ההתפתחות מגיעה בהמשך לסערה שעורר הפרסום ב"הארץ", לפיו ניסתה, לכאורה, להתחמק ולהטעות את משרד הבריאות אחרי שחלתה בקורונה ושהתה בבית כנסת ביום כיפור יחד עם משפחתה בניגוד להנחיות. אתמול, מיד לאחר הפרסום לפיו ממשטרת ישראל נמסר כי הנושא הועבר לבחינת הגורמים הרלוונטיים בחטיבת החקירות.
כידוע, על מנת לפתוח בחקירה נגד שר או ראש ממשלה יש צורך באישור היועץ המשפטי לממשלה. הדבר עוגן בחוק יסוד הממשלה, חוק הסדר הפלילי וגם בפקודות ונהלי המשטרה. היועץ בוחן את הדברים בשאלה האם קיימת תשתית ראייתית המבססת חשד סביר לעבירה פלילית. בשיקולו הוא בוחן את עוצמת התשתית הראייתית ההתחלתית ביחס לחשד המקרה אל מול החשיבות הציבורית במיצוי הבירור העובדתי. השיקול הנוסף הוא השלכות ציבוריות-תפקודיות הכרוכות בהחלטה על פתיחה בחקירה.
במקרה הזה מדובר על עבירה מנהלית שגוררת קנס, אך הבעיה של גמליאל תהיה בחשד למסירת מידע כוזב לחקירה אפידימיולוגית שעשויה להתברר כעבירה פלילית של מעשה העשוי להפיץ מחלה, דבר שעשוי לגרור עד שלוש שנות מאסר, ואם נעשה בזדון עד שבע שנות מאסר.
לצורך כך הומצא הליך הבדיקה כהליך מקדים שבודק אם מתקיימים התנאים שמצדיקים חקירה. הנחיות היועץ מאפשרות לו לבצע בדיקה כזו בעצמו, אך מקובל שגם אם המשטרה מבצעת זאת, הדבר נעשה באישור היועץ.
התרעות פיקוד העורף