כל אדם אשר עומד לקראת ביצוע ניתוח בגופו חושש מהפעולה ומתוצאותיה. גם אם את הניתוח יבצע מנתח מיומן ובעל ניסיון רב, אין ערובה לכך שהניתוח יסתיים בהצלחה.
אין זה משנה אם מדובר בניתוח הכרחי - ניתוח לב, ניתוח מוח או בניתוח אסתטי. כל ניתוח מלווה בסיכונים ובכל ניתוח יכולה להתרחש, למרבה הצער, רשלנות רפואית.

הנתונים מראים, כי מדי שנה מתים בישראל אנשים כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח או שהם נשארים נכים, בשל נזקים שלא היו אמורים לקרות אלמלא הייתה מתרחשת רשלנות.

מהי רשלנות רפואית בניתוח?
במקרים בהם קיימת סטייה מהנורמות המקובלות של טיפול רפואי סביר, ניתן יהיה לבחון אפשרות להגשת תביעה בשל רשלנות רפואית. התובע יצטרך להציג ראיות שמלמדות על כך שהטיפול שקיבל בזמן הניתוח, לאחריו או אף בשלב טרום הניתוח היה ברמה שאינה סבירה.

לפניה ישירה אל עורך דין דותן לינדנברג לחץ/י כאן

מהם השלבים בהם עלולה להתרחש רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית בשלב טרום הניתוח - על הרופא המנתח חלה חובה להסביר למטופל מהן האפשרויות הטיפוליות העומדות בפניו, מהם היתרונות והחסרונות של כל דרך, מהם הסיכונים והסיכויים ומהם הסיבוכים האפשריים.

הדברים אמורים ביתר שאת, כאשר מדובר בניתוח אלקטיבי, ובמיוחד בניתוח אלקטיבי קוסמטי, אשר אינו דחוף ואינו מציל חיים. בסוג הניתוחים האלו, בית המשפט מטיל אחריות כבדה על כתפי הרופאים, שכן עליהם לוודא שהמטופל אכן מתאים לאופי הניתוח המיועד, וכי הוא מודע היטב לכל הסכנות והסיבוכים האפשריים.

יש להיפגש עם המטופל מראש ולתת לו טופס "הסכמה מדעת", כך שיוכל לעיין בו בצורה נינוחה ושקולה, וכאשר הוא יחתום החתימה לא תהיה רק כלאחר יד, אלא לאחר הבנה מלאה של האמור בטופס.

רשלנות רפואית במהלך הניתוח - לא כל טעות במהלך הניתוח תחשב להתרשלות בביצוע הניתוח, אבל אם מדובר בסטייה מדרך הפעולה של רופא סביר, יש מקום לבחון את שאלת הרשלנות הרפואית. הבחינה תיבדק ביחס לפרקטיקה הרפואית המקובלת באותה עת על פי הספרות המקצועית וחוות דעת המומחים שמבצעים ניתוחים מאותו הסוג.

רשלנות רפואית במהלך ניתוח יכולה לבוא לידי ביטוי, בין היתר, בדרכים הבאות:

  • השארת גוף זר בגופו של המנותח.
  • בחירה בגישה רפואית לא נכונה.
  • כשלים בניהול הניתוח.
  • פגיעה באיבר חיוני, כמו: שלפוחית השתן במהלך ניתוח גניקולוגי או פגיעה בכבד במהלך ניתוח כריתת כיס מרה.
  • רשלנות בביצוע ניתוח קיסרי.
  • רשלנות של רופאים מרדימים אשר נתנו מינונים שגויים של תרופות או אשר השתמשו בהרדמה שאינה מתאימה למטופל או לסוג הניתוח.

רשלנות רפואית לאחר ניתוח - הניתוח לא מסתיים בכך שמעירים את המטופל לאחר סיום הניתוח ומעבירים אותו לחדר התאוששות. בימים שלאחר הניתוח, הצוות הרפואי צריך להשגיח על המטופל, לבדוק אותו מספר פעמים ביום ורק לאחר שהצוות מוודא שמצבו התייצב ושהכול תקין, ניתן לשחרר אותו לביתו.

רשלנות רפואית לאחר ניתוח יכולה לבוא לידי ביטוי כך:

  • העדר טיפול תרופתי מתאים, אשר הכרחי לאחר הניתוח (למשל: אנטיביוטיקה אשר הכרחית למניעת זיהומים).
  • העדר אבחון של דימומים בגופו של המטופל. 
  • ביצוע פעולות משלימות ונלוות לניתוח ע"י גורם לא מתאים ולא מיומן. 

חוות דעת רפואית - מהי חשיבותה?
חוות דעת רפואית בתיקי רשלנות רפואית מהווה חלק מכריע בתביעת רשלנות רפואית.
בכל תביעת רשלנות רפואית, התובע יצטרך לצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה רפואי.
בחוות הדעת צריך להיות הסבר מדוע הנתבע (הרופא או המוסד הרפואי) התרשל במעשיו, כיצד ההתרשלות באה לידי ביטוי ומדוע מגיע לתובע פיצוי.
חוות הדעת צריכה להיכתב ע"י רופא שהוא מומחה בתחום הרלוונטי.

כך למשל, אם קיים חשד כי רופא מרדים התרשל בניתוח בביצוע ההרדמה, הרי שיש לצרף חוות דעת רפואית מטעמו של מומחה לביצוע הרדמות במטופלים. באמצעות חוות הדעת, התובע יוכל לתמוך את טענותיו בבית המשפט ולנסות להוכיח את צדקתו.

עורך הדין דותן לינדנברג (צילום: דודי פיינר)עורך הדין דותן לינדנברג (צילום: דודי פיינר)

מתי בית המשפט יקבע כי הייתה רשלנות רפואית בניתוח?
בית המשפט יבחן האם הרופא המנתח או אדם מהצוות הרפואי לא עמד/ו במבחן "הרופא הסביר". בית המשפט יבחן האם הצוות הרפואי פעל בהתאם לסטנדרטים הרפואיים המקובלים בזמן הניתוח או שמא הייתה סטייה מסטנדרט ההתנהלות הסבירה. אם יגיע למסקנה שהייתה סטייה מהסטנדרט הסביר, בית המשפט יבחן האם קיים קשר סיבתי בין ההתנהלות הרפואית הרשלנית לבין הנזק שנגרם למטופל (נכות, זיהום וכד').

בית המשפט יבחן את התיעוד הרפואי (כולל: גיליונות אשפוז, טופס "הסכמה מדעת", הפניות לביצוע בדיקות ועוד), וכן את חוות הדעת הרפואיות שבפניו ואז יוכל להחליט האם אכן התרחשה רשלנות רפואית.

פיצויים בתביעת רשלנות רפואית - כמה?
בתביעות בגין רשלנות רפואית בניתוח ניתן לקבל לעתים פיצויים גבוהים מאוד אשר יכולים להגיע אף למיליוני שקלים, כמובן בתלות בחומרת הנזקים שנגרמו למטופל ולנכותו. פרמטר חשוב בתביעות כאלו הוא גילו של המטופל, שכן ככל שהמטופל צעיר יותר ותפקד בצורה טובה ומלאה לפני הניתוח, בית המשפט יטה לפסוק לו פיצויים גבוהים יותר.

כאשר התובע נשאר נכה לצמיתות, הוא יהיה זכאי לפיצויים שיכסו את הנזק שנגרם לו ואת כל צרכיו. הפיצויים ישקפו את הפגיעה בכושר העבודה וכן את אובדן ימי העבודה, עזרת צד ג', כאב וסבל ועוד.
הכרחי להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון רב ברשלנות רפואית ובנזקי גוף שזהו תחום התמחותו כבר בשלבים הראשונים בהם אתם חשים כי הטיפול הרפואי היה רשלני.

עו"ד דותן לינדנברג בעל תואר במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב (1997), נוטריון ומגשר מוסמך מטעם אוניברסיטת בר אילן. עורך דין רשלנות רפואית דותן לינדנברג הינו יו"ר משותף של ועדת הרשלנות הרפואית בלשכת עורכי הדין מחוז דרום, וחבר מן המניין בוועדת הנזיקין של הלשכה. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לרשלנות רפואית בניתוחים LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.