סעיף 37(א) לחוק המקרקעין מקנה לכל אחד מבעלי מקרקעין משותפים זכות לפרק את השותפות בהם בכל עת, מכיוון שפירוק שיתוף נחשב לזכות יסוד של כל אחד מהשותפים שעשויים להיות בני זוג שפותחים בהליכי גירושין. עם זאת, חשוב להבהיר כי אישה בהליכי גירושין זכאית להגיש תביעת מדור נגד בעלה שנובעת מזכותה למזונות.

סעיף 40 א' לחוק המקרקעין קובע כי פירוק השיתוף בדירת המגורים של בני הזוג יהיה מותנה בקיומו של הסדר מגורים מתאים לילדים הקטינים של בני הזוג ולבן הזוג שמחזיק בהם.

בכל הקשור למדור האישה, הסמכות לדון ולפסוק בבקשה למדור היא סמכות מקבילה כך שגם בית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הרבני מוסמכים לדון בסוגיה. יש לציין כי שתי הערכאות השיפוטיות ידונו בזכויות האישה בהתאם לדין האישי שחל עליה, קרי, הדין העברי, וזאת בהתאם לסעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות). עם זאת, לרוב התוצאה הסופית תהיה שונה בין שתי הערכאות.

לפניה ישירה אל משרד עו"ד ומגשרת יהודית שם טוב, לחץ/י כאן

בית הדין הרבני מוסמך להוציא צו למדור ייחודי/ספציפי
יובהר כי הגשת בקשה למדור ייחודי לבית הדין הרבני תחסום את בית המשפט לענייני משפחה מדיון בפירוק שיתוף בדירת המגורים כל זמן שקיים הצו. בית הדין הרבני מוסמך להוציא צו למדור ייחודי שמונע את מכירת הבית המשותף וזאת אם במסגרת הליך לשלום בית הוא סבור כי קיים סיכוי שבני הזוג ישלימו וישובו לחיים משותפים וכי התביעה לשלום בית הינה כנה. יתרה מזאת, בית הדין הרבני מוסמך למנוע מהבעל למכור את דירת המשפחה אם הוא יזם את הפרידה ואת הליך הגירושין כאשר אין לו כל עילת גירושין נגד אשתו.

בכל הקשור לחובת מדור, בעוד בתי הדין הרבניים לרוב פוסקים שזכותה של האישה היא למדור ייחודי, כלומר המשך מגורים בבית שבו התגוררה לפני פרוץ הסכסוך, בית המשפט לענייני משפחה לרוב קובע כי האישה אינה זכאית למדור ייחודי בדירה שבה התבקש לפרק את השיתוף, אלא אך ורק למדור חלופי.

משמעות הדברים היא כי על פי פסיקת בית הדין הרבני, האישה יכולה לדרוש את המשך מגוריה בדירה שבה התגוררה יחד עם בעלה לפני פרוץ הסכסוך, בעוד שלפי הפסיקה של בית המשפט לענייני משפחה יתאפשר לחייב את הבעל בתשלום כספי לאישה בהתאם לרמתה של הדירה שבה התגוררה לפני הסכסוך.

חסימת אפשרות לבצע פירוק שיתוף בדירת מגורים על ידי קבלת צו למדור ייחודי/ספציפי
אישה שהגישה קודם את תביעתה למזונות ולמדור לבית הדין הרבני, תוכל לדרוש צו למדור ייחודי בדירה ולמעשה לחסום זמנית את מכירת הדירה אם יינתן צו לפירוק שיתוף בדירה על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

אם אישה הגישה בקשה לצו למדור ייחודי בבית הדין הרבני, בית המשפט לענייניי משפחה ינהג בהתאם לעקרון "כיבוד הערכאות", כלומר בדיון שייערך בסוגיית פירוק השיתוף, בית המשפט לענייני משפחה לא יתעלם מהבקשה למתן צו מדור ייחודי שהוגשה בבית הדין הרבני וכל עוד בית הדין הרבני אינו מחליט בעניין המדור הייחודי, בית המשפט לענייני משפחה לא יכפה על הצדדים לפרק את השיתוף בדירה. בפועל, בית המשפט לענייני משפחה מנסה לאזן בין שני אינטרסים סותרים, מצד אחד זכותו של הבעל לדרוש את פירוק השיתוף בדירת המגורים ומצד שני, זכותה של האישה למדור במסגרת זכותה למזונות אישה.

במקרים רבים בתי המשפט לענייני משפחה נותנים צו לפירוק שיתוף בדירת המגורים של בני הזוג, אך בד בבד מעכבים את מכירת הנכס עד לשלב שבו יפקע תוקפו של הצו למדור ייחודי או צו המניעה שהוציא בית הדין הרבני עקב היעדר סיכוי לשלום בית או בשל אובדן זכות האישה למזונות.

מדוע בית הדין הרבני לרוב ייעתר לבקשת צו למדור ייחודי?
במסגרת חובת המזונות של בעל כלפי אשתו, הוא מחויב לדאוג לה למדור (מגורים) ברמה שאינה נופלת מזו שהורגלה אליה כל זמן שחיו ביחד. בית הדין נוטה לראות ביציאת האישה מדירת מגוריה לדירה חלופית כפגיעה ברמת המדור. יתרה מזאת, פירוק שיתוף בדירה המשותפת של בני הזוג פוגע משמעותית באפשרות לשלום בית בין הבעל ובין אשתו מכיוון שמכירת הדירה היא הליך בלתי הפיך שמערב גם צדדים שלישיים בעלי זכויות, ועוד עם מכירת הדירה המשותפת אין יותר לצדדים בית לחזור אליו למימוש השלום בית.

בהתאם לגישת בית הדין הרבני, הגירושין וחלוקת הרכוש תלויים האחד בשני כך שאין לפרק שותפות בין בני הזוג לפני סיום תהליך הגירושין, וזאת מכיוון שרק באמצעות גירושין ניתן להביא את השותפות בין בני הזוג לסיום, כך שכל עוד לא הגיע מועד סיום השותפות המוסכם אף אחד מהצדדים אינו רשאי לדרוש לפרק את השיתוף.

עורכת הדין יהודית שם טוב (צילום: צילום עצמי)
עורכת הדין יהודית שם טוב (צילום: צילום עצמי)

צו מניעה ביחס למכירת הדירה או הטלת עיקול לצורך מניעת ביצוע פירוק שיתוף
על כן, במקרים רבים בית הדין הרבני ייעתר לבקשת האישה ויקבע את דירת המגורים ששימשה למגורי בני הזוג כמדור ייחודי עבורה תוך קביעה שהבעל מנוע מלהוציא אותה מהדירה. לצורך אכיפת הקביעה בית הדין הרבני לעיתים מוציא צו מניעה למדור ספציפי ביחס למכירת הדירה או מטיל עיקול על הנכס כדי למנוע אפשרות לבצע את פירוק שיתוף על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

כאשר בית הדין הרבני מחליט לתת לאישה צו למדור ייחודי/ספציפי, החלק של הבעל בבית מעוקל ולכן הוא לא יכול לממש את זכויותיו בדירה באמצעות פירוק שיתוף. על כן, בית המשפט לענייני משפחה יהיה מחויב לכבד את החלטת בית הדין הרבני ולעכב את פירוק השיתוף בפועל כל עוד הצו בתוקף. חשוב להבהיר כי צו מסוג זה לא יינתן לאישה שרוצה להתגרש מבעלה, מאחר שאחד היסודות הנדרשים לקבלת הצו הוא רצונה של האישה לשמור על דירת המגורים כדי להשכין שלום במשפחה.

עקרון כיבוד הערכאות בסוגיית פירוק שיתוף ומתן צו למדור ייחודי
לנוכח הניגוד שקיים בין הצו למדור ייחודי/ספציפי של בית הדין הרבני ובין החלטה על פירוק שיתוף של בית המשפט לענייני משפחה, בפועל נוצר מרוץ סמכויות בין בני הזוג שכן כל אחד מהם ירצה להגיש ראשון את תביעתו לערכאה שמשרתת טוב יותר את האינטרסים שלו. הבעל ירצה להגיש את תביעתו לפירוק שיתוף לבית המשפט לענייני משפחה לפני שאשתו תפנה בעתירה למדור ייחודי לבית הדין הרבני וההיפך. עם זאת, בהתאם לעיקרון כיבוד הערכאות בעת שתינתן החלטה על ידי אחת מן הערכאות ביחס לצו הרלבנטי ביחס אליה, הערכאה המקבילה תידרש לכבד את סמכותה ולהימנע ממתן החלטה סותרת.

במצב שבו בני זוג שהחליטו להיפרד נקלעים לסכסוך ביחס להמשך מגורי האישה בדירת המגורים המשותפת, רצוי לפנות לעורך דין מקצועי ומנוסה שעוסק בתחום דיני המשפחה והגירושין. עורך הדין ייבחן את הנסיבות לעומקן ויגבש בשיתוף הלקוח אסטרטגיית פעולה מיטבית לצורך מיצוי זכויותיו.

עורכת דין ומגשרת יהודית שם טוב עוסקת בדיני משפחה, גירושין, חלוקת רכוש, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתמשך, הסכמי ממון, משמורת, צוואות וירושות ועוד. במשרד ניתן לקבל שירות גם בשפה הרוסית. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לא גייד.

* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.