הסדר מותנה הינו כלי משפטי חדש יחסית שחוקק במסגרת תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982, ונכנס לתוקפו במאי 2013. הסדר מותנה מאפשר לתובע שהגיע למסקנה כי ישנן די ראיות לצורך העמדה לדין לסגור כנגד החשוד את התיק בתנאי הסדר מותנה. על מנת שנוכל להבין את חשיבותו ויעילותו, במקרים המתאימים, של ה-"הסדר המותנה" עלינו להבין קודם את ההליך הפלילי הנוהג בישראל והשפעותיו על הנאשמים ולעומתו את ההליך החלופי שנקרא הסדר מותנה. 

לפניה ישירה אל עורך דין מיכאל ויצמן, לחץ/י כאן

ההליך הפלילי – מהן השפעותיו והשלכותיו?
ההליך הפלילי הינו הליך שבו המדינה היא התובעת והיא אמונה על מיצוי הדין עם עבריינים בשם האינטרס הציבורי שנפגע מעצם ביצוע העבירה. קצרה היריעה מלהרחיב על הפערים בהליך הפלילי בין יכולותיה ומשאביה העצומים של המדינה ובין האזרח הקטן שלרוב חסר אמצעים וניצב פתאום אל מול המדינה במלא עוצמתה. למדינה זרועות ביצוע רבות וביניהן: משטרה שמבצעת מעצרים, חיפושים וחקירות על ידי חוקרים מיומנים, וכן רשויות תביעה המונות מספר גדול של עורכי דין המייצגים אותה בערכאות. לעומת זאת האזרח צריך להתמודד מול כל אלה כאשר הוא ניצב לבדו כשבמקרה הטוב מתאפשר לו לשכור ייצוג הולם שיגן עליו.
 
ככל ובסופו של ההליך האזרח יורשע יהיו לכך השפעות ישירות כגון ענישה בדמות מאסר בפועל, מאסר בעבודות שירות, קנסות, מאסר על תנאי, שעות לתועלת הציבור ועוד. נוסף על כך יהיו לכך גם השפעות עקיפות שישפיעו עליו לטווח הארוך כדוגמת כתם בדמות "הרשעה" שתדבק בו ותהפוך אותו בין רגע מ"אזרח נורמטיבי" ל - "עבריין מורשע" וכתוצאה מכך יקשה עליו להמשיך את חייו ולממש את שאיפותיו כאחד האדם.

האם בכל מקרה ראוי להפעיל את מלוא עוצמתו של ההליך הפלילי? 
אין ספק כי ההליך הפלילי הינו הליך דורסני, קשה ובעל השפעות רבות שלא תמיד נלקחות בחשבון מצד כלל הגורמים הנוגעים בדבר. כאשר נביט על האינטרס הציבורי שנפגע מעצם ביצוע העבירה, אנו נשאל פעמים רבות האם בכל מקרה ראוי להפעיל בשמו את מלא עוצמתו של ההליך הפלילי? האם בכל עבירה? האם על כל אדם שעבר עבירה? גם כאשר זו מעידתו הראשונה? האם גם כאשר העבירה היא יחסית "קלה"? האם גם כאשר הפגיעה באינטרס הציבורי, בשל ביצוע העבירה, הינה מינורית ושולית ביותר?

כמו כן, עולה השאלה, האם עצם הענישה והכתמת שמו של הנאשם מתיישבת עם האינטרס הציבורי? האם לא היה כדאי לתת לו הזדמנות שנייה ולהרוויח כחברה עוד "אזרח נורמטיבי" ולהימנע מעוד "עבריין מורשע"?

האם דומה אדם אלים באופן סדרתי לאדם שמעד באופן חד פעמי? האם דומה מקרה גניבה תוך תחכום רב, שיטתיות ומעשה מרמה למעשה גניבה שנעשה ברגע אחד של שטות? האם בגין כל מקרה האינטרס הציבורי מחייב להיצמד ללשון החוק ולהעמיד את הנאשם לדין ולהטיל עליו את כל כובד משקלו של ההליך הפלילי?

סגירת תיק בתנאי הסדר מותנה מאפשרת לתובע להימנע מהגשת כתב אישום
לשאלות אלו נתן המחוקק תשובה במסגרת תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982, וחוקק, בשנת 2013, את הכלי המשפטי שנקרא "הסדר מותנה" ובו נתן לתובע אפשרות, במקרים המוצדקים, שלא להגיש כתב אישום כנגד חשוד אף על פי שמצא כי ישנן די ראיות להעמדתו לדין, ולסגור את התיק בתנאי "הסדר מותנה". 

עד לתיקון 66 שיקול הדעת של התובע היה קבוע בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982, שקובע כי על תובע שמצא כי קיימות ראיות, להעמיד את החשוד לדין או לסגור את התיק מהעילה "שנסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין". ולכן בכל מקרה בו היו די ראיות והנסיבות הצריכו העמדה לדין לתובע לא נשאר שיקול דעת וחייב היה הוא להעמיד את החשוד לדין ולפעול במלא עוצמתו של ההליך הפלילי כנגדו על כל המשתמע מכך. כיום התמונה שונה ומעת לעת ניתן לראות מקרים רבים בהם הפרקליטות והתביעה המשטרתית סוגרים תיקים בהסדרים מותנים.

מהו הסדר מותנה?
רבים נוטים להתבלבל בין המונחים "הסדר מותנה" ובין "הסדר טיעון" בעוד שהמרחק בין השניים כבין שמיים וארץ. הסדר טיעון הוא הסדר שבין התביעה לבין הנאשם, לרוב לאחר הגשת כתב האישום, במסגרתו הנאשם יודה בביצוע העבירות בפני בית המשפט ובתמורה התביעה תקל עימו בנושאים מסוימים כגון: המרת סעיפי האישום לסעיפים פחות חמורים, תבקש להשית עונשים מקלים ועוד. לעומת זאת ההסדר המותנה הינו הליך הרבה יותר מקל והוא מתבצע טרם הגעה לבית המשפט ובמסגרתו כלל לא יוגש כתב אישום כנגד הנאשם וכל ההליך מתבצע בין הנאשם ובין התביעה ולרוב העונשים יהיו מקלים באופן משמעותי וכן לא תירשם הרשעה בגיליון הרישום הפלילי של הנאשם. להלן תובא סקירה על ההסדר המותנה - תנאיו, השפעותיו והשלכותיו על חשודים.

תנאי סף מחייבים לצורך סגירת תיק בהסדר מותנה
המחוקק קבע מספר תנאי סף על מנת שהתיק יתאים לסגירה בהסדר מותנה, כאשר התנאים המרכזיים הם:

  1. העבירות שבוצעו הינן עבירות מסוג חטא או עוון או עבירות פשע ספציפיות הקבועות בחוק. 
  2. לנאשם אין פרט רישום פלילי מהחמש שנים האחרונות ואין חקירות או משפטים פלילים תלויים ועומדים בעניינו שאינם חלק מההסדר.
  3. התובע סבור כי העונש המתאים לחשוד אינו כולל מאסר בפועל. 

אם נאמר בשפה פשוטה, המחוקק קבע שכאשר העבירה "קלה" בחומרתה ומי שעבר אותה הוא אזרח נורמטיבי וללא עבר פלילי אזי לא נטיל עליו את אימת ההליך הפלילי במלוא עוצמתו וניתן יהיה להסתפק בסגירת התיק בהסדר מותנה אשר יכלול עונשים מקילים שיהלמו את חומרת העבירה. בנוסף קבע המחוקק כי לא ירשם בעניינו של החשוד רישום פלילי שיכתים את שמו וימנע ממנו להמשיך את חייו כפי שהיו ולממש את שאיפותיו בעתיד. בכך ישמר האינטרס הציבורי והחברה תהנה מעוד אזרח שיחזור למוטב ולא יהיה נטל על החברה בדמות עבריין מורשע.

עבירות לדוגמא המתאימות לסגירה בהסדר מותנה:

  1. איומים.
  2. הסגת גבול.
  3. זיוף (שלא בנסיבות מחמירות).
  4. גניבה.
  5. תקיפה (ללא גרימת חבלה).
  6. החזקת נכס החשוד כגנוב.
  7. הטרדה באמצעות מתקן בזק (טלפונית).

*רשימה זו איננה רשימה סגורה והיא לצורך מתן דוגמאות לעבירות שבהן נסגרים תיקים בהסדרים מותנים.

המחוקק עיגן בסעיפים 67ג(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 את העונשים האפשריים שתובע רשאי לכלול בתנאי ההסדר והם משתנים ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות המקרה הפרטני, בהתאם לנידון עצמו וכן לאופן ניהול המשא ומתן אל מול רשות התביעה.

ואלו התנאים האפשריים שתובע רשאי לכלול בהסדר:

  1. תשלום קנס לאוצר המדינה (עד לתקרה של 29,200 שקלים). 
  2. תשלום פיצוי למתלונן (עד לתקרה של 29,200 שקלים).
  3. התחייבות החשוד להימנע מביצוע עבירה למשך תקופה מסוימת שלא תעלה על שנה.
  4. עמידה בתוכנית שיקום שתיקבע על ידי קצין מבחן למשך תקופה שלא תעלה על שנה.
  5. נקיטת אמצעים לתיקון הנזק שנגרם כגון: מכתב התנצלות, השבה או תיקון של חפץ שניזוק בעבירה, התחייבות שלא להיכנס למקום או שלא להיות בקשר עם אדם מסוים ועוד.

עורך הדין מיכאל ויצמן (צילום: צילום עצמי)עורך הדין מיכאל ויצמן (צילום: צילום עצמי)

הודאה בביצוע העבירה כתנאי לסגירת התיק בהסדר מותנה
במסגרת ההסדר המותנה וכחלק מיתר התנאים, החשוד יתבקש להודות בביצוע העבירה ולקיים את תנאי ההסדר והתובע יתחייב להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו. בהמשך, לאחר שהחשוד יעמוד בתנאים שנקבעו במסגרת ההסדר המותנה, התיק ייסגר, לא יוגש כנגדו כתב אישום ובגיליון הרישום במקום הרשעה ירשם שהתיק נסגר בהסדר.

ההבדלים העיקריים בין הסדר מותנה ובין הליך פלילי רגיל באים לידי ביטוי גם מבחינת הענישה המקלה בהליך של הסדר מותנה וגם מהבחינה שבמסגרת הסדר מותנה בסופו של ההליך לא תירשם הרשעה בגיליון הרישום הפלילי ובכך לא יוכתם שמו של הנאשם, דבר שעלול היה למנוע ממנו להתקדם בחיים ולממש את שאיפותיו בעתיד.

מיקומו של ההסדר המותנה בשלבי ההליך הפלילי
ככלל, ההליך הפלילי יפתח בחקירה ובהמשך תיק החקירה יועבר לפרקליטות/לתביעה המשטרתית לשם גיבוש החלטה בדבר העמדה לדין. במסגרת ההחלטה התובע יוכל לסבור כי נתוני התיק מתאימים לסגירה בהסדר מותנה והודעה תישלח על כך לחשוד. במקרה זה לחשוד או לעורך דינו תינתן אפשרות לעיין בחומר החקירה שנאסף נגדו וכן בטיוטת כתב האישום. לאחר מכן יהיה עליו להחליט האם הוא מוכן לקבל את תנאי ההסדר אם לאו. במקרה שבו החשוד יבחר שלא לקבל את תנאי ההסדר לרוב יוגש כנגדו כתב אישום. אולם, ככל והחשוד יחליט לקבל את תנאי ההסדר יהיה עליו לעמוד בתנאי ההסדר המותנה שגובש ולאחר מכן ייסגר התיק.

בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתו של התובע בהחלטה על העמדה לדין
עד לאחרונה גם במקרים בהם כבר הוגש כתב אישום והנאשם סבר כי התיק התאים לסגירה בהסדר מותנה הוא יכול היה להעלות טענות אלו בבית המשפט במסגרת הטענות המקדמיות. בחלק לא מבוטל מהמקרים בתי המשפט קיבלו את הטענות, ביטלו את כתב האישום והתיק הועבר חזרה לתביעה לצורך הליך של הסדר מותנה.

אולם לאחרונה, בית המשפט העליון, ב- עע"מ 7485/19 אוסיד קשקוש נ' מדינת ישראל וב- רע"פ 7052/18 מדינת ישראל נ' רפי רותם, דחה טענות אלו בקבעו כי בתי המשפט לא יתערבו בשיקול הדעת של התובע בדבר החלטתו על העמדה לדין ולא על סגירת התיק בהסדר וצמצמו את האפשרויות ל"המיר" את כתב האישום בהליך של הסדר מותנה.

להלכה זו של בית המשפט העליון חשיבות רבה שכן היא מצמצמת באופן משמעותי את האפשרויות של נאשם לשנות את מצבו לאחר שכבר הוגש כנגדו כתב האישום בעבירות שמתאימות לכאורה להסדר מותנה. על כן ישנה חשיבות רבה לפעול, במקרים המתאימים, על מנת לסגור את התיק בהסדר מותנה טרם הגשת כתב האישום ועוד בשלבים הראשוניים ביותר של ההליך הפלילי, קרי סמוך לאחר החקירה המשטרתית וטרם גיבוש החלטה ע"י הפרקליטות/התביעה המשטרתית.

הסדר מותנה - כלי משפטי יעיל שיכול לשנות את התמונה עבור חשוד ללא עבר פלילי
כאמור לעיל, במקרים רבים ובפרט בתיקים בהם החשוד הינו אזרח נורמטיבי, ההסדר המותנה הינו כלי משפטי יעיל שיכול לשנות את התמונה הכללית בעבור חשוד שנתקל לראשונה עם רשויות אכיפת החוק. לכן, ישנה חשיבות רבה לשכירת ייצוג על ידי עורך דין בקיא ומנוסה בתחום על מנת שיפעל במקרים המתאימים לצורך חתירה להסדר מותנה במצבים בהם ההסדר לא הוצע על ידי התביעה. כמו כן ישנה חשיבות רבה לכך שעורך הדין יבחן את חומר הראיות שנאסף לצורך גיבוש החלטה האם להסכים לתנאי ההסדר המותנה. בנוסף, במידה והוחלט ללכת בכיוון של הסדר מותנה יש חשיבות לניהול משא ומתן על ידי עורך הדין בנוגע לתנאי ההסדר אל מול רשויות התביעה באופן מיטבי בעבור החשוד.

במקרים רבים שהגיעו לפתח משרדנו פעלנו אל מול התביעה לצורך סגירת תיקים בהסדר מותנה תוך ניהול משא ומתן בדבר תנאי ההסדר על מנת שיהיו מיטביים בעבור הלקוח. כמו כן במקרים מסוימים גם לאחר שהוגש כתב אישום משרדנו פעל על מנת להמיר את כתב האישום בתנאי הסדר מותנה או לחילופין לסיים את התיק בבית המשפט ללא הרשעה ובענישה מקלה ביותר עבור לקוחותינו.

עורך דין מיכאל ויצמן עוסק בתחום הפלילי ובתחום התעבורה, הסדר מותנה, שחרור ממעצר, שימוע לפני כתב אישום, ערעורים, בקשות חנינה, מחיקת רישום פלילי ועוד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין להסדר מותנה LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.