סעיף 47 לחוק החברות קובע כי "פעולותיו של אורגן וכוונותיו הן פעולותיה של החברה וכוונותיה", כלומר פעולות של אורגני החברה שכוללים את המנכ"ל, הדירקטוריון, האספה הכללית וכל מי שעל פי חוק או על פי תקנון החברה רואים את פעולתו בעניין כלשהו כפעולת החברה לאותו עניין, ייחשבו לפעולות שביצעה החברה. דוגמה לכך ניתן לראות במצב שבו מנכ"ל החברה חותם על הסכם בשמה של החברה כאשר תוצאות ההתקשרות בהסכם יחולו על החברה ויחייבו אותה לטוב ולרע.

חברות בישראל נקלעו לקשיים פיננסיים בעקבות מגפת הקורונה
בתקופת משבר הקורונה, אין זה נדיר לראות חברות שנקלעו לקשיים פיננסיים בעקבות ההגבלות שהוטלו על פעילות מסחרית ועסקית בישראל. לפיכך, חלק מהחברות מתקשות לעמוד בהתחייבויותיהן הכספיות כלפי ספקים ולקוחות. במצב כזה עשויה להתעורר השאלה מי מחויב לשאת באחריות ביחס לחובות החברה והאם המנכ"ל ויתר האורגנים של החברה פטורים מאחריות ביחס לחובותיה.

חשוב לציין כי תחת נסיבות מסוימות, האורגן יחויב לשאת באחריות אישית נזיקית ו/או חוזית למעשיו וזאת גם במקרה שבו הוא פעל מטעם החברה ולמענה כנושא משרה בה. סקירת הפסיקה מעלה כי כדי שתוטל אחריות אישית על נושא משרה בחברה, לא די בהוכחה כי נושא משרה בחברה הפר את חובת תום הלב המוטלת עליו במהלך המשא ומתן, אלא שיש להוכיח גם כי נושא המשרה אשם במעשים ובמחדלים, הנחשבים להפרת חובה חוקית או לעוולה נזיקית.

לפניה ישירה אל עורך דין יואב סתיו, לחץ/י כאן

השיקים הדחויים שניתנו לצורך שיקום נזקי ההצפה לא כובדו
לצורכי הדגמה יובא המקרה הבא: ראובן היה מנהלה של חברה שניהלה בתי מלון. עקב הצפת מי גשמים שהתרחשה במלונות, החברה הזמינה עבודות לשיקום נזקי ההצפה. לאחר ביצוע עבודות השיקום, מסר ראובן לגופים שביצעו את עבודות השיקום שיקים דחויים שעליהם חתם בשם החברה, אך השיקים לא כובדו מחמת אי כיסוי. כאשר פנו מבצעי העבודות אל ראובן לבירור העניין, הם הופתעו לגלות כי החברה מצויה בכינוס נכסים וכי ראובן ממשיך ומנהל את החברה כעסק חי.

מבצעי העבודה טענו שמנהל החברה פעל נגדם במתכוון ובחוסר תום לב   
מבצעי העבודה טענו כי במועדי מסירת השיקים הדחויים ואף כבר ביום שהוזמנו עבודות שיקום נזקי ההצפה בבתי המלון, ראובן ידע כי בכוונת הבנק של החברה להגיש בקשה לכינוס נכסי החברה. אולם, למרות ידיעתו זאת, המשיך ראובן להזמין עבודות, ומסר שיקים דחויים בידיעה כי בהגיע מועד פירעונם תימצא החברה בהליכי כינוס נכסים ולא תוכל לפרוע אותם.

לכן, התובעות טענו כי כאשר ראובן מסר להן את השיקים הדחויים, הוא פעל במתכוון ובחוסר תום לב, וגרם לדחיית התשלומים לתובעות בכוונה תחילה ביודעו שתשלומים אלה לא יבוצעו. לפיכך, התובעות ביקשו להטיל אחריות אישית על ראובן ביחס לשיקים של החברה שלא כובדו.

מנהל החברה טען כי הזמין את עבודות השיקום בשמה של החברה
מנגד, ראובן טען כי הוא לא הבטיח כל הבטחה אישית לתובעות, וגם לא הזמין את עבודות השיקום באופן אישי, אלא בשמה של החברה. עוד טען ראובן כי כשמסר את השיקים הדחויים לידי התובעות, הוא מסר אותם בידיעה שייפרעו במועדם, כמו המחאות קודמות שנתנה החברה לתובעות, ולספקים אחרים מזה מספר שנים. 

ראובן הוסיף וטען כי אילו ידע שימונה לחברה כונס נכסים, הוא לא היה נותן לתובעות המחאות דחויות שלא יכובדו. זה אחד המקרים שבו עולה השאלה האם בנסיבות המקרה דנן יש מקום להטיל על ראובן אחריות אישית וכן האם הוא הפר את חובת תום הלב המוטלת עליו בחוק.

עורך הדין יואב סתיו (צילום: נתי בן אהרון)עורך הדין יואב סתיו (צילום: נתי בן אהרון)

האם נושא המשרה ידע כי השיקים שמסר לספקים ולנותני שירות לא יכובדו?
בתי המשפט דנים, חדשות לבקרים, בסוגיה זו ואחריות מנהל/מנכ"ל נבדקת באמצעות בירור שמתמקד בשאלה הבאה: האם המנהל/מנכ"ל בחר להמשיך לנהל את החברה למרות שידע שהיא מצויה בקשיים כלכליים, והאם ידע שיש חשש ממשי שהשיקים שאותם החברה מוסרת לנותני שירותים או ספקים לא יכובדו בבנק.

אם יתברר כי כך נהג המנהל/מנכ"ל, יש אפשרות לחייבו באופן אישי לשלם לנותני שירותים או לספקים שפעלו עבור החברה ולא קיבלו את כספם. המסקנה שעולה מבחינת המקרה הנ"ל היא כי במקרים שבהם קיים חוב של חברה שלא ניתן לגבותו, כדאי לבדוק את התנהגותו והתנהלותו של מנהלה מול נושה העומד לא פעם בפני שוקת שבורה.

עורך דין יואב סתיו בעל ניסיון של יותר מ-30 שנה בתחום הליטיגציה, עוסק במשפט מסחרי ועסקים, אחריות נושאי משרה, הרמת מסך, הקמת חברה, פירוק חברות, רישוי עסקים, רכישת חברות ועוד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לדיני חברות LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.