בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי השופט עבאס מבית משפט שלום בירושלים כנגד בית החולים בני ציון בחיפה, בתביעה שטופלה על ידי משרד עו"ד ירון מויאל, המתמחה מזה למעלה מ-20 שנה בתביעות רשלנות רפואית, הוכרה רשלנות בית החולים (הנמצא בבעלות משרד הבריאות), אשר חויב בפיצוי האלמנה בסכום של למעלה מחצי מיליון שקלים.

המנוח היה כבן 52 בעת מותו, נשוי ולו שני ילדים בגירים. הוכר כבעל נכות של 100% מטעם המוסד לביטוח לאומי בשל תאונת עבודה שעבר 15 שנים קודם לפטירתו.

לפניה ישירה אל משרד עו"ד ירון מויאל, לחץ/י כאן

המנוח הופנה למחלקה פנימית רגילה בהיעדר מיטת טיפול נמרץ פנויה
בשל שיעול וחום ממנו סבל המנוח, הופנה בחודש ספטמבר 2009 על ידי רופא המשפחה בקופת חולים לבית החולים בני ציון וזאת בשל קשיי נשימה שמהם סבל. בדיעבד התברר שנדבק בשפעת החזירים. בקבלתו לחדר המיון נבדק על ידי רופא ממחלקת טיפול נמרץ שקבע שעליו להיות מטופל בטיפול נמרץ, אך בהיעדר מיטת טיפול נמרץ פנויה, הופנה לאשפוז ביחידה לטיפול ביניים במחלקה פנימית רגילה.

עם ההתדרדרות במצבו המנוח הורדם והונשם, אך מאוחר יותר התעורר והצליח לשלוף את צינור ההנשמה בעצמו והותקן לו מכשיר הנשמה לא פולשני, אך כעבור שלוש שעות חלה התדרדרות נוספת במצבו והוא נפטר.

עורך הדין ירון מויאל (צילום: אבי נעם)עורך הדין ירון מויאל (צילום: אבי נעם)

המנוח נבדק על ידי מתמחה רק פעם אחת במהלך 40 שעות אשפוז
משרדנו העלה במהלך ניהול התביעה טענות כנגד ביה"ח במספר מישורים ובכלל זה, שהיה מקום לאשפז המנוח מלכתחילה בטיפול נמרץ. הוכח שבמהלך 40 השעות שבהן היה מאושפז במחלקה הפנימית נבדק רק פעם אחת על ידי מתמחה. לא נעשתה התייעצות עם רופאים בכירים וגם לא נעשתה הערכה מחודשת של מצבו והגברת ההשגחה עליו. 

כשל נוסף היה בשעות האחרונות לחייו עד לפטירתו, בהן למרות העובדה שהמנוח סבל מאי-שקט פסיכומוטורי הוא טופל על ידי קשירת ידיו ולמרות זאת הוא הצליח לשלוף את צינור ההנשמה. לדברי המומחה מטעם התביעה, היה על בית החולים להרדימו ולאפשר הנשמה יעילה עד להתייצבותו.

תיק זה ממחיש את עומק המשבר העובר על בתי החולים הציבוריים במדינת ישראל. משבר הקורונה אותו חווה המדינה בימים אלה, הדגיש ביתר שאת את המחסור הכרוני ומצוקת האשפוז החמורה הקיימת במדינת ישראל בכל הקשור למיטות טיפול נמרץ. במקרה שבפנינו, טענת ההגנה המרכזית של המדינה בתיק זה הייתה, כי העובדה שהמנוח לא אושפז מלכתחילה ביחידה לטיפול נמרץ "היא נושא לדיון, אולם ביה"ח אינו יכול לתת את מה שאין לו". 

נזקי גוף לתלמיד בבית הספר

חוסר מקום במחלקת טיפול נמרץ לא מהווה טענת הגנה לגיטימית
עם כל הכבוד לטענה זו, המדינה אינה יכולה להסתתר מאחורי הטענה של היעדר מקום ביחידה לטיפול נמרץ כטענת הגנה לגיטימית, כאשר קביעת רופאיה שלה בעצמה בעת קבלת המנוח לבית החולים הייתה, כי על המנוח לקבל טיפול אינטנסיבי במסגרת טיפול נמרץ. זאת כאשר המדינה בעצמה אינה עומדת בתקן מיטות וצוות טיפול נמרץ הדרוש.

יצוין כי גם קיומן של יחידות לטיפול ביניים במחלקות הפנימיות הינן המצאה ישראלית שאין לה אח ורע בעולם, וזאת בשל מצוקת המקום במחלקות טיפול הנמרץ הכלליות. מדובר בדרך כלל בחדר ייעודי במחלקה הפנימית שבו בין 6-8 מיטות אשפוז של חולים במצב קשה, שם אמנם קיימת השגחה צמודה יותר מאשר בחדר רגיל במחלקה פנימית, אך עדיין מדובר בטיפול הרחוק מאוד מלעמוד בסטנדרטים הנדרשים ברפואה מערבית מתקדמת בהשוואה לאשפוז בטיפול נמרץ.

מחסור במיטות טיפול נמרץ עלול להוביל למותם של מטופלים
בישראל מספר מיטות טיפול נמרץ הינו הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD וכבר בשנת 2007 מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם דו"ח חריף שהוגש לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר מצוקת האשפוז במחלקות טיפול נמרץ כללי בבתי חולים בישראל, אך דבר לא נעשה. הסתבר כי עד 80% מהחולים במדינת ישראל שיש לאשפזם בטיפול נמרץ אינם מאושפזים במחלקות הללו ותיק זה המחיש לצערנו איך מוות מיותר של אדם בן 52 היה יכול להימנע במידה והיה מקבל את הטיפול הנדרש מלכתחילה.       

ת.א. 64524-09-16

עו"ד ירון מויאל מנהל פורום רשלנות רפואית באבחון באתר LawGuide, בעל ניסיון של יותר מ-23 שנים בתחומי הרשלנות הרפואית, הנזיקין ונזקי הגוף הקשים. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לרשלנות רפואית בבית חולים LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.