכן נגרמת כך. האנלוגיה המפורסמת של בתי הדין לעבודה היא לטפטוף טיפות מים על פני סלע במשך שנים עד להיווצרות נקב בסלע.
בפסיקת בתי הדין לעבודה נקבע כי חשיפה לשמש יכולה להוות תשתית אפשרית למיקרוטראומה. לפיכך שלל מחלות העור שיכולות להיגרם עקב חשיפה לשמש עשויות להיות מוכרות כ-"פגיעה בעבודה" על פי עילה זו.
על מנת שהתביעה תתקבל, יש להוכיח הן את החשיפה לקרינת השמש בעבודה, הן את משך החשיפה, והן את חלקי הגוף שנחשפו לקרינה. על פי העובדות שיוכחו ימונה מומחה על ידי בית הדין לעבודה לשם קביעת קיומו של קשר סיבתי בין המחלה ובין החשיפה לשמש בעבודה.
מחלות עור שהוכרו בפסיקה כ-"פגיעה בעבודה" לפי עילת המיקרוטראומה
להלן דוגמאות למחלות עור שהוכרו בפסקי דין כ-"פגיעה בעבודה" על פי עילת המיקרוטראומה, לאחר קבלת חוות דעת המומחה מטעם בית הדין:
- מלנומה: בל (נצ') 2348/07 ציון שלמה – המוסד לביטוח לאומי (27.11.08), נהג שופל שעבד בחשיפה לשמש מספר שעות רב ביום; בל (ת"א) 37276-12-10 הנרי אליקים – המוסד לביטוח לאומי (21.05.13), מודד שעבד בחשיפה לשמש.
- סרטן עור מסוג קרצינומת תאי קשקש (SCC): בל (נצ') 2404/04 רות בן דוד – המוסד לביטוח לאומי (27.12.07), מטפלת בקיבוץ שעבודתה הייתה כרוכה בחשיפה לשמש בחלק משעות היום.
- סרטן עור מסוג קרצינומת תאי בסיס (BCC): בל 14871-04-12 יזהר סיני – המוסד לביטוח לאומי (13.01.13), חבר קיבוץ שעבד בגינון וברפת. יצוין כי באותו פסק דין נדחתה התביעה להכיר גם במלנומה כנובעת מהחשיפה לשמש, לאור מיקומה – באזור שלא נחשף לשמש; בל (ב"ש) 2990/09 רוטמן עמנואל – המוסד לביטוח לאומי (16.01.11), מכונאי מטוסים בתעשייה האווירית; ב"ל 38190-09-12 ניר בוים – המוסד לביטוח לאומי (24.12.13), מורה לחינוך ימי בבית הספר לקציני ים.
- סולר קרטוזיס (Solar Keratosis): בל (חי') 9479-10-10 שמואל טרייסטר – המוסד לביטוח לאומי (17.01.13); בל (ת"א) 31251-10-11 אהרון הלר – המוסד לביטוח לאומי (05.11.13).
ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי תקבע את דרגת הנכות עקב המחלה
לאחר השגת הכרה כי המחלה הינה "פגיעה בעבודה", ועדה רפואית תקבע את דרגת הנכות עקב המחלה, ובהתאם לדרגת הנכות שתיקבע תשולם גמלת נכות (מענק או קצבה חודשית). נוסף על כך, מי שהוכר כנפגע עבודה זכאי כי הוצאות הטיפול במחלה ישולמו על ידי קופת החולים.
למשרד עורכי הדין אפרים גלסברג ניסיון רב שנים בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי ובייצוג בוועדות רפואיות, לרבות בתביעות להכרה במחלות סרטן העור לסוגיהן כנובעות מחשיפה לשמש במהלך העבודה. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין למחלת מקצוע LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
