אומנם גידול קנאביס באופן עצמאי לצורך סחר לא חוקי בו אינו תופעה חדשה, אך נראה כי בתקופת הקורונה חלה עלייה משמעותית בכמות גידול הקנאביס באופן עצמאי - בין אם בחממות ובין אם באמצעים ביתיים - כמו גם עלייה בכמות הסחר ובמספר סוחרי הקנאביס.
“אם בשנה שעברה אותרו 65 חממות רק באזור הדרום, הרי שהשנה, תקופת הקורונה, אותרו 260 חממות, פי ארבעה יותר”, מספר י’, קצין משטרה במחוז הדרום שבו גידול קנאביס לא חוקי נחשב נפוץ. “בשנה שעברה תפסנו 143 טון קנאביס, והשנה - 254 טון. בשנה שעברה נתפסו בסביבות 31 אלף שתילים, והשנה אנחנו עם 165 אלף שתילים. תחשוב מה קורה בשאר האזורים. הנתונים המטורפים האלה מראים את העלייה המשמעותית בכמות מגדלי הקנאביס השנה בכל הארץ לעומת השנה שעברה”.
פעילות האכיפה המשטרתית המוגברת נעשית בשיתוף צה”ל וגורמים נוספים. “מאחר שחלק ניכר מהחממות נמצא בתוך שטחי האש, יש לנו תיאום מול צה”ל וצוותים שמצליחים לאתר מודיעין חי על מיקום אותן חממות", הוא מספר. "יש לנו שותפים שהם מעבר למשטרה, וגם גורמים חיצוניים כמו רשות הטבע והגנים והסיירת הירוקה שמזהה עבורנו מוקדים. ברגע שאנחנו מקבלים את המידע, אנחנו מתחילים לבצע תצפיות במטרה לבצע מעצרים. בשנה זו, לעומת השנה שעברה, יש עלייה של עשרות אחוזים בכמות כתבי האישום שהוגשו נגד מגדלי קנאביס, מה שממחיש את העלייה המשמעותית הזו לא רק אצלנו, אלא בכל רחבי הארץ”.
גורם הלחץ
“בדרך כלל מי שחולש על גידול הקנאביס בישראל אלה הבדואים בנגב, והם המרוויחים הגדולים מהשוק הלא חוקי”, אומר אורן ליבוביץ’, עורך מגזין “קנאביס”, יו”ר מפלגת “עלה ירוק” לשעבר. “אלא שבתקופה הזו אנחנו רואים עלייה בגידול קנאביס, לא רק בקרב בדואים, ועלייה בשימוש בקנאביס כי אנשים מבלים יותר זמן בבית, ומזה נגזרת גם העלייה בגידול”.
“ברור שיש עלייה גדולה בכמות מגדלי הקנאביס בזמן הקורונה”, אומר גם ע’, מנהל אחת מקבוצות המחתרת הגדולות בטלגרם לסחר וגידול קנאביס. “המדינה מקשה וחונקת את צרכני הקנאביס עוד יותר בתקופה זו, ולכן מוצאים פתרונות אחרים. זה רק הולך ותופס תאוצה. עוד ועוד אנשים מצטרפים לתחום. גם בגלל שהמחירים יקרים בשוק, וזה אחלה פתרון. ממה שאני רואה בקבוצות הסגורות שלנו, יש עלייה בכמות מגדלי וסוחרי הקנאביס בחודשים האחרונים”.
“העלייה בכמות האנשים שמגדלים בתקופה הזו קנאביס נובעת מכך שאנשים יושבים יותר בבית, יש להם יותר זמן פנוי להתעסק בזה, הם גם זקוקים לכסף, והשוק הזה רק עולה בביקוש שלו”, אומר ת’, המגדל קנאביס וסוחר בו. “רוב האנשים שהתחילו לגדל ולמכור קנאביס דווקא בתקופת הקורונה הם אנשים שלא בהכרח באים מהתחום של סחר בקנאביס או גידולו, אלא אנשים נורמטיביים ממעמד בינוני שנקלעו לקשיים כלכליים וצריכים לייצר הכנסה, וזו הכנסה מטורפת. הרבה אנשים נכנסו לשוק הזה דווקא בתקופת הקורונה בגלל שאיבדו עבודה והחליטו שזו תהיה ההכנסה שלהם. להערכתי ומניסיוני האישי בלבד, הביקוש לקנאביס עלה לפחות ב־30%־50%. הנתונים האלה מעלים את הדרישה למגדלי ומוכרי קנאביס, ככה שיותר אנשים חדשים שלא העלו בדעתם שייאלצו לגדל ולסחור - נכנסים למשחק”.
“הדבר הבולט לדעתי שמעלה את צריכת הקנאביס בתקופת הקורונה הוא הלחץ”, אומרת נטע קובלסקי, יועצת ומדריכת קנאביס לשימוש נכון ומושכל ומטפלת רגשית בשילוב קנאביס, מודעות ונשימה. “משדרים לנו כל היום מבזקי חדשות עם אותם עדכונים מלחיצים של משרד הבריאות ומשרד ראש הממשלה. כשאנשים סגורים בבית ורואים את זה נון־סטופ, זה יוצר חרדה מהותית לחיים. יש אנשים שמתמודדים עם חרדות מאוד קשות בגלל המצב הזה, ולכן יש ביקוש לקנאביס”.
ברכבת הרים
אחת מהאנשים שהחלו לגדל ולמכור קנאביס בשל המצב היא ב’, אם חד־הורית בשנות ה־30 לחייה. “לפני הקורונה הייתי משתכרת 6,000 שקלים בחודש מעבודתי כאחמ”שית במסעדה בתל אביב”, היא מספרת. “ברגע שבאה הקורונה, הרגשתי שהחיים שלי הפכו לרכבת הרים. מצאתי את עצמי ללא עבודה, ללא כסף לשלם שכר דירה או חשבונות. לא יכולתי להרשות לעצמי לא לעבוד תקופה או לחכות שיחזירו אותי לעבודה. מכיוון שיש לי חברה שהתחילה לגדל ולמכור קנאביס כי גם היא נקלעה למצוקה כלכלית ונתקלה באטימות מצד המדינה, וכי ראתה את הביקוש העולה לשוק הזה, אז היא הדריכה אותי איזה ציוד אני צריכה בשביל לגדל באופן עצמאי. עשיתי זאת לא כי אני גאה בזה או רוצה לעשות את זה, אלא כי אין לי ברירה אחרת. הילדים ואני ניזרק לרחוב? זו הישרדות. ראיתי שאני מרוויחה מזה יותר ממה שהרווחתי בעבודה הקודמת שלי, והאמת שהופתעתי. להגיד לך שאמשיך בזה כשהשגרה תחזור? זה לא מרגיש לי נוח מצפונית, ואני לא ישנה בלילות מפחד שהמשטרה תתפוס אותי, למרות שנראה לי שהיא עסוקה בדברים יותר רציניים. כרגע זה נותן לי קצת אוויר לנשימה ועוזר לי לשים אוכל על השולחן לילדים שלי”.
התרעות פיקוד העורף