שופטי בג"ץ הוציאו צו המורה על ראש הממשלה בנימין נתניהו לנמק מדוע הוא לא יקבל את עמדתו המחייבת של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בנוגע להסדר ניגוד העניינים שנקבע כלפיו. בנוסף מטעם היועץ תוגש תגובה שתנמק מדוע לא לקבל את את טענות נתניהו כנגד חלק מהמגבלות עליו שעליהן הוא לא מסכים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מדבר על החלטת מנדלבליט. צילום מתוך עמוד הטוויטר של בנימין נתניהו

בנוסף התבקש נתניהו לנמק "מדוע לא ייקבע כי ככל שחוות הדעת ניתנה בסמכות והיא מחייבת את רה"מ היא תחול, בשינויים המחויבים, גם ביחס לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה וזאת בכל הנוגע למינוי בעלי תפקידים במערכת המשפט וכן ביחס להחלטות שיש להן זיקה למשפטו הפלילי של ראש הממשלה. וגם - מדוע לא להשלים במהירות הראויה את המינויים של כלל הבכירים בשירות הציבורי הטעונים אישור ממשלה, וזאת לא יאוחר מהמועד שעליו יצהירו ויאושר על ידי בית המשפט.

אמיר אוחנה (צילום: אוליבייר פיטוסי, פלאש 90)אמיר אוחנה (צילום: אוליבייר פיטוסי, פלאש 90)

את התשובות המנומקות לכל אלה יצטרכו לתת תוך חודש ימים היועמ"ש, באי כוחו של ראש הממשלה ושאר המשיבים בתיק בהמשך לדיון שהתקיים ביום חמישי בשבוע שעבר. 

הדיון התקיים בצל מתיחות וחוסר אמון גובר בין ראש הממשלה ליועמ"ש. לקראת הדיון מסר נתניהו באמצעות באי כוחו כי אינו מכיר בסמכות היועמ"ש כקובע בשאלת ניגוד העניינים שלו וכי הוא כופר בחלקים מההסכם אותם הציג מנדלבליט כמחייבים. תחילה ביקש היועמ"ש למחוק את העתירה הצפויה, אך בעקבות עמדתו של נתניהו עדכן היועמ"ש את עמדתו אף הוא.

בהודעה מעודכנת, התעקש היועמ"ש כי עמדתו בדבר ניגוד העניינים מחייבת את נתניהו, וכי נתניהו אף הכיר בהסדר המתגבש בבג"ץ, קודם שעסק בכהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום פלילי. בין היתר כתב מנדלבליט: "לאור עוצמת העניין האישי, במקרה זה אכן מתעורר חשש סביר שהחלטות הנוגעות לגורמים במערכת אכיפת החוק, אשר מעורבים בהליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה או שצפויה מעורבותם בניהול ההליך, תהיינה כרוכות גם בשיקולים אישיים ומושפעות מהם. אין מנוס מהמסקנה שלשיקול האישי עלול להיות תפקיד מכריע בגיבוש דרכי הפעולה וההתייחסות בנוגע לגורמים כאמור במערכת אכיפת החוק".

"התנועה לאיכות השלטון" מסרה בתגובה להחלטת בג"ץ כי "גם אם מעט באיחור, בית המשפט הנכבד מבין שראש ממשלה עם כתבי אישום לא יכול לנהל את המדינה כאילו לא קרה דבר, ובפרט כאשר מדובר בראש ממשלה ששיקר לבית המשפט כשהצהיר כי יחתום על הסדר ניגוד עניינים וכעת מסרב לעשות זאת. אנחנו מברכים על ההחלטה ומקווים כי בהמשך, ככל שיידרש, ייתן בית המשפט אף צווים מוחלטים".

מקבוצת מבצר הדמוקרטיה, שעתרה לבג"ץ באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר, נמסר: "העותרים מביעים סיפוק מכך שבג"ץ הכיר בחשיבות העתירה, והתקדם צעד משמעותי לעבר החלת הסדר מחייב של ניגוד עניינים על נתניהו. בג"ץ היה קשוב במיוחד לטיעון שהעלינו, ולפיו יש להוציא לפועל לאלתר את המינויים הבכירים במערכת אכיפת החוק - תוך הרחקת הנאשם מכל מעורבות בהם. בהקשר זה, אנו שבעי רצון גם מכך שבג"ץ הביע ספק גדול לגבי מעורבותו של השר אוחנה - זרועו הארוכה של נתניהו - במינוי המפכ"ל הבא. כעת, יש להבטיח כי המינויים אכן יוצאים אל הפועל ללא מעורבות נתניהו או אנשיו, וכי רה"מ לא יורשה להוסיף ולכהן אלא אם יהיה כפוף להסדר ניגוד עניינים מחייב, מקיף ומחמיר".

מפורום "קהלת" נמסר, כי "בתוך פחות משבוע הוציא בג"ץ שתי החלטות שמסמנות עליה דרמטית גם באקטיביזם השיפוטי וגם באקטיביזם הייעוצי. הצו על תנאי שהוצא היום בעניין הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה, מניח שממשלה שקיבלה את אמון הכנסת ושסמכויותיה מעוגנות בחוק יסוד, כפופה ליועצה המשפטי. בכל נושא שבו הכנסת הטילה אחריות וסמכות על הממשלה לפי אמון הציבור שמתבטא בבחירות, בגץ מניח שהיועץ המשפטי הוא זה שנושא בסמכות והממשלה היא שכפופה לו.

ללא שמץ מקור בחוק, חוות דעתו של 'יועץ' משפטי מקבלת משקל של פסיקה חלוטה של בג"ץ בהרכב של שלושה שופטים – רק מבלי שהתקיים בפני 'בית משפטו' של 'היועץ' אפילו לא מראית עין של הליך הוגן. גם בעניין זה וגם בעניין חוק יסוד ממשלת החילופין אנו נמצאים בשלב של צו על תנאי. אך עצם הדיון מראה שבגץ לא עוצר באדום. לא בתחום האקטיביזם השיפוטי ביחס לריבונותם הסופית של העם והכנסת באמצעות חוקי היסוד ולא בתחום של האקטיביזם הייעוצי שמבקש להפוך את היועץ המשפטי - לממשלה בפועל, כאשר הממשלה הנבחרת תוכל רק לעתור נגדו לבגץ כאחרונת העמותות".