ישועה בעדותו: "התבקשתי לתאם גרסאות עם אלוביץ' ונתניהו, שלא היה כלום"

"מאז, הפגישות שלי עם שאול עסקו בשאלות המשך על המחיקה, או "למה אתה לא עונה לניר?". עניתי שמחקתי, למרות שלא מחקתי ועניתי שהזמנתי טלפון חדש. בפגישות הללו עלו הנחיות חדשות לגבי מה אני צריך להגיד מבחינת התיאום. הרגשתי שוב שתוכן הפגישות מחייב שאתייעץ עם עורכי הדין".

"בדצמבר 2016 איריס ביקשה ממני להגיע אליהם הביתה. הם אמרו שיצא משם עכשיו ניר חפץ, שאמר שהגיעו לאנשי רה"מ ידיעה שעלולה להיפתח איזה שהיא חקירה והם עשו דיון באיזה נושא זה יכול להיות. הם הגיעו למסקנה שמדובר ביחסים של ראש הממשלה עם ג'יימס פאקר או עם שאול אלוביץ'. הם אמרו לי שבמידה ותיפתח כזו חקירה חשוב לתאם מה אני אגיד מה הם יגידו ומה ראש הממשלה יגיד".

החוקרת ביקשה מישועה לתאר את התחושה והאווירה במהלך הפגישה. ישועה: "כשהשיחה התחילה, התרגשתי ונכנסתי לחרדה. התוכן היה חריג מאוד. כשחזרתי הביתה, נשארתי בחניה 10 דקות רבע שעה כדי להרגע ולהתעשת ולהבין מה קרה פה עכשיו. לגביהם אני זוכר שהם גם היו די מתוחים".

לאחר שהבקשות לפסול ראיות ושלא לעשות שימוש בשיחות הריענון עם העד ישועה נדחו, ולאחר שהתובעת יהודית תירוש טענה כי ההגנה רוצה שהעד לא ישמע, התרעם פרקליטו של שאול אלוביץ׳ ז׳ק חן, זעם והרים את קולו: "הדברים האלה הם דברי הבל ואין להם שום שחר! אני מוחה על האמירה הזו זו, זו הנדסת תודעה! אנחנו לא רוצים שהעד ישמע? לא משל ולא חלום! אנחנו עושים את עבודתנו בתנאים קשים ביותר! פעם אחר פעם אנחנו מוצאים את עצמנו נושאי הצלב, ושוב אנחנו מבקשים מבית המשפט לעזור לנו!".

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן השיבה לדבריו כי "זה תיק רב היקף ויהיו דברים שלא עלו בחקירות ויעלו בראיונות. ראיות הם לא תחליף לחקירת עד". בן צור, אמר מנגד כי "אנחנו נמצאים בחשש כי אנו רואים מה נעשה עד עכשיו ולכן אם לא יגודרו מעכשיו להקפיד על הוראות העדים".

התובעת, עו"ד תירוש אמרה מצדה שהיא "לא מכירה ערעור על החלטות ביניים בהליך פלילי. לא מבינה מכוח מה הבקשה שמבקשת ההגנה. יש החלטה של ביהמ"ש, היא לא נוחה לחבריי. אני מבינה שאתם רוצים לעשות הכל כדי שהעד לא יישמע".

השופטים כתבו כי "ככל שהדברים אמורים בחומרים שהוצגו, עולה מטענות הצדדים כי מדובר בחומרי חקירה מצויים בתיק. במצב זה, ככל שמדובר במוצגים שהם קבילים ורלוונטים להליך, העובדה שהוצגו במהלך הראיונות אינה גורעת מן היכולת להציגם כראייה בהליך זה".

עוד הוסיפו: "אשר לטענה בדבר חריגה מהותית של הדברים שעלו באיונות ממסגרת ההודעות שנמסרו, הרי שבשלב זה, לא נוכל לקבוע כי טענה זו מבוססת על תשתית המצביעה על פגיעה ביכולתם של הנאשמים"

באשר לפסילת הראיות: "גם אם נניח לצורך הדיון, שפער נטען זה מצביע על פגם, אין בכך כדי לבסס את טענות ההגנה. ניתן להתרשם בשלב זה כי העד מסר את החומרים בהסכמה ואף ביוזמתו. אין חולק, כי העד לא נחקר בשום שלב באזהרה. ניתן להבין גם, כי העד היה מיוצג. מעדותו בפנינו עלה גם, כי הסכמה זו עומדת בעינה גם עתה. אין תשתית או טענה כי העד חזר בו מן ההסכמה בשלב כלשהו".