בבג"ץ מתקיים היום (שני) דיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון הקוראת להעמיק את החקירה בפרשת הצוללות. התנועה דורשת בעתירתה להקים ועדת חקירה ממלכתית ולפתוח בחקירה פלילית בחשד למעורבות ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת הצוללות.

הדיון כולל את הרכב השופטים: יצחק עמית, ניל הנדל ונעם סולברג. זאת לאחר שנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות פסלה את עצמה מלדון בעתירה, מכיוון שאחד מעשרות מגישי התצהירים בעתירה, האלוף (במיל') נעם תיבון, מוכר לה אישית. "במהלך הכנת התיקים לקראת הדיון הצפוי התברר לי לראשונה כי אחד מבין עשרות המצהירים בבג"ץ הוא האלוף (במיל') נעם תיבון, המוכר לי אישית", כתבה חיות. "בנסיבות אלה ראיתי לנכון להימנע מלדון בעתירות דנן. שופט אחר ישובץ לדיון, שיתקיים במועדו".

ההצבעה בכנסת על הקמת וועדת החקירה לפרשת הצוללות. צילום: דוברות הכנסת

במסגרת העתירה הוגשו לבג"ץ על ידי התנועה לאיכות השלטון יותר מ־50 תצהירים של ראשי מערכת הביטחון לשעבר, ובהם ראש ממשלה, רמטכ"לים, ראשי מוסד ושב"כ ובכירים נוספים, הקוראים כולם להעמיק את החקירה בפרשה.

לדברי עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון: "מדובר בפרשת השחיתות החמורה ביותר בתולדות המדינה, פרשה שבה הוקרב ביטחונה של מדינת ישראל על מזבח אינטרסים כלכליים פרטיים של אלו האמורים לשרת את האינטרס הציבורי. אנו תולים תקוותנו בבית המשפט העליון של ישראל, שיורה על פתיחה בחקירה פלילית של פרשת המניות והשפעתה על פרשת רכש כלי השיט, וכן שיורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא".

עוד אמר כי "הייתה התנגדות מקיר לקיר במערכת הביטחון למכירת הצוללות למצרים, מדובר באירוע הכי חמור במסגרת הפרשה - והוא כלל לא נחקר. לא יעלה על הדעת שהפרשה הכל כך חמורה הזאת לא תיחקר. כל גופי הביטחון - המל״ל, חיל הים, משרד הביטחון - קבעו שכמות הצוללות הנדרשת לישראל היא 5 - לא פחות ולא יותר. הרמטכ״ל דאז גבי אשכנזי הזהיר שאם נקנה צוללת שישית - לא יהיה לנו כסף לנגמ״שים בסג׳עאיה. ואכן בצוק איתן ראינו מה קרה. כאילו צפה את הנולד. לא צריך להסתכל על זה רק כאירוע אסטרטגי אלא גם כאירוע כלכלי".

אנשי התנועה לאיכות השלטון בבג''ץ (צילום: מארק ישראל סלם)אנשי התנועה לאיכות השלטון בבג''ץ (צילום: מארק ישראל סלם)


לקראת הדיון יעלו הבוקר לבירה שיירות רכבים ענקיות מכל רחבי הארץ מטעם התנועה לאיכות השלטון. כבר בסוף השבוע ואתמול התגברו המחאות לקראת הדיון ונגד עמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

המדינה מצדה טוענת, בתגובה מנומקת, כי החלטת היועמ"ש בעניין כבר עמדה לביקורת שיפוטית, וכי בית המשפט לא ראה מקום להתערב בה. זאת לאחר שהוצגו לו השיקולים הראייתיים שעליהם נסמכה, ומסקנת כל הגורמים המעורבים בחקירה ובליוויה, היא שלא התגבש בתשתית הראייתית שנאספה חשד סביר המצדיק חקירה פלילית של ראש הממשלה.