הדיון בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ננעל לפני שעה קלה, לאחר כתשע שעות. בית המשפט הורה לנאשמים להגיש בכתב את כל מה שלא הספיקו לומר בדיון שנערך היום (ראשון). הזוג אלוביץ' יוכל להגיש בקשה לתיקון כתב האישום נגדם עד לתאריך ה-29.11.

משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקי האלפים התחדש היום בבית המשפט המחוזי בירושלים. שלושת השופטים, רבקה פרדימן פלדמן משה בר עם ועודד שחם דנים בבקשת הנאשמים, נתניהו, מו"ל ידיעות אחרונות נוני נוזס והבעלים לשעבר של קבוצת בזק, שאול אלוביץ' ורעייתו איריס, לגילוי חומרי חקירה ועתירות לגילוי ראיה חסויה. הנאשמים עצמם היו פטורים מהתייצבות. העתירה לגילוי ראיה במשפט האלפים לא תידון היום בפני ההרכב הדן בתיק, זאת לאחר שהסנגורית של איריס אלוביץ', עו״ד מיכל רוזן, מבקשת לקיים את הדיון הזה בפני מותב אחר. 

הדיון נערך על רקע בקשת סנגוריו של ראש הממשלה לתקן את כתב האישום בטענה כי הוא מתייחס שלא על פי חוק למשפחתו של נתניהו, רעייתו וילדיו, כישות אחת הקשורה אליו, ומייחס לרה"מ טענות המופנות נגדם, כאילו מדובר בו שביצע אותן. גורמים משפטיים ציינו כי יתכן שעצם הבקשה מהווה בחלקה ניסיון שיאפשר לדחות את פתיחת הליך ההוכחות בתיק. 

נתניהו בבית המשפט. צילום: רויטרס (ארכיון)

בין היתר טוענים הנאשמים כי לא קיבלו את מלוא חומרי החקירה הנדרשים לצורך הגנתם המשפטית. פרקליטי נתניהו טענו בבקשה לגילוי חומרי החקירה שהוגשה, כי בתיק 2000 המשטרה ביצעה פעולות חקירה נגד ראש ממשלה ללא אישור היועץ המשפטי לממשלה ובניגוד ל"חוק יסוד: הממשלה" ויש בכך פגם שיכול אף לזכות את ראש הממשלה. בני הזוג אלוביץ' ביקשו לקבל חומרי חקירה בעניינם של עדי המדינה ניר חפץ ושלמה פילבר, ואילו מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס ביקש לחשוף חומרים על האזנות סתר לנתן אשל, מקורבו של ראש הממשלה, בחשד לעבירות שוחד ושיבוש חקירה. כמובן לצד בקשות לחומרים נוספים.

עורך דינו של ראש הממשלה נתניהו, עו''ד עמית חדד, ביקש לקבל את כל התיעוד שנוגע למגעים שנעשו בין ארי הרו לפרקליטות, שהובילו להפיכתו לעד מדינה נגד נתניהו. הפרקליטות טענה כי אין זו חובתה להעביר את התיעוד המדובר לידי סנגורי נתניהו. זאת בניגוד לתיעוד חקירותיו של ארו על ידי חוקרי המשטרה אשר על פי חוק מועבר לנתניהו. על אבחנה זו טען עו''ד חדד כי היא "חסרת ביסוס"

שאול אלוביץ', נוני מוזס (צילום: אבשלום ששוני,קוקו)שאול אלוביץ', נוני מוזס (צילום: אבשלום ששוני,קוקו)

הפרקליטות השיבה לבקשות וטענה כי "לא זו בלבד ש'ליבת' חומר החקירה הועברה לידי הנאשמים עוד טרם קיום השימועים בתיק, אלא גם כל 'חומר החקירה' הועבר לעיונם על-פי דין, ולא אחת - הועבר לנאשמים אף מעבר לכך. כן שבה הפרקליטות ובחנה ביסודיות ובאופן מעמיק את בקשות הנאשמים לקבלת חומרים נוספים, ובהתאם לכך אף הוסיפה והעבירה לידי הנאשמים מסמכים ספורים".

בפרקליטות ציינו כי "נוכח הניסיון ליצור אווירת 'פגם' בהליכי החקירה, נראה בבירור כי הנאשמים נתניהו ואלוביץ' מבקשים להפוך את היוצרות ולהקדים את הדיון בטענה של הגנה מן הצדק משלב הטענות המקדמיות לדיון שלפנינו בהיקפה של זכות העיון, תוך עקיפת ההלכה הפסוקה המטילה עליהם נטל כבד להוכיח טענה זו. ניסיון פסול זה הולך כחוט השני כמעט בכל בקשות וטענות הנאשמים". עוד הדגישו בפרקליטות כי "במסגרת הבקשות, נעשו ניסיונות כאלה ואחרים למתוח את יריעת ההגדרה של 'חומר החקירה' שיש למסור לנאשמים, הכול תוך סתירה חזיתית וחוזרת של הלכות בית המשפט העליון בנושא, וגם לפיכך דין הבקשות להידחות".

פילבר נגד המשטרה: "מעלימה חלקים שלו מתאימים לה"

ראשון הטוענים היה עו"ד בועז בן צור, פרקליטו של ראש הממשלה, שאמר כי מדובר בתיק רחב ותקדימי, וכי יש חוסר משמעותי בחומר שהועבר להגנה בשביל לנהל הליך משפטי הוגן. "הבקשה שהוגשה נמצאת בעצימות צנועה למורכבותו של התיק", הסביר בן צור. "ככלל היא מתמקדת בעדי המדינה ובפעולות מרכזיות ומהלכי חקירה מרכזיים. אנחנו מדברים בהליך שאחז שלוש פרשות. הוא תיק מורכב. יש לו תקדימיות, סוגיות של יחסי תקשורת ונבחרי ציבור, דוברים וכו' ומפה ניתן להבין שיש שורה של קווי הגנה ולכן המורכבות של ההליך אמורה לגזור את המסגרת של הדיון".

לדבריו, "אנחנו נטען שזכות העיון של הנאשם אינה מתממשת עד הסוף. ביקשנו לקבל חומרים שנמצאים בחומרי החקירה וכשהם היו צריכים להימצא באופן אלמנטרי בידי הרשות החוקרת, דבר שלא נעשה. מקום שבו המאשימה אמרה שאין או לא נעשה אנו מאמינים אך מקום בו יש אינדיקציות שהמצב הוא אחר ולא יהלום שאין, אז אנו מבקשים לדון בבקשה וגם אם אין אנו נדבר על חובת התיעוד. הפסיקה היא פסיקה ידועה אבל הכלל הבסיסי שכמעט ולא שנוי במחלוקת קובע שנקודת המוצא היא גילוי רחב ככל שניתן. החובה נגזרת ביסודות השיטה שלנו".

בן צור סיפר כי ביום חמישי האחרון העבירה הפרקליטות מסמך בו הודיעה לנו שהיא מעבירה חלקי שיחות בין עד המדינה שלמה פילבר לעיתונאים. "אנחנו לא ידענו על קיומן של השיחות, והמאשימה אומרת שהיא החליטה עכשיו, בניגוד להחלטתה קודם, לסווג את השיחות כרלוונטיות".

"המאשימה טוענת ש'אנו ממונים על קביעת הרלוונטיות ולכן אין כמעט מקום לערער על הדבר הזה'. אבל יש עדיין הוראת החוק ויש משפט", הלין בן צור. הוא הקריא חלק מהשיחה בין פילבר לבין העיתונאי עמית סגל שנערכה ב-2018: "ביום שישי קמתי וראיתי בכותרת שמבקשים לעשות בכוח הנשמה מלכותית לעניין הזה של אלוביץ לנתניהו. זה בערך כמו שאומרים פעלת לטובת בזק. המציאו עבירת שוחד דרדלה. השוחד של נוני נחמד לכותרות שלהם. זה שוחד למראית עין. מה שאנו רואים עכשיו זה מעקכת שעבדה על זה שנתיים ומתחה את עצמה עד הקצה. המשטרה אוספת כמה שיכולה חלקים מהפאזל ובונה לעצמה את התמונה איך שנח לה לפעמים מעלימה חלקים שלא מתאימים לה".

"איך ייתכן ששיחה של עד מדינה, עד מהותי, שמתייחס לעניינים של בית משפט בשלוש הפרשות, סווגה כבלתי רלוונטית למשפט?", תהה בן צור. "המאשימה אוחזת באותו חומר ועד לפני יומיים לא קיבלנו. באה המאשימה וטוענת להוגנות, אבל בפועל פועלת בחוסר הוגנות ומסתירה חומרים מהותיים על עדי המדינה". 

השופטת פלדמן: "טעויות יכולות לקרות אנו נבדוק את המשפטים. אם יש משהו ספציפי להשיב לדברים המבוקשים בטענות המדינה בבקשה".

ליאת בן ארי (צילום: שלו שלום, פול)ליאת בן ארי (צילום: שלו שלום, פול)

עו"ד בן צור: "יש לנו מחלוקת על ההגדרה של תרשומת פנימית. זה בכלל לא רלוונטי ואין על זה מחלוקת. יש הרבה מאוד תרשומות פנימיות והבקשה שלנו מוצדקת למספר תרשומות פנימיות. העובדה שמסמך סווג כתרשומת פנימית לא פוסלת את הדרך של ההגנה לבקש חומרים רלוונטיים כשהתרשומות מכילות פריטים חדשים או מהותיים שיכולים לסייע להגנה".

השופטת פרידמן פלדמן מעירה לעו"ד בן צור: "אם הקביעה של המדינה אם דברים רלוונטיים או לא רלוונטיים הייתה סוף פסוק לא היה את סעיף 74 לחוק".

בן צור: "החומרים שאנו מבקשים אותם מתייחסים למהימנות של עדים, לרוח שלהם, להתנהגויות מסוימות וכן לעדויות ולהליך. בחלק מהמקרים יכול להיות שיעשה שימוש נוסף לטענות מקדמיות שתיטענה. הניסיון של המאשימה לטעון שאי אפשר לקבל טענה שהיא לא מקדמית הוא ניסיון לא נכון. מה שעמד על הפרק הוא משהו שחיצוני להליך. בא נאשם ואומר אני מבקש לקבל נתונים לגבי מדיניות אכיפה נניח לכניסה וליציאה לארץ ולטעון טענה מקדמית. המקרה שאנו מדברים עליו כל החומר אמור להימצא בידי רשויות האכיפה. ולכן הדיון לא מתבסס על התשתית העובדתית במקרה שלנו. אם זה נורא חשוב אז בפסיקה שניתנה באותם מקרים יש אפשרות לקבל גם חומרים שכאלה אבל אין שום קביעה שאומרת אם אני רוצה לקבל חומר חקירה בתיק הנוכחי אפילו רק לטענה מקדמית כי הוא לא חומר חקירה".

עו"ד בן צור ממשיך: "ביקשנו לקבל התכתבויות שהתקיימו בין חוקרים לעדים מרכזיים בהליך. מהחומרים שקיבלנו אנו יודעים שהתקיימה התקשרות בוואטסאפ ומייל בין חוקרים לבין נחקרים ביחס לעדים מרכזיים. הדבר הזה לא שנוי במחלוקת. העמדה של המאשימה אומרת שלא כל שיחה, נשמרת לרבות שיח בין חוקר נחקר אלא רק מה שרלוונטי לאישום. זו טענת הגלישה. ויש טענה גם לפרקטיות והטענה השלישית היא מקום שבו הסתיימה חקירה השיח בין חוקרים לנחקרים לא יעסקו באישום,.

"אנחנו מדברים על שיח שמתקיים מחוץ לחדר חקירות. בדרך כלל הדברים מתנהלים בתוך אולם חקירות ואז הוא אמור להיות מתועד. לכן זה שיח חריג כי זה שיח שאינו מתועד. צריך להבין שחומר שנוגע לדין ודברים בין עדים מרכזיים לבין חוקרים הוא על פניו חומר שנוגע לאישום. הפוטנציאל ההגנתי שיש פה הוא פוטנציאל משמעותי. גם שיח נינוח יכול ללמד על נתונים שאנו צריכים להשתמש בו לצורך ההגנה שלנו.

"אני רוצה להתייחס לוואטסאפ אחד שקיבלנו בחומר חקירה. לאחר חתימת הסדר עד מדינה מנהל העד ע"פ חוקריו קשר בוואטסאפ מ-7.1.2019 משלמה פילבר. מה יש לנו כאן? התכתובת המלאה לא נמסרה. כשאנו מעיינים במסמך עצמו אנו רואים כאן שבהגדרה יש דיון נוסף מעבר למה שקיבלנו. קיבלנו עוד מסמך מ-19.10.2020. אין הצהרות שמדובר בהתכתבות יחידה. אין צילום של התכתובות עצמן. אנו רואים שתיעוד השיחות מתייחס רק לחלק מהדברים אך לא לשיחה שהתקיימה קודם לכן".

"הבקשה שלנו צנועה בתכלית. אנו מבקשים לקבל את השיחות שהתקיימו בין חוקרים לנחקרים. אם הדברים נאמרו בתוך חדר חקירות אנו מקבלים את חומר הגלם, אך אם התקיים מחוץ לחקירות אנו רוצים לקבל אותם. הנימוק הנוסף הוא שעם סיום החקירה שהשיח לא יעסוק רק באישום אלא בבירור שלומו של העד. גם אם נניח שיש שיח כזה אז נוכל לראות ולהסיק. קשה מאוד להבין את הסיבה להתנגדות לקבל תכתובות כאלו".

עורכי הדין ז'ק חן ובועז בן צור (צילום: שלו שלום, פול)עורכי הדין ז'ק חן ובועז בן צור (צילום: שלו שלום, פול)

התובעת ליאת בן ארי: "הסנגורים מנצלים את הדיון כדי לטעון דברים שלא קשורים לבקשה לגילוי חומרים, אלא לטענות המקדמיות". השופט עודד שחם עוצר את בן צור ומזכיר לו שוב שאין צורך לחזור על כל טיעון שנמסר בכתב לגבי כל ראיה וכל מסמך - מכיוון שהחומרים יועברו לעיונים של השופטים והם יוכלו לבחון אותם ולהחליט אם הם רלוונטיים או לא.

בן צור מתייחס לעד המדינה ניר חפץ: "ברגע שהמאשימה אומרת שהפרטיות חשובה בעיניה, דרושה קצת צניעות כשבחקירה אמרו לנחקרים בדרך זו או אחרת שצנעת הפרט שלהם תרד בבית השימוש של ההיסטוריה".

בן צור מציג דוגמה נוספת לחומר שלא הגיע באופן מלא ואלה תכתובות מיילים בין החוקרת לבין אילן ישועה בו היא כותבת לו לדווח לו על כל פניה של שאול אלוביץ' אליו. עו"ד יהודית תירוש מצוות התביעה מתקוממת: "כל המיילים האלה היו בידי ההגנה. המייל היחיד שהוא בטעות ובשגגה לא הועבר זה מייל זה".

בן צור שואל איך יכול להיות שאילן ישועה לא נחקר באזהרה ולא הובטח לו שום דבר. לדבריו, השוטרים מנסים להפעיל את ישועה כחוקר והוא מבשל מסרון לאחד הנאשמים. בן צור טוען שחפץ קיבל טובות הנאה מצד הפרקליטות לאחר שחתם על הסדר עד מדינה (לדוגמה לסגור לו את התיק מחוסר אשמה ולא מחוסר ראיות). הוא מתייחס לבקשות שונות של חפץ מחוקריו, שאותן הוא מגדיר "טובות הנאה מובהקות", כדי לקבוע שמדובר ב"חומר חקירה במובהק" שאותו לא קיבלו.

התובעת בן ארי טוענת שחלק גדול ממה שבנצור טוען לא מובן. שהוא מערבב בין טענות מקדמיות לטענות בנוגע לחומרי חקירה. השופט משה בר-עם מבקש מבן צור להבהיר איזה תועלת בדיוק תצמח להגנה מקבלת כל המשא ומתן שקדם לחתימת הסכמי עד המדינה, כשההסכם הסופי - עם כל מה שבסופו של דבר הוסכם והובטח - כבר נמצא בידיהם.

בן צור אמר כי הוא מבקש לקבל חומרים מתוך התביעה האזרחית שהגישה א', שזומנה לחקירה כחלק מתרגיל חקירה שנערך לניר חפץ. השופטים מתקשים מאד להבין איך תביעה אזרחית שהגיש אדם פרטי נכללת בגדרי המונח "חומר חקירה".

עורך הדין ז'ק חן, שמייצג את שאול אלוביץ', ז'ק חן. טען שבפניות שלהם לפרקליטות הם ביקשו לקבל סוג של הבהרה של מה כוללים המסמכים הפנימיים, מעבר לכותרות, כדי שידעו איך להתייחס אליהם בבקשתם לבית המשפט. עו"ד יהודית תירוש (מנהלת מחלקת ני"ע בפרקליטות מיסוי וכלכלה) אמרה בתגובה: "העברנו גם תכתובות פנימיות, כולל דברים שלא היינו חייבים. קיימנו ישיבות עם הסנגורים. ההבנה של הנאשמים חשובה לנו לא פחות ממה שהיא חשובה להם".

עו"ד חן: "אנו מבקשים לקבל לידינו את צו החיפוש ונימוקים מדוע הוא ניתן על ידי השופטת פוזננסקי-כץ. אנחנו רוצים את כל ההתכתבויות של השופטת פוזננסקי עם התובע ערן שחם שביט". עו"ד חן מעלה מן האוב את פרשת המסרונים בין עורך הדין לשופטת רונית פוזננסקי כץ שבהם כתב לה כי יבקש לקצר את המעצר של חלק מהחשודים בפרשה 4000, וכתב לה "תיראי מופתעת". 

פרשת המסרונים (צילום: צילום מסך ערוץ 10)פרשת המסרונים (צילום: צילום מסך ערוץ 10)

"ההתכתבויות האלה שאנו מבקשים לקבל לידנו עשויים להאיר על מהלכים בלתי חוקיים שנעשו בחקירה הזו", אומר עו"ד חן. "לדעתי הוגשה כל התשתית הראייתית לקבל ההתכתבויות בין כבוד השופטת פוזננסקי לבין נציגי המאשימה. מדובר בתרגילי חקירה שכל תכליתם היא לשבור אותו (ניר חפץ-מ"ו) על מנת להפוך אותו לעד המדינה. המעצרים האלה נועדו לשבור את רוחם של נחקרים על מנת שיהפכו לעדי מדינה כפי שקרה במקרה של ניר חפץ".

פרקליטתה של איריס אלוביץ׳, עו״ד מיכל רוזן עוזר אמרה בדיון: ״אנחנו מבקשים מבית המשפט להורות להם להעביר לנו את כל המגעים עם עדי המדינה, לפני ואחרי החתימה על עדי המדינה, בניגוד לעמדת המדינה שלפיה אין חובה להעביר שיח בין חוקרים ופרקליטות לבין עדי מדינה לפני חתימת הסכם עד המדינה.  פסיקת בית המשפט אומרים שיש חשיבות עצומה של כל מגע שמתקחש בין המדינה לבין עדי מדינה. עדי מדינה הם אנשים שבסופו של דבר מכרו את עדותם תמורת משהו.  ולכן חשובה מאוד הישיבות של מסירת כל מגע, לפני ואחרי חתימה על הסכם". 

"הצמצום השני שהם עשו זה הגורם שמנהל את המגעים, כשהיא מכוונת למשטרה. הפרקליטות באירוע הזה היא פרקליטות מלווה, מוסד שאין לו כללים שנקבעו. אבל מה שברור - היא דורכת בתוך השדה של עולם החקירות היא תאמר שהיא פתורה מכל החובות שלהם. איזה רציונאל משפטי זה משקף? בנוסף אמרה עו״ד רוזן עוזר כי לא ברור מה התנהל בין החוקר לבין עד המדינה ואיך יכול להיות שהדבר נשאר על הטלפונים של עד המדינה. כל מגע, אבל כל מגע, של מישהו מגופי החקירה עם עדי התביעה, עדי התביעה, לפני ואחרי ובמהלך הכל - הוא חומר חקירה. שילכו לטלפונים, שיוציאו משם את הכל ויתכבדו ויעבירו לנו. יש לנו אינדיקציות ברורות בחומר שלא הכל נמסר לנו״. 

רוזן עוזר הדגימה באמצעות סוגיית שינוי עילת סגירת התיק נגד ניר חפץ, ששונתה מחוסר ראיות להיעדר אשמה עקב בקשת חפץ שכן בכוונתו להגיש בקשה להיות חבר בלשכת עורכין הדין ולעסוק במקצוע: ״אני רוצה לדעת איך הדבר הזה התרחש, איך זה קרה, למה זה קרה. אני רוצה לדעת. אני מודאגת כי אני יודעת שלא העבירו לנו את הכל, כי כותבים שהועבר מה שדובר ברשויות החקירה״.

בעניין מעמדו של מנכ״ל וואלה אילן ישועה אמרה עו״ד רוזן עוזר: ״לכל המסרונים והמיילים עם שאול אלוביץ׳ אחראי אילן ישועה. מצד שני הוא היחיד שנמצא בקשר עם אנשי וואלה, והוא גם זה שמרוויח סכומי עתק מעבודתו. אנחנו לא חושבים שאילן ישועה ביצע עבירה וכך גם הלקוחות שלנו אבל המדינה, היא זו חושבת שהוא לא והלקוחות שלנו כן. מה מבחין בינו לבין האחרים? הבירור של המעמד של ישועה, האנומליה הזו חשובה לנו. בפן הראייתי יש שוני באופן שנאסף החומר בעניינו לבין האחרים. יש לפחות 3 מזכרים של ציפי גז שלא קיבלנו. אומרים לנו - זו תרשומת פנימית. אבל זה סופר רלוונטי מבחינתנו. אנחנו זכאים לדעת איך האירוע הזה התרחש בעד כזה, שהוא לא בשוליים, ואומרים לנו זה לחקירה נגדית״.

רוזן עוזר הדגימה באמצעות סוגיית שינוי עילת סגירת התיק נגד ניר חפץ, ששונתה מחוסר ראיות להיעדר אשמה עקב בקשת חפץ שכן בכוונתו להגיש בקשה להיות חבר בלשכת עורכין הדין ולעסוק במקצוע: ״אני רוצה לדעת איך הדבר הזה התרחש, איך זה קרה, למה זה קרה. אני רוצה לדעת״.

אילן ישועה (צילום: נאור רהב)אילן ישועה (צילום: נאור רהב)

עו"ד יהודית תירוש מהפרקליטות אמרה כי "הסנגורים ממשיכים בשיטת הדיג. הם יוצאים מנקודת הנחה שיש מידע שהם לא יודעים על ההסכמה עם אילן ישועה, ולא לוקחים בחשבון שאדם פשוט יבוא עם מידע מיוזמתו". לדבריה, אילן ישועה לא שעה לבקשות של נאשמים 3-2, לא זרק את הטלפון לפח, לא השמיד את ההקלטות, הוא הגיע לחקירה ככה סתם עם כל המידע ושיתף את החוקרים. ישועה זומן למסור עדות בתיק בזק בנוגע לשני מסרונים שלו עם שלמה פילבר. המחשבה שחוקרת רשות ניירות ערך סגרה עם ישועה את על מה הוא יעיד בתמורה לאי העמדתו לדין, היא מחשבה מופרכת כי הרי החוקרת עוד לא ידעה בכלל את החשד בעניין תיק 4000 בשלב זה. לא הייתה שום הסכמה עם ישועה".

"מי שקורא את החקירה של אילן ישועה, רואה ששואלים אותו מה שלומך ומה טיב הקשר שלך עם שאול אלוביץ' והוא ישר פותח את כל מה שהיה לו בבטן. קשה להאמין שזה מה שהיה, אבל יש גם אנשים כאלה. זה מה שהיה. הסנגורים מעלים טענות כבדות משקל ללא שום בסיס. מעלים פה טענות עם הרבה רוח".

על א' מתרגיל החקירה שנעשה לניר חפץ, אמרה עו"ד תירוש, כי היא לא המקורבת היחידה שנחקרה. זו לא פעם ראשונה שחוקרים מקורבים, מתוך הנחה שהם יוכלו לתרום לחקירה. החקירה הייתה כדין. האם אני אוהבת כל מילה שנאמרה שם? לא. אבל מה שחשוב כאן שהכול נמסר לידי הסנגורים".

עורך דינו של ראש הממשלה נתניהו, עו''ד עמית חדד, ביקש לקבל את כל התיעוד שנוגע למגעים שנעשו בין ארי הרו לפרקליטות, שהובילו להפיכתו לעד מדינה נגד נתניהו. הפרקליטות טענה כי אין זו חובתה להעביר את התיעוד המדובר לידי סנגורי נתניהו. זאת בניגוד לתיעוד חקירותיו של ארו על ידי חוקרי המשטרה אשר על פי חוק מועבר לנתניהו. על אבחנה זו טען עו''ד חדד כי היא "חסרת ביסוס"