הסדר טיעון, הידוע גם בכינוי "עסקת טיעון" הוא למעשה חלופה להמשך ניהול של משפט פלילי הכולל הסדר בין הנאשם בהליך פלילי ובין רשויות התביעה. במסגרת הסדר הטיעון, הנאשם מודה בעובדות המופיעות בכתב האישום ובתמורה התביעה מסכימה להקל עימו באמצעות ויתור על חלק מהאישומים ותיקון כתב האישום, המרת אישומים חמורים באישומים קלים יותר, הסכמה להקלה בעונש או כל ויתור אחר שעשוי להעניק לנאשם הקלה בתוצאות ההליך הפלילי.
במדינת ישראל השימוש בהסדרי טיעון הוא נרחב ולפי דו"ח פרקליטות המדינה לשנת 2018, 82% מההליכים הפליליים שהסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית נסגרו באמצעות הסדרי טיעון בין התביעה ובין הנאשם. יש לציין כי הסדר טיעון יכול להיערך בכל שלב של ההליך הפלילי החל משלב הגשת כתב האישום ועד לשלב גזירת העונש. על פי רוב, לפני חתימה על הסדר הטיעון עם הנאשם, הפרקליטות תבקש את עמדת קורבן העבירה ובני משפחתו תוך שיתופם בשיקולים שהביאו לעריכת ההסדר וזאת בייחוד בתיקים של עבירות מין, עבירות הריגה ורצח, תאונות דרכים קשות ועבירות אלימות במשפחה.
במסגרת ההליכים הפליליים שמתנהלים במדינת ישראל מוכרים שלושה סוגים של הסדרי טיעון: הסדר טיעון סגור, הסדר טיעון פתוח והסדר טיעון שכולל מתחם ענישה.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד דודו עמר, לחץ/י כאן
הסדר טיעון סגור
מדובר בהסדר טיעון שמתייחס לשלב הכרעת הדין ולשלב גזר הדין וזאת מאחר שהתובע והנאשם מסכימים ביניהם על מחיקת חלק מהאישומים המיוחסים לנאשם או על המרתם באישומים קלים יותר, בתמורה לקבלת הודאה ביחס לאישומים המקלים. בהסדר טיעון סגור, הנאשם והתובע לא מותירים את סוגיית העונש פתוחה ומונעים זה מזה להעלות טענות בעניין אחרי ההרשעה ולצורך מתן גזר הדין.
הסדר טיעון סגור הוא ספציפי ומתייחס בין היתר לתקופת המאסר המבוקשת, צורת ריצוי המאסר- עבודות שירות או מאסר בפועל ורכיבים כספיים דוגמת פיצויים לנפגע העבירה או תשלום קנס. אם בית המשפט יקבל את הסדר הטיעון, המשפט הפלילי יסתיים במועד מתן פסק הדין אשר יתייחס להכרעת הדין ולגזר הדין לפי ההסכמות שנקבעו בהסדר הטיעון.
הסדר טיעון פתוח
הסדר טיעון פתוח מתייחס אך ורק לשלב של הכרעת הדין, מאחר שהתובע והנאשם מסכימים ביניהם על מחיקת חלק מהאישומים שמיוחסים לנאשם או על המרתם באישומים מקלים יותר, בתמורה להודאת הנאשם באישומים המקלים. בהסדר טיעון פתוח התובע והנאשם לא מתייחסים לסוגיית הענישה ולכן כל אחד מהצדדים רשאי לטעון לעניין העונש אחרי ההרשעה ולפני קבלת גזר הדין. לפיכך, בהסדר טיעון פתוח הנאשם והתובע ינסו לשכנע את בית המשפט להשית את העונש הראוי בעיניהם בהתבסס על כתב האישום המתוקן שבו הודה הנאשם.
הסדר טיעון אשר כולל מתחם ענישה
בהסדר טיעון מסוג זה, הנאשם והתובע קובעים מתחם ענישה מוסכם לצורך מתן גזר הדין. במקרה שבית המשפט יקבל את הסדר הטיעון, ההליך הפלילי ימשיך להתנהל בסוגיית גזר הדין בהתאם להסכמת הצדדים ביחס למתחם הענישה.
האם בית המשפט מחויב לאשר הסדרי טיעון?
הסדר הטיעון נערך בין הנאשם ובין התובע ואינו מחייב את בית המשפט. יחד עם זאת, כאשר בית המשפט מחליט שלא לאשר הסדר טיעון, על פי רוב מדובר במקרים חריגים ויוצאי דופן שבהם הסדר הטיעון אינו סביר ועלול לפגוע באינטרסים ציבוריים. יובהר כי במקרה שהשופט החליט שלא לכבד את הסדר הטיעון והשית על הנאשם עונש חמור יותר מהעונש שעליו סוכם בהסדר, הנאשם אינו יכול לחזור בו מההודאה ולכן חשוף לעונש חמור יותר ביחס לעונש שהוסכם בינו ובין התביעה.
יתרונותיו של הסדר טיעון
הסדר טיעון כולל יתרונות עבור הנאשם ועבור התביעה. הנאשם זוכה להקלה בעונש ונהנה מהליך קצר ומהיר שמצמצם את הנזק שיכול להיגרם לו בעקבותיו. במסגרת זו הסדר טיעון מספק לנאשם ודאות מאחר שלרוב הוא צפוי להתקבל על ידי בית המשפט, בעוד התביעה חוסכת בכוח אדם ובמשאבים.
יתרה מזאת, גיבוש הסדר טיעון מביא לחיסכון בעלויות משפט ובזמנם של כל הצדדים המעורבים בהליך, תוך חיסכון בזמן שיפוטי יקר ובעלויות שכר טרחה עבור הנאשם. נוסף על כך, להסדר הטיעון יש חשיבות שיקומית וחינוכית מאחר שהנאשם מודה בביצוע העבירה ונהנה מאפשרות להתחיל בהליך שיקום מוקדם יותר. יתרון נוסף של הסדר טיעון הוא ייתור הצורך בעדותו של נפגע העבירה בבית המשפט אשר במקרים רבים מלווה בקושי רגשי ועלולה לגרום לו לטראומה. כך, קיצור ההליך המשפטי עקב החתימה על הסדר הטיעון עשוי לאפשר לנפגע העבירה להמשיך הלאה בחייו ולהתמקד בשיקומו.
חסרונותיו של הסדר טיעון
אחד מהחששות בהקשר של הסדרי טיעון נוגע להודאות שווא של נאשמים. במסגרת כתב אישום שמוגש נגד אדם לעיתים מופיעים אישומים שאין לנאשם כל קשר אליהם אך הם עלולים להיכלל גם במסגרת הסדר טיעון. לפיכך, הסדר טיעון שמיטיב עם הנאשם עשוי לכלול גם אישומים שהנאשם מוכן לקחת על עצמו כדי להביא לסיום יעיל ומהיר של ההליך המשפטי.
כך, עלול להיווצר מצב שבו נאשמים רבים מודים בעבירות שלא ביצעו מכיוון שהם מעדיפים לסיים את ההליך הפלילי באמצעות הסדר טיעון ועל ידי כך להימנע מהרשעה בהליך מלא אשר תוביל לעונש חמור יותר מהמוצע בהסדר.
יתרה מזאת, במקרים רבים סגירת תיקים פליליים באמצעות הסדרי טיעון עלולה לגרום לפגיעה באמון הציבור בבית המשפט כמו גם באפקט ההרתעתי של ההליך הפלילי. זאת מכיוון שבפועל הנאשם נהנה מהקלה בעונש בתמורה להודאתו בעבירות לפי הסדר הטיעון ולכן במקרים רבים הוא אינו נענש במלוא חומרת הדין.
עורך דין דודו עמר שירת במשך שנים בתפקידי פיקוד במשטרת ישראל, עוסק במשפט פלילי ובתחום התעבורה ומעניק ללקוחותיו טיפול משפטי מקיף בפשיעה חמורה, עבירות אלימות, סמים, עבריינות נוער, שחרור ממעצר ועוד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין למשפט פלילי LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.