ברוב מקומות העבודה, השכר שנקבע בין העובד ובין המעסיק הוא שכר בברוטו וזאת ברירת המחדל, אלא אם הצדדים סיכמו אחרת. שכר ברוטו הוא השכר שממנו מנוכים ניכויי החובה - מיסים, כגון מס הכנסה וביטוח לאומי וכן ניכוי לפנסיה של חלק העובד. כמו כן, זה השכר לחישוב זכויותיו של העובד. עם זאת, בחלק ממקומות העבודה, הצדדים מסכימים על שכר שישולם לעובד בנטו.
חשוב להדגיש, כי ניתן להסכים בין הצדדים כי במסגרת שכר הנטו שנקבע בין הצדדים, ישולמו גם דמי נסיעות ו/או דמי הבראה לדוגמא, אולם ללא הסכמה, לעיתים קרובות מדובר בפיצול פיקטיבי, שנועד להפחית את תשלומי המעסיק.
חשוב להדגיש עם זאת, כי ניתן לסכם בין הצדדים כי ב"סופו של יום" יוותר בידי העובד סכום נטו מסוים על ידי חישוב פרטני לפי שעות העבודה וזכויות העובד. במקרה כזה, חלוקה של השכר במספר שעות העבודה לא תניב תוצאה קבועה והמעסיק יצטרך לעיתים להשלים לפי השכר בנטו שסוכם בין הצדדים. העסקה כזאת היא העסקה בנטו כדין שכן כל זכויות העובד משולמות.
מעסיקים שמבקשים להעסיק עובד בנטו צריכים לבחון האם שולמו לעובד מלוא זכויותיו, האם קיים הסכם העסקה מפורט וברור ואת ההשלכות ביחס לעלויות ההעסקה באופן הזה.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף