כאשר מדובר בזוגיות של בני זוג או בנות זוג מאותו מין, כאשר הצדדים מחליטים להרחיב את התא המשפחתי, הרי שרק אחד מבני הזוג או בנות הזוג יכול להיות ההורה הביולוגי של הקטין. במקרה שמדובר בשתי נשים, אחת מהן נושאת את העובר ברחמה והופכת להורה הביולוגי של הקטין. במקרה כזה מתעוררת השאלה מהו מעמדה ומהן זכויותיה של בת הזוג שלא נשאה את הקטין ברחמה כאשר אין לה זיקה גנטית אליו.

ההליך לקבלת צו הורות פסיקתי הוא קצר יותר לעומת ההליך הדרוש לקבלת צו אימוץ. צו הורות פסיקתי הוא צו יציר פסיקה שעדיין לא הוסדר בחקיקה. את הבקשה לצו ניתן להגיש בסמוך אחרי לידת הקטין כאשר רצוי לעשות זאת בהקדם האפשרי לאחר הלידה. בפועל מדובר במסלול עוקף צו אימוץ שאינו מחייב קבלת תסקיר משירותי הרווחה.

לפניה ישירה אל אור עזריה - משרד עורכי דין וגישור, לחץ/י כאן

צו הורות פסיקתי - קווים לדמותו
צו הורות פסיקתי מקנה להורה שאין לו זיקה גנטית לקטין מעמד שווה לזה של ההורה בעל המטען הגנטי ומקנה לו זכויות וחובות שיש לכל הורה כלפי ילדו. חשוב לציין כי מתן צו הורות פסיקתי כפוף לעיקרון טובת הילד אשר ייבחן על ידי בית המשפט לענייני משפחה במקרים המתאימים על ידי תסקיר של עובד סוציאלי. חשוב להבהיר כי בכל מקרה מתן צו הורות פסיקתי יהיה כפוף לשיקול דעתו של בית המשפט לענייני משפחה.

בית המשפט לענייני משפחה באשדוד דן לאחרונה בבקשה שהגישה אישה למתן צו מניעה זמני שאוסר על זוגתה לשעבר להעתיק את מקום מגוריו של הקטין שילדה לעיר אחרת. לפי העובדות שהופיעו בהחלטה האישה שהגישה את הבקשה וזוגתה קיימו קשר זוגי במשך מספר שנים והתגוררו יחדיו באשקלון.

האם הרתה מתרומת זרע וילדה את הקטין בשנת 2020
לאחר שרכשו מספר מנות זרע של תורם אחד, זוגתה של האישה הרתה מתרומת זרע וילדה את הקטין בחודש נובמבר בשנת 2020. לפני לידת הקטין הגישו בנות הזוג בקשה למתן צו הורות פסיקתי אשר נידונה לאחר לידת הקטין ובו ביום ניתן להן צו הורות פסיקתי כפי שביקשו. עוד צוין כי האישה הרתה אף היא לאחרונה מזרעו של תורם הזרע כאמור ונמצאת בתחילתו של היריון.

בחודש פברואר בשנת 2021 האישה שילדה את הקטין עזבה את ביתם המשותף של בנות הזוג באשקלון ועברה להתגורר עם הקטין בבית הוריה שברמלה.

האישה טענה כי זוגתה לשעבר נסעה לבקר את אמה ברמלה בחודש פברואר בשנת 2021 וממועד זה היא מונעת ממנה לפגוש את הקטין תוך שהיא טוענת כי הוא יונק. האישה הוסיפה כי הקטין ניזון גם מתחליפי חלב אם וכי החל לאכול מזון מוצק.

האישה טענה כי היא וזוגתה לשעבר רכשו את מנות הזרע לצורך הרחבת המשפחה ושכרו לשם כך דירה משותפת ומרווחת שמתאימה למגורי הקטין. לגרסתה, היא לקחה חלק פעיל במהלך ההיריון של זוגתה וטיפלה בקטין מיום היוולדו.

האם הביולוגית טענה שזוגתה לשעבר ביקשה צו עשה בניגוד לתקנות
מנגד, זוגתה לשעבר של האישה ואימו הביולוגית של הקטין טענה כי האישה הגישה את הבקשה לצו המניעה כדי להחזיק בה כבת ערובה עד שתחתום על בקשה לצו הורות פסיקתי בנוגע לעובר שהאישה נושאת ברחמה. לגרסתה של האם הביולוגית, הבקשה שהגישה זוגתה לשעבר אינה מתאימה לסעדים שניתן לבקש מכוח תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. לטענתה, לפי התקנות מותר להגיש בקשה לשמירת המצב הקיים בעוד הבקשה שהגישה האישה היא בקשה למתן צו עשה שתכליתה להשיב את הקטין לאשקלון.

האם הביולוגית טענה כי לפני לידת הקטין זוגתה לשעבר החלה להזניח אותה, להתעלם מצרכיה ולהרבות להתווכח עימה עד שמציאות זו הפכה לבלתי נסבלת עבורה. היא הוסיפה כי היא חשה בודדה באשקלון ולכן עברה לבית הוריה ברמלה. לטענתה, האישה אף לא אפשרה לה לקחת את חפציו של הקטין מדירתן המשותפת.

כמו כן נטען כי טובתו של הקטין היא לגור עם אימו הביולוגית וכי אין בכוחו של צו ההורות הפסיקתי כדי להפוך את האישה לאימו של הקטין מאחר שהיא מפקירה אותו ומונעת ממנו את חפציו.

עורכת הדין אור עזריה (צילום: אושרי שילוק)עורכת הדין אור עזריה (צילום: אושרי שילוק)

שתי הנשים נחשבות לאימהות של הקטין ולשתיהן זכויות וחובות
השופטת קבעה ששתי בנות הזוג לשעבר הן האימהות של הקטין ושתיהן בעלות זכויות וחובות שיש להורה כלפי הילד שלו. עוד נקבע כי צו ההורות הפסיקתי עומד בתוקפו ומכוחו נתונות לאם שאינה ביולוגית חובות וזכויות כלפי הקטין כמו לכל הורה אחר.

השופטת הוסיפה כי אפוטרופסות של הורים לקטין כוללת גם את הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, כאשר במצב של חילוקי דעות הסמכות להכריע בעניין נתונה לבית המשפט. לפי קביעת השופטת, גם כאשר ההורים נפרדו ונקבע כי הקטין יגור עם אחד מהם, יתר ענייני האפוטרופסות נתונים להוריו במשותף ועל ההורים לפעול בעניינים אלה בהסכמה.

השופטת ציינה כי בקשה להעתקת מגורי קטין נבחנת לפי טובת הקטין בהתאם לראיות, תסקירים וחוות דעת. עוד צוין כי רק במקרים יוצאי דופן וחריגים בית המשפט יאשר את מעבר הקטינים בהיעדר בחינה מקצועית של אנשי מקצוע וגורמי טיפול. כמו כן צוין כי האם הביולוגית של הקטין לא טענה לקיומן של נסיבות חריגות שהצדיקו להעתיק את מגוריו של הקטין לפני שנבחנה טובתו כאמור.

האם הביולוגית לא הייתה רשאית להעתיק את מגורי הקטין ללא הסכמת זוגתה לשעבר
על כן נקבע כי האם הביולוגית לא הייתה רשאית להעתיק את מגוריו של הקטין לרמלה בהיעדר הסכמה של זוגתה לשעבר למהלך או ללא החלטה שיפוטית שמתירה לה לעשות זאת. השופטת הבהירה כי העתקת מגוריו של הקטין מאשקלון לרמלה משליכה על האפשרות של האם הלא ביולוגית להיפגש עם הקטין ומצמצמת אותה באופן משמעותי.

בסופו של דבר, השופטת הורתה להשיב את הקטין לאשקלון לנוכח נכונות האם שאינה ביולוגית לפנות את דירת המגורים לטובת מגורי הקטין ואימו הביולוגית. כמו כן נקבעו זמני שהות של האישה עם הקטין, ואימו הביולוגית חויבה לציידו בכל הציוד הנדרש כדי לקיים את זמני השהות עם האם שאינה ביולוגית.

עורכת דין אור עזריה מוסמכת כמגשרת, בעלת ניסיון רב בהליכי גישור זוגי וגישור במשפחה, עוסקת בדיני משפחה, גירושין, משמורת קטינים, מזונות, רכוש, פירוק שיתוף ועוד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.