הוועדה לבחירת שופטים הודיעה הערב (ראשון) על מינויים של 61 שופטים חדשים, ביניהם, השופט עבאס עאסי שמונה לבית המשפט המחוזי בירושלים ואת קידומו ניסו למנוע שרת התחבורה מירי רגב וחברת הכנסת אסנת מארק.
מוקדם יותר הערב נטשו בזעם נציגות הליכוד רגב ומארק ונציג דרך ארץ, חבר הכנסת צביקה האוזר, את הישיבה בניסיון למנוע מינוי של שני שמות מאוד בעיתיים.
ביום חמישי האחרון פורסם כי הוועדה למינוי שופטים צפויה להתכנס ולאשר 45 מינויי שופטים בכל הערכאות כמעט, כאשר שניים מהם נתפסים כמעוררי מחלוקת במיוחד. מדובר בישיבה ארוכה שמראש נקבעה לשני מועדים: היום וביום ראשון ה-13 לחודש.
בין השמות שעוררו המחלוקת: שופט בית משפט השלום בירושלים עבאס אסי שקודם כאמור לבית המשפט המחוזי בעיר ועו"ד הישאם שבאיטה שמועמד לתפקיד שופט בית משפט השלום לענייני משפחה מרכז. לזכותו זקופה עתירה כנגד מפקד צה"ל ביו"ש בעניין תנאי מחבלים בזמן מבצע חומת מגן.
שרת המשפטים לשעבר איילת שקד עיכבה את המועמדים הללו במשך ארבע שנים לאור עברם, אך כעת עומדת חזית של שלושת מועמדי השופטים – נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ושופטי העליון עוזי פוגלמן וניל הנדל, שני מועמדי לשכת עורכי הדין - עו"ד אילנה סקר ומוחמד נעאמנה וכן שר המשפטים אבי ניסנקורן מול רגב, מארק והאוזר, שכן אם הוועדה תתכנס - המינויים האלו צפויים לקבל אישור.
לשון החוק קובעת כי על מנת לקיים את הוועדה יש צורך בשבעה מחבריה: "הוועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד הוא לא פחת משבעה". אלא ששר המשפטים ביקש וגם קיבל לפני מספר שבועות חוות דעת משפטית מטעם עוה"ד לאה רקובר, היועצת המשפטית של משרד המשפטים, שפירשה את החוק כך שכוונתו היא לרוב חברי הוועדה בלבד ולא במקרה שאלו עזבו במהלך ישיבה. "שאלה זו לא הוכרעה בפסיקה, והושארה ב'צריך עיון'", כתבה רקובר כשהיא מתייחסת לאפשרות של המשך פעילותה של הוועדה במקרה של נטישה של חלק מחבריה. "הצעתנו היא לפרש את הסעיף 'לחומרה', כמתייחס לשאלת הנוכחות בוועדה וקובע כי נדרשת נוכחות של רוב חבריה החוקיים של הוועדה - דהיינו, חמישה חברים ומעלה".
בעקבות כך הוועדה המשיכה הערב את ישיבתה, ללא נוכחות חבריה שהתנגדו למהלך, ואישרה את המינויים שקידמו שר המשפטים והשופטים. כעת ניתן אומנם להגיש בג"ץ כנגד החלטת הוועדה, אך היות והמהלך תואם והמועמדים הם בהסכמתה של נשיאת העליון, והוא גם נשען על חוות דעת של משרד המשפטים, אין למהלך סיכויים רבים להצליח.
חבר הוועדה האוזר הציע לקיים דיון קודם על המיונים שאינם במחלוקת ולהשאיר את המחלוקות לסוף, אך נדחה על ידי שר המשפטים. במכתב שכתב לשר נאמר בין היתר "בשים לב לחשיבות השיח בין חברי הוועדה, וללגיטימציה הציבורית הרחבה הנדרשת בעת בחירת שופטים בישראל, אבקשך לדחות את הדיון בקטגוריות שבמחלוקת לישיבת הוועדה הבאה ליום ה-13 בדצמבר, זאת, על מנת לאפשר לחברי הוועדה לבוא בדברים ולהגיע לכלל הסכמות, כמנהג מימים ימימה".
שר המשפטים ניסנקורן כתב בתום הישיבה בחשבון הטוויטר שלו: "סיימנו כעת ישיבה של הוועדה לבחירת שופטים. מינינו עד כה כמאה שופטות, שופטים ורשמים מצוינים. רעשי הרקע והניסיונות לפגוע בעבודת הוועדה לטובת עסקנות פוליטית לא צלחו ולא יצלחו. נמשיך לפעול ללא משוא פנים למינוי שופטים, על פי קריטריונים מקצועיים. לא אתן לאף שיקול זר להיכנס למרחב הזה".
סיימנו כעת ישיבה של הוועדה לבחירת שופטים. מינינו עד כה כמאה שופטות, שופטים ורשמים מצויינים.
— אבי ניסנקורן (@AviNissenkorn) December 6, 2020
רעשי הרקע והניסיונות לפגוע בעבודת הוועדה לטובת עסקנות פוליטית לא צלחו ולא יצלחו. נמשיך לפעול ללא משוא פנים למינוי שופטים, על פי קריטריונים מקצועיים. לא אתן לאף שיקול זר להיכנס למרחב הזה.
לפני מספר ימים ביקשה השרה רגב חוות דעת מצד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לגבי אפשרות השתתפותה בוועדה למינוי שופטים, בדיון שיעסוק בקידומו של שופט השלום עבאס עאסי. זאת בעקבות פסיקתו נגדה בתביעתה כנגד חדשות 10 וספי עובדיה, פסיקה שהפך בית משפט המחוזי בתום ערעור שהגישה. חוות הדעת נמסרה לשרה 25 דקות לפני תחילת כינוס הוועדה.
במכתב כתב היועמ"ש כי קמה לשרה מניעה להשתתף בדיון עצמו. "לאחר בחינה ושקילה של הדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי השתתפותך בדיון בעניינו האישי של כבוד השופט עאסי, תקים חשש סביר לניגוד עניינים", כתב היועץ. "עמדתי היא שעלייך להימנע מכל מעורבות בתפקידך כחברת הוועדה לבחירת שופטים בעניין מועמדותו של כבוד השופט עאסי, לרבות נטילת חלק בדיון הוועדה בעניינו".
מלשכתה של רגב נמסר בתום הישיבה: ״השרה רגב פנתה ביוזמתה מבעוד מועד לשר המשפטים וליועמ״ש כדי לקבל חוות דעת משפטית באשר להשתתפותה בדיון בעניין קידומו של השופט עבאס עסאי, שדן בעבר בעניינה. חוות הדעת של היועמ''ש, שהנחה את השרה שלא לקחת חלק בדיון בעניינו, נמסרה בכתב לשרה, כעשרים וחמש דקות לפני כינוס הוועדה והשרה קיבלה את עמדת היועץ בנושא ופעלה בהתאם. אי השתתפותה של השרה רגב בדיון בעניין שופטים אחרים, הינו משום שלא התגבשו הסכמות בין חברי הוועדה. כל טענה אחרת בעניין מטעה ומסלפת. צר לנו ששר המשפטים ניסנקורן בהיותו יו״ר הוועדה, קיים את הדיון ללא שלושה מנציגי הציבור, דבר שגורם למשבר אמון חריף של הציבור בפעילות הוועדה והעומד בראשה״.