17 שנות מאסר נגזרו הבוקר (שני) על שחר רימוני, תושב חיפה, שהורשע בינואר האחרון באונס ילדה בת 11 בביתה, לאחר שפרץ לדירת מגורי הוריה. מעובדות כתב האישום שהוגש בחודש יוני האחרון, רימוני הגיע בסביבות השעה 4:00 לפנות בוקר לבניין בו מתגוררת הקטינה. הוא הבחין כי חלון הסלון של הדירה פתוח, והחליט לפרוץ אל הדירה במטרה לבצע בה גניבה  אך נכנס לחדר השינה של הקטינה, סגר אחריו את הדלת וניגש למיטתה ותקף אותה מינית. הראיות בתיק כללו גם ממצאי דנ"א.

עו"ד אלי סבן, המייצג את שחר רימוני, התראיין הבוקר לליאת רון ברדיו 104.5 צפון: "בהחלט אפשרי שנערער על העונש. מעולם לא אמרתי שלא אנס, זה היה סנגור אחר. אני אומר שהוא הודה בעובדות כתב האישום כמו שהן, ומה שהוא הודה זה מה שהיה. שחר לקח על עצמו את האחריות. השיקולים שלי כסניגור זה קודם כל לקרוא את חומר החקירה, לגבש דעה ולהציג בפני הלקוח. לאחר מכן הוא צריך להחליט מה כדאי לו. אני סברתי שלמרות שאפשר להתווכח על עובדה כזו או אחרת, שזה לא נכון לעשות את זה, וצריך לקבל אחריות מלאה בלי להתווכח. 

"פשוט אמרתי לו 'אנא קום ותודה'. אני חושב שאני סנגור חריג בנוף, הדבר שהכי מכלכל את צעדי, זה טובת הלקוח, ואם טובתו זה זה להודות אז הוא יקום ויודה. גם הפסיקה אומרת שהעונש שמוטל על מישהו שמודה אמור להיות קל יותר מאשר על מישהו שמנהל את כל המשפט ולא מקבל אחריות, זאת הפסיקה. שאני הסתכלתי על תיק וראיתי את הסיכוי להרשעה ואת הסיכוי לזיכוי. אני חשבתי שהסיכוי להרשעה הרבה הרבה יותר גבוה, למרות שבאים ואומרים איך אתה עושה את זה?

"ולא רק זה, לפני שניתן גזר הדין הפקדנו 100 אלף שקלים לטובת הקטינה, ובמקרה הזה טובת הלקוח נראית גם כטובת הקטנה. יכולתי להתכווח על עובדה כזו או אחרת אבל מה שהיה קורה, זה שקטינה כבת 10 שנים הייתה צריכה להגיע לבית המשפט ולהעיד חקירה ראשית ולהיחקר חקירה נגדית. זה לא שניהלתי וחקרתי מתלוננות על עבירות מין, ובמקום שיש לחקור זה מה שאני יעשה, אבל אם טובת המתלוננת מתחברת עם טובת הלקוח כמו במקרה הזה, אז כך היה ראוי לנהוג". 

עו"ד מיכאל כרמל, המייצג את משפחת הילדה, אמר: "ראשית עו"ד סבן הוא מהטובים והישרים שאני מכיר. עו"ד מצפוניים לא מנהלים משפטים סתם, הוא הודה בהזדמנות הראשונה, הוא הביא ללקוח שלו את התוצאה הכי טובה. להסתכל למציאות בפנים ולראות שכל צעד אחר הוא לא נכון עבורו". 

"משפחת הקורבן לא עוסקת בשחר רימוני מדי יום, ולא חושבת ומביעה את דעתה על גזר הדין. חשוב לה שהילדה המדהימה תתן את החיים שלה וכל המכאובים והרגשיים ופיזיים ישארו מאחור. 17 שנה זה עונש נכבד, אנחנו חושבים גם אנחנו כעורכי דין שהוא לא צריך לראות אור יום. אבל מה לעשות שהחוק במדינת ישראל הוא חוק מקל ביחס למדינות אחרות, בכל מקום אחר היה הולך ל-40, או 50 שנים בפועל, פה הוא קיבל 17 שזה עונש קל ביחס למעשים המפלצתיים שהוא עשה. הילדה עטופה בהרבה אהבה. מדובר במשפחה מאמינה שומרת מסורת. הילדה מטופלת ומקבלת את כל התמיכה והאהבה שיש, גם על ידי גורמי טיפול, והכי חשוב לשמור על הפרטיות שלה".