נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (להלן: "הנוהל") נועד לקבוע את הליך הטיפול במבקשי מקלט בישראל ובאלו שהוכרו כפליטים על ידי שר הפנים מכוח הפרוטוקול בדבר מעמדם של פליטים משנת 1967 והאמנה ביחס למעמדם של פליטים משנת 1951.

לפי הוראות הנוהל, אזרח זר שמעוניין להגיש בקשה למקלט מדיני בישראל, נדרש להגיש את בקשתו למשרדי רשות האוכלוסין וההגירה תוך שנה ממועד כניסתו לישראל. אזרח זר שנמצא במתקן משמורת יוכל להגיש בקשתו לנציגי רשות האוכלוסין וההגירה במתקן המשמורת.

לפניה ישירה אל משרד עורכי דין אלקבץ כהן, לחץ/י כאן

הגשת בקשה למקלט תוך שנה מיום הכניסה לישראל
עוד נקבע בנוהל כי בקשתו של אזרח זר שיבקש לראשונה מקלט מדיני אחרי שחלפה שנה מיום כניסתו לישראל, תידחה על הסף. במצב שבו האזרח הזר הציג טעמים מיוחדים להגשת הבקשה באיחור במעמד הפנייה, ראש צוות באגף מסתננים ומבקשי מקלט ברשות האוכלוסין וההגירה ייבחן את פנייתו ואף יוכל להחליט לקבל את הבקשה להמשך טיפול למרות האיחור.

לפי הנוהל, אזרח זר שהגיע למשרדי רשות האוכלוסין וההגירה יעבור הליך של זיהוי ורישום אשר במהלכו הוא יצולם, יילקחו ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים ויירשמו כתובתו המלאה, פרטי התקשרות עימו ופרטים נוספים לפי הנדרש. במעמד זה תותר נוכחות עורך דין שמייצג את מבקש המקלט וזאת בכפוף להגבלת השתתפותו אך ורק להערות שיוכל להעיר לפני ההליך או עם סיומו, אך לא במהלכו.

בחינת זהותו וארץ מוצאו של מבקש המקלט
לאחר הליך הרישום והזיהוי, אם התעורר חשד כי האזרח הזר הוא אינו מי שהוא טוען להיות, עניינו יועבר לבחינת ראש צוות מיחידת RSD באגף המסתננים ומבקשי המקלט ברשות האוכלוסין וההגירה שיכריע בשאלת זהותו של האזרח הזר. אם ראש הצוות החליט כי האזרח הזר הוא אינו מי שהוא טוען להיות, בקשתו תידחה על הסף.

כאשר אזרחותו הזרה וזהותו של מבקש המקלט לא הופרכה ייערך לו במקום ראיון בסיסי בשפה הרשמית של ארץ מוצאו. במהלך הריאיון הבסיסי יתאפשר לעורך דין לייצג את מבקש המקלט ולהעיר את הערותיו לפני הריאיון או בסיומו, אך יאסר עליו להעיר הערות במהלך הריאיון. עם תום הריאיון הבסיסי, המראיין יחליט האם להפנות את המבקש לבצע ריאיון מקיף או להעבירו להליך של דחייה על הסף. במקרה שהוחלט לדחות את בקשתו של האזרח הזר, תימסר לו הודעה על כך באופן אישי וניתן יהיה להרחיקו ממדינת ישראל.

הפניית מבקש המקלט לביצוע ראיון מקיף
אם בתום הריאיון הבסיסי המראיין החליט להפנות את מבקש המקלט לביצוע ריאיון מקיף, תינתן לו הזמנה בכתב לריאיון מקיף ובה יירשם מועד הריאיון. בהזמנה יובהר כי במקרה שהמבקש לא יגיע לריאיון המקיף בתאריך שנקבע לו, בקשתו למקלט תידחה ותיקו ייסגר. עם תום הריאיון המקיף עובד לשכת רשת האוכלוסין וההגירה שעבר הסמכת RSD (Refugee Status Determination) יחליט האם להעביר את הבקשה לבחינת הוועדה בסדר דין מקוצר.

בשלב הבא המראיין יעביר את החומר בעניינו של מבקש המקלט יחד עם המלצתו בעניינו למנהל יחידת ה-RSD לצורך החלטה בבקשה. בהמשך, הבקשה תועבר לבחינה בפני יו"ר הוועדה המייעצת בהליך של סדר דין מקוצר או לדיון במליאת הוועדה שבסופו תתקבל החלטה בעניינו של מבקש המקלט.

עורכת הדין שני אלקבץ כהן (צילום: פזית גואטה)
עורכת הדין שני אלקבץ כהן (צילום: פזית גואטה)

הסדרת מעמד לבן זוג זר של אזרח ישראלי
במקרים רבים, מבקשי המקלט הם אזרחים זרים שהועסקו כמטפלים סיעודיים בקשישים ובמהלך שהותם בישראל הכירו בן/ בת זוג ישראלית אך לא פנו למשרד הפנים לצורך הסדרת מעמדם כבני זוג זרים של אזרחים ישראלים. במקרה כזה ניתן לפתוח בהליך להסדרת המעמד כך שמבקשי המקלט יוכלו להישאר בישראל במסגרת ההליך המדורג לקבלת האזרחות. כאשר מדובר על מערכת יחסים בין אזרח ישראל ובין בת זוג זרה מדובר במצב מורכב שמחייב את הסדרת אזרחותה של בת הזוג הזרה לצורך מניעת גירושה מישראל.

חשוב לציין כי משרד הפנים הוא הגוף שאחראי להסדרת מעמדם של אזרחים זרים בישראל כאשר תהליך הסדרת המעמד עבור בני זוג זרים עשוי להיות ממושך ומורכב אך עם זאת אפשרי. תחילת ההליך בהגשת בקשה מנומקת אשר מגובה במסמכים שמוכיחים שאכן מדובר בזוג שמנהל זוגיות כנה ואמיתית. חלק מהמסמכים הנדרשים הם מסמכים רשמיים ממדינת המוצא של בן הזוג הזר, אשר אותם יש צורך לאמת ולאשר.

בחינת כנות הקשר הזוגי בין האזרח הישראלי ובין בת הזוג הזרה
משרד הפנים מעוניין לבחון את כנות הקשר הזוגי ואת יכולתם של בני הזוג להוכיח כי הקשר שאותו הם מציגים הוא אמיתי. לאחר פתיחת התיק במשרד הפנים ועמידה בבחינת הסף, יזומנו בני הזוג לתשאול שמטרתו לבחון את כנות הקשר באמצעות שיחה פרונטלית עימם שלאחריה יוסדר מעמדו של בן הזוג הזר לתקופה של שנה, בכפוף לעמידה בתנאי משרד הפנים. 

בעוד בני זוג שאינם נשואים יידרשו לעבור הליך שאורך 7 שנים, בני זוג שנישאו יצטרכו לעבור הליך קצר יותר שמשכו ארבע עד חמש שנים. בכל שנה לאורך התקופה בני הזוג יידרשו להגיע לשימועים נוספים ולהוכיח כי הקשר הזוגי ביניהם נמשך וכי מוצדק להאריך את האשרה של בן הזוג הזר. בתום שבע שנים ביחס לבני זוג נשואים או בתום ארבע שנים ביחס לבני זוג שלא נישאו, בן הזוג הזר יוכל להגיש בקשה לאזרחות ישראלית. 

ייצוג משפטי של עורך דין בתחום הסדרת המעמד
אף על פי שההליך להסדרת מעמד של אזרחים זרים בישראל הוא לרוב מורכב וממושך, ייצוג משפטי של עורך דין מקצועי ומנוסה בתחום הסדרת המעמד בישראל יוכל לסייע רבות למבקש מקלט להסדיר את מעמדו בישראל ולשהות בה באופן חוקי. עורך הדין ייבחן את נסיבות המקרה לעומקן, יגבש אסטרטגיית פעולה מיטבית לצורך הסדרת מעמדו של האזרח הזר בישראל וילווה אותו לפי הצורך בפני רשות האוכלוסין וההגירה.

עורכת דין שני אלקבץ כהן מתמחה בהסדרת מעמד בישראל של בני זוג זרים במסגרת ההליך המדורג, הגירה לישראל, ייצוג בפני רשות האוכלוסין וההגירה, הגשת עררים ועוד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.