בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל לאחרונה ערעור שהוגש באמצעות עורך הדין אריאל גולן על החלטת הוועדה הרפואית לעררים של הביטוח לאומי שקבעה כי החל מחודש אפריל בשנת 2017 אין לו נכות נפשית. השופט קיבל את טענותיו של עורך הדין אריאל גולן וקבע כי ועדת הערר לא נימקה מדוע הסיקה כי התנהגותו של המערער בפני הוועדות הרפואיות הייתה מכוונת ולא התייחסה לעברו הרפואי שכלל אבחונים פסיכיאטריים ונטילת תרופות קשות. על כן, השופט קבע כי עניינו של המערער יחזור לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר אשר תקבע את נכותו של המערער החל מחודש 4/17.
לפי העובדות שצוינו בפסק הדין, בשנת 2015 נקבעה למערער נכות נפשית בשיעור 50% ואילו בחודש פברואר בשנת 2017 הודיע המוסד לביטוח לאומי למערער כי לפי המידע הקיים ברשותו ההחלטה בדבר זכאותו לקצבת נכות כללית התבססה על מידע מוטעה ולכן השהה את תשלום קצבת נכותו. תוך כך, המוסד לביטוח לאומי דרש מהמערער להעביר מסמכים רפואיים לצורך בחינה מחודשת של זכאותו לקצבת נכות.
בעקבות החלטת הוועדה הרפואית לעררים, המוסד לביטוח לאומי ערך שתי חקירות סמויות למערער והוא זומן לוועדה רפואית בחודש דצמבר בשנת 2018 כאשר לפני הדיון נשלח אליו חומר החקירה בעניינו. המערער לא הגיע לוועדה וחבריה החליטו להתכנס בהיעדרו.
בערעור שהוגש לבית הדין לעבודה נקבע בפסק דין מוסכם מיום 29.5.19 כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב כדי שתינתן למערער זכות טיעון ביחס לצילומים שנערכו לו, לצורך שקילה מחודשת של הקביעה בעניינו. הוועדה שהתכנסה ביום 10.11.19 קבעה כי ממצאי בדיקה קלינית שנערכה למערער אינם מתאימים למצב של חוסר תפקוד ולכן הוחלט לדחות את הערעור בתחום הנפשי.
על כן, המערער הגיש לבית הדין האזורי לעבודה ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים של הביטוח הלאומי באמצעות עורך דין אריאל גולן. בערעור נטען כי המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי לפעול מכוח תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה) שלפיה ניתן לדרוש ראיות ממקבל הגמלה בקשר למתן הגמלה תוך השהיית תשלום הגמלה עד לקבלת הפרטים המבוקשים, כדי לערוך שינויים בהחלטות חלוטות שהתקבלו בעניינו ללא הצדקה.
מנגד, המוסד לביטוח לאומי טען כי הוועדה הקשיבה למערער, לזוגתו ולעורך דינו, ערכה לו בדיקה קלינית וקבעה את ממצאיה שלפיהן קיבלה את החלטתה לדחות את הערר.
השופט ציין כי קביעת הוועדה מיום 10/11/2019 לא כללה נימוקים והסברים ביחס לממצאים שעלו בחקירה שנערכה למערער. השופט קבע כי הוועדה אמנם ערכה למערער בדיקה קלינית ותיעדה את ממצאיה אך הסיקה כי התנהגותו הייתה מכוונת מבלי שהתייחסה בפירוט לעברו הרפואי והנפשי שכלל אבחונים פסיכיאטריים, אשפוז אפשרי ונטילת תרופות פסיכיאטריות.
השופט הוסיף כי הנמקת הוועדה לא הבהירה את המסקנה שאין פגיעה בתפקודו החברתי והתעסוקתי של המערער. השופט ציין כי במקרה זה מן הראוי להורות על החלפת הרכב הוועדה והוסיף כי הדיון בעניינו של המערער שנערך שלא בפניו בתאריך 17.12.18 תרם לגיבוש הקביעה הלא מנומקת שלפיה אין כל פגיעה בתפקודו.
בסופו של דבר, השופט החליט לקבל את הערעור שהגיש עורך הדין אריאל גולן בשם המערער וקבע כי עניינו יוחזר לדיון בוועדה רפואית לעררים בהרכב שונה אשר תקבע את נכותו החל מחודש אפריל בשנת 2017. עוד נקבע כי המוסד לביטוח לאומי יעביר למערער את המידע שעל בסיסו ננקט נגדו הליך מכוח תקנה 17 כאמור, יזמן את המערער לוועדה וינמק את החלטת הוועדה.
כמו כן, נקבע כי המוסד לביטוח לאומי ישלם למערער סך של 3,500 שקלים עבור שכר טרחת עורך דין.
ב"ל 50480-01-20
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף