פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה היום (רביעי) לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד שאול אלוביץ' ובכירים נוספים בקבוצת בזק-יס לשעבר. אלוביץ', שהיה בעל השליטה בחברת בזק ויו"ר הדירקטוריון של החברה, וכן נושאי משרה בכירים בקבוצה ובחברת יס לשעבר (אור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן, רון איילון, ומיקי ניימן) מואשמים במספר עבירות כלכליות שונות. כן הואשמו מספר חברות מקבוצת יורוקום שהיתה בשליטת אלוביץ'.

כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך. בנוסף, מתייחס כתב האישום לשתי פרשות: מרמה ביחס לתשלום התמורה עבור רכישת מניות חברת יס על ידי בזק, ומרמה ביחס להתנהלות הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו בבזק לצורך בחינת עסקאות של החברה שלבעל השליטה אלוביץ' היה עניין אישי בהן. 

נתניהו בבית המשפט. צילום: רויטרס (ארכיון)

 בתוך כך, הודיעה הפרקליטות על סגירת תיקי החקירה של חשודים שנחקרו בפרשה המכונה 4,000 ובפרשת בזק. בפרשת 4,000 הוחלט על סגירת התיק בעניינם של זאב רובינשטיין ויועץ התקשורת אלי קמיר, לאחר שנשקלה העמדתם לדין אך טענות השימוע בעניינם התקבלו. כן הוחלט על סגירת תיק החקירה בעניינם של איתן צפריר, לשעבר ראש מטה משרד התקשורת; עדי קהאן, שהייתה עוזרת מנכ"ל משרד התקשורת; שרון פליישר, שהייתה סמנכ"ל רגולציה בחברת בזק; אור אלוביץ' ועמיקם שורר, שהיו נושאי משרה בבזק. כאמור, נגד אור אלוביץ' ושורר הוגש כתב אישום בפרשת בזק.

כן התקשרה פרקליטות מיסוי וכלכלה בהסדר הפסקת הליכים מותנית בתנאים לפי חוק ניירות ערך עם סטלה הנדלר, שהיתה מנכ"לית בזק. במסגרת ההסדר הודתה הנדלר בעובדות שלפיהן הייתה מעורבת בהכללת פרט מטעה בדיווחי בזק, תשלם קנס בסך 400,000 ש"ח, ותהיה מנועה מלכהן כנושאת משרה בתאגיד מדווח לתקופה של תשעה חודשים. זאת בנוסף על תקופה של למעלה משנתיים בה לא כיהנה כנושאת משרה מאז פרוץ החקירה בפרשת 4000.  

סטלה הנדלר ושאול אלוביץ', ארכיון (צילום: פלאש 90)סטלה הנדלר ושאול אלוביץ', ארכיון (צילום: פלאש 90)

בנוסף, הודיעה הפרקליטות לחברת בזק, חברת וואלה ולחברות מקבוצת יורוקום, כי היועץ המשפטי לממשלה שוקל העמדתן לדין בגין חשדות בפרשת 4,000. התאגידים חשודים בעבירות מתן שוחד, הלבנת הון ועבירות דיווח, מכוח פעולותיו ומחשבתו הפלילית של אלוביץ', שהיה נושא משרה בהם. כזכור, אלוביץ' מואשם בכך שנתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו באמצעות היענות חריגה של אתר וואלה לדרישות סיקור של נתניהו ובני משפחתו, בתמורה לפעולות שלטוניות שהיטיבו עם עסקיו של אלוביץ' ועם חברת בזק.

הפרקליטות הודיעה גם לחברת ידיעות אחרונות בע"מ כי היועץ המשפטי לממשלה שוקל העמדתה לדין בגין חשדות בפרשת 2,000. ידיעות אחרונות חשודה בעבירות הצעת שוחד מכוח פעולותיו ומחשבתו הפלילית של ארנון מוזס, שהיה נושא משרה בתאגיד. מוזס מואשם בכך שהציע שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו בדמות שינוי הסיקור בעיתון ידיעות אחרונות ובאתר האינטרנט ynet, בתמורה לצעדי חקיקה שתטיל מגבלות על העיתון המתחרה העיקרי, ישראל היום.

מסביבת רה״מ טוענים: "מנדלבליט הבין שתיק 4,000 גוסס ומנסה לבצע בו החייאה מלאכותית באמצעות בלוף מגוחך. ברור לכולם שמנדלבליט לא מתכוון להעמיד את התאגידים לדין ושהסיבה היחידה להודעתו היא ניסיון להסיט את תשומת הלב מכך שהוא פועל באכיפה בררנית נגד ראש הממשלה".

עורך דינו של שאול אלוביץ', עורך הדין ז'ק חן, אמר בתגובה להגשת כתב האישום: "הגשת כתב האישום בזמן בו מתנהל המשפט בביהמ"ש המחוזי בירושלים משקפת את היחס הקשה לו זוכה מר אלוביץ'. נמשיך להיאבק על חפותו מתוך ביטחון בצדקתו ובכך שהצדק יעשה על ידי בית המשפט".

פרקליטו של אור אלוביץ׳, עו״ד דרור מתתיהו, מסר בתגובה: "קיבלנו הבוקר הודעה רשמית מהפרקליטות, כי החליטה לסגור את תיק החקירה בפרשה המרכזית שבה נחקר אור אלוביץ׳, פרשת 4000, ולהימנע מהעמדתו לדין. ההחלטה להגיש כתב אישום בעניין המשני שגויה מיסודה, שכן לא נפל כל רבב בהתנהלותו של אור אלוביץ׳ ואין כל בסיס לאישום המופרך המיוחס לו. אנו סמוכים ובטוחים כי כך יכריע בית המשפט".

עו"ד איריס ניב סבאג ועו"ד דפנה שטינברג ממשרד שינמן-נגב-ניב המייצגות את רון אילון, מסרו בתגובה: ""רון אילון פעל בתפקידו כמנכ"ל יס בתום לב, באופן ענייני, מקצועי ולגיטימי, מתוך מחשבה על טובת החברה בלבד. כתב האישום עוסק בעסקה שלרון אילון לא היה קשר אליה, אשר נערכה בין חברות שהוא לא היה נושא משרה בהן, וגם לפי הפרקליטות בכתב האישום לא צמחה לו כל טובת הנאה. לרון אילון עומדות טענות עובדתיות ומשפטיות כבדות משקל, שיובאו בפני בית המשפט ואנו מאמינות שהן יובילו לקביעה כי הוא לא עבר עבירה".

סטלה הנדלר מסרה בתגובה: "אני שמחה לשים את הפרשה מאחורי ולהמשיך לאתגרים חדשים. אני מודה לעורכי הדין נתי שמחוני, צביקה אגמון, אסף קליין, הלה פלג ודנה חן שליוו אותי באופן המסור והמקצועי ביותר לאורך כל הדרך".

פרשה ראשונה: מרמה בעסקת רכישת מניות יס

בחודש יוני 2015 אושרה עסקה שבה רכשה בזק את כל מניות חברת יס מידי קבוצת יורוקום. כיוון שאלוביץ' היה בעל השליטה בבזק וביורוקום, נוהלה העסקה מצד בזק כעסקה שלבעל השליטה יש עניין אישי בה. על פי תנאי העסקה שילמה בזק ליורוקום תמורה במזומן בסך של 680 מיליון שקלים, וכן נקבע כי ככל שיתמלאו תנאים מסוימים, תשלם בזק ליורוקום סכומים נוספים. בין היתר, קבע ההסכם כי סכום נוסף של עד 170 מיליון שקלים ישולם ככל שתזרים המזומנים החופשי של יס בין השנים 2017-2015 יגיע לרף מסוים. כן קבע ההסכם כי יורוקום תהיה זכאית לקבל מקדמות על חשבון התמורה המותנית ככל שתזרים המזומנים החופשי של יס יגיע למדרגות מסוימות בכל אחת משנות העסקה. על פי ההסכם, סכומים שנבעו משינוי במדיניות הפיננסית של יס במהלך שנות העסקה, אמורים היו להיות מנוטרלים מתחשיב התזרים החופשי של יס בשנות העסקה.

רון אילון, מנכ''ל YES (צילום: באדיבות yes)רון אילון, מנכ''ל YES (צילום: באדיבות yes)

על פי כתב האישום, פעל אלוביץ' יחד עם רון איילון, שהיה מנכ"ל יס, ומיקי ניימן, שהיה סמנכ"ל הכספים של החברה, להשיא באופן מלאכותי את תזרים המזומנים של יס במהלך השנים 2017-2015. זאת על מנת שהתזרים החופשי יגיע לרף המרבי שנקבע בהסכם העסקה. בהתאם להנחיית אלוביץ', בידיעתו וכתוצאה מהלחץ שהפעיל, רקם איילון יחד עם ניימן, תוכנית מרמתית לדחייה שיטתית ורחבת היקף של תשלומים לספקים ששינתה את מדיניותה הפיננסית של יס ויצרה מצג שווא מלאכותי ביחס לנתוני התזרים של החברה.

כתוצאה ממימוש התכנית המרמתית יצרו הנאשמים מצג כוזב, שלפיו יס עמדה ביעדי התזרים החופשי שנקבעו בהסכם, וכן הסתירו ממוסדות בזק שאישרו את תשלומי המקדמות ליורוקום, את דבר קיומה של התכנית המרמתית. מצגים כוזבים אלו הובילו לכך שאלוביץ' קיבל לידיו, במרמה, סכום כולל של כ-115 מיליון שקלים, במסגרת המקדמות לשנת 2015 ו-2016. מצגים כוזבים אלה אף הביאו לכך שבזק כללה בדוחותיה הכספיים שפורסמו לציבור, שורה של פרטים מטעים.

פרשה שניה: פגיעה בהתנהלות ועדות בלתי תלויות בחברת בזק

מלבד עסקת בזק-יס, בשנים 2017-2016 בחנה בזק את האפשרות להיקשר בעסקה חריגה נוספת עם בעל השליטה בה, שאול אלוביץ': התקשרות בין יס, שכבר הייתה באותה עת בבעלות מלאה של בזק, לבין חברת חלל. על רקע זה החליט דירקטוריון בזק בכל אחד משני המקרים, להקים ועדה מיוחדת, בלתי תלויה, שתורכב מדירקטורים חיצוניים או בלתי תלויים, ושתשמש מנגנון משלים להליכי האישור המנדטוריים בעסקאות בעלי שליטה.

מטרת הוועדות הבלתי תלויות הייתה לקיים בחינה עצמאית של העסקאות עם בעל השליטה, תוך בחינה של חלופות אפשריות להן, באופן שינטרל ניגודי עניינים של בעל השליטה, אלוביץ' ושל בעלי עניין אחרים בעסקה, לרבות בנו, אור אלוביץ'. עוד הופקדה הוועדה על הובלת המשא ומתן באופן שיבטיח הליך תחרותי שידמה עסקה רגילה בתנאי שוק הנסמכת על שיקולים עניינים וכלכליים בלבד. לכן, בעלי השליטה ובעלי העניין האחרים היו אמורים להיות ממודרים מהמשא ומתן על אודות העסקאות, ולא להיחשף למתרחש בדיוני הוועדה.

עו"ד לינור יוכלמן, שהייתה מזכירת חברת בזק והממונה על האכיפה הפנימית בחברה, שימשה גם כמזכירת הוועדות הבלתי תלויות. יוכלמן השתתפה ברוב ישיבות הוועדה והייתה חשופה למידע שהוצג בפני חבריה. בישיבת הדירקטוריון בה הוחלט על הקמת הוועדה הבלתי תלויה לעסקת בזק-יס, הציגה יוכלמן מצג לפיו אלוביץ' ושאר בעלי העניין האישי יהיו ממודרים מעבודת הוועדה הבלתי תלויה.

בזק, צילום אילוסטרציה (צילום: פלאש 90)בזק, צילום אילוסטרציה (צילום: פלאש 90)

חרף מצגים אלה, ובניגוד לחובתה כמזכירת הוועדות, הדליפה יוכלמן לאלוביץ' וכן לאור אלוביץ' ולעמיקם שורר, פרטים חסויים על אודות פעילות הוועדות הבלתי תלויות, ובין היתר העבירה לנאשמים האחרים פרוטוקולים, מצגות סודיות, ניירות עמדה וחוות דעת, התכתבויות פנימיות של חברי הוועדה ומסמכים נוספים.

במידע שמסרה יוכלמן היה גלום יתרון תחרותי בעבור אלוביץ' והנאשמים הנוספים, והם עשו בו שימוש, חלקו ביניהם את המידע שהודלף להם והעבירו אותו ביניהם וכן לגורמים נוספים. על פי כתב האישום, ביחס לוועדה הבלתי תלויה לעסקת חלל, אלוביץ' ואור אלוביץ' אף דנו עם יוכלמן על דרכי פעולה אפשריות, ולעיתים הנחו אותה כיצד לפעול בניסיון להשפיע על החלטות הוועדה.

הנאשמים הסתירו ממוסדות בזק את מעורבותם בעבודת הוועדות הבלתי תלויות, והביאו לכך שמוסדות בזק אישרו את עסקת בזק-יס ואת עסקת חלל על בסיס מצג כוזב לפיו הליך המשא ומתן נוהל באופן תקין ומבלי שבעל השליטה וגורמים קשורים לו היו חשופים לדיונים חסויים של הוועדות ולחומרים חסויים שהוצגו בפניהן. זאת, כשבפועל אלוביץ' ומקורביו היו חשופים למידע מהותי מתוך פעילות הוועדות.

בנוסף, לנאשמים מיוחסות עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך נוכח העובדה שהסתרת מעורבותם של בעל השליטה ובעלי עניין נוספים בהתנהלות המו"מ הביאה לכך שבזק כללה פרטים מטעים בדיווחיה על אודות אופן פעולת הוועדה הבלתי תלויה בעסקת בזק-יס ובעסקת חלל.

כתב האישום הוגש על ידי עוה"ד אמיר טבנקין, ניצן וולקן וסתיו גינת ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. התיק נחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.