כ–750 תלונות המוגשות במשטרה מידי שנה בגין חשד לאלימות במשפחה במסגרת מאבקים וקרבות בין בני זוג מתבררות בסופו של דבר כתלונות שווא והן נסגרות, אולם רק פחות מ – 5% מהן מבשילות לכדי כתבי אישום כנגד מגישי אותן תלונות - כך נחשף בשלישי האחרון בדיון שהתקיים בראשותו של השר לביטחון פנים אמיר אוחנה. נציין, כי המצב חמור כיוון שעד לשלב הסגירה חווים בני או בנות הזוג נגדם מוגשות התלונות לכאורה, השפלה, חקירה, הרחקה מילדיהם ומהרכוש שלהם ולעיתים מעצר שמתברר כאמור כמיותר. הדיון התקיים בעקבות מכתב ששלחה עו"ד איימי בכור בוני יחד עם גיא רווה מעמותת "הורות שווה" אל השר לביטחון פנים שהרים את הכפפה וכינס כאמור דיון תוך פרק זמן קצר. 

בדיון אמרה עו"ד בכור-בוני: "גם כאשר הוכח במשטרה או בבית המשפט שמדובר בתלונת שווא, אין מיצוי דין עם מגיש התלונה, אין כל ענישה על מעשה חמור עוולה של ממש, וכפועל יוצא אין תהליך למידה של הציבור הנובע מענישה עקבית וחד משמעית. מאחר ואין סיכון, השימוש בתלונות השווא בהליכי גירושין הפך לדבר שבשגרה. כמוהו גם הגשת בקשות לצווי הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, עובדה שיכולה היתה להיות מבורכת ומאפשרת לנשים מוכות נגישות למערכת. אלא מאי, בשל אותן תלונות סרק נוצר סדק עמוק באמון השופטים אשר מתייחסים מראש לצווי הגנה כניסיון טקטי ומתקשים לתת צווי הרחקה גם במקרים אמיתיים. הנפגעים העיקריים מתלונות הסרק הופכים להיות אלה שמתלוננים תלונת אמת, הרוב המוחלט שסובל הוא כמובן נשים, מאחר ואלימות כנגד נשים היא תופעה קיימת. מאחר והמערכת עצמה כבר אינה מאמינה להם".

עו''ד בכור-בוני והשר אוחנה בדיון על תלונות השווא (צילום: צילום מסך)עו''ד בכור-בוני והשר אוחנה בדיון על תלונות השווא (צילום: צילום מסך)

השר אוחנה סיכם את הדיון באומרו: "נפעל לבירור האמת ולהיאבק בעבירות האלימות במשפחה מחד, ובמקביל לטפל בתלונות השווא שפוגעות גם בחפים משפע וגורמות להם עוול גדול, וגם בקורבנות האמיתיים באלימות המשפחה, שככל שהתופעה הזו של תלונות השווא לא מטופלת באופן חמור וממשי, הדבר פוגע ברצינות הטיפול בתלונות שלהם בכל המישורים".