חוק השבות קובע שיהודי הוא גם מי "שהתגייר". בעת שנוסף ביטוי זה לחוק בשנת 1970, הכנסת בחרה שלא לאמץ את הצעת חלק מחבריה להוסיף למונח "שנתגייר" את המילים "לפי ההלכה" או "לפי הרבנות הראשית". בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, בשנת 2005 החל שר הפנים להכיר בגיורים שנערכו בקהילות רפורמיות או קונסרבטיביות בחו"ל.
העותרים בהליכים הנוכחיים הם מי שעברו הליכי גיור בקהילה קונסרבטיבית או רפורמית בישראל, וביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, אך נדחו על ידי שר הפנים. הם פנו במהלך 2005-2006 לבית המשפט העליון בבקשה שיקבע האם הם זכאים לאזרחות. השופטים סברו כי הכנסת היא זו שצריכה להכריע אם גיור תקף לצורך החוק, וההכרעה בנושא נדחתה פעמים רבות במהלך 15 השנים באחרונות, על מנת ששר הפנים והכנסת ימצאו פתרון לעותרים ולסוגיה העקרונית. הסיבה שבג"ץ נדרש להכריע בנושא, היא עצם העובדה שבעשור וחצי האחרונים טרם הושג פתרון לבעיה.
התרעות פיקוד העורף