החל מחודש ספטמבר 2019 ואילך, החלה המהפכה בתחום חדלות פירעון וזאת עם כניסתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לתוקף. ככלל, מטרת החוק היא לשקם את האזרח כלכלית בפרק זמן קצר ויעיל יותר להבדיל מפקודת פשיטת הרגל העתיקת יומין. אולם החוק מביא איתו בשורות רעות ושינויים שלאו דווקא עושים חסד עם הנכנס בשעריו. נסקור את השינויים בסגנון מערבון ספגטי איטלקי, קלאסי ידוע ואהוב The Good, the Bad and the Ugly ("הטוב, הרע והמכוער"). 

לפניה ישירה אל חברת עורכי דין מלי טייב, לחץ/י כאן

הטוב- חלוקת סמכויות מחדש והעדפת נושים רגילים
החוק החדש משנה את הסמכויות של בתי המשפט השונים, בכל הנוגע לדיון בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון. אם עד היום, נהגו אך ורק בתי משפט מחוזיים לדון בתיקי פשיטת הרגל השונים, מעתה בית משפט השלום הוא זה שהוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים, בגין חובות בסך יותר מ-150 אלף שקל. יחד עם זאת, הליכי חדלות פירעון של חייבים בעלי חובות בהיקף עד 150 אלף שקל יתנהלו בפני רשם ההוצאה לפועל, ולא בבית המשפט.

העדפת נושים רגילים על פני נושים בדין קדימה
נושים בעלי זכות קדימה (עובדים שמגיע להם שכר עבודה, רשויות המס ועוד) יוותרו על חלק מהחוב המגיע להם לטובת נושים רגילים, שעל פי המצב המשפטי שהיה קיים עד כניסת החוק החדש היו נותרים לעיתים ללא קבלת כל דיבידנד (תשלום) מקופת הכינוס שנצברה על ידי היחיד.

הרע- גידול במספר מסורבי האשראי
עם כניסת החוק מגמת הלחץ של הבנקים לאתר לקוחות בעייתיים התעצמה וזאת משום שהחוק מקל עוד יותר על הליך פשיטת הרגל לטובת הלווה על חשבון הנושים, ולכן בבנקים חוששים שקצב פתיחת הליכים כאלה יגבר. בנוסף, החוק החדש מצמצם את יכולת הנושים (המלווים) לממש שעבודים שנטלו, מה שפוגע ביכולת הגבייה שלהם.

כך שבשל הירידה ביכולת הגבייה שלהם צפויים הבנקים להקשיח את מדיניות האשראי, ולהיות שמרניים יותר לעומת השנים האחרונות. אולי אותם לווים יצליחו לקבל אשראי בגופים החוץ בנקאיים, אך גם אם כן הוא יינתן במחיר גבוה.

חינוך מחדש באמצעות הדרכות פיננסיות כתנאי לקבל הפטר
כדי לסייע לחייבים, שאותם רואה החוק כמי שכשלו בהתנהלותם הכלכלית, יחויבו האחרונים מעתה לקבל הדרכות פיננסיות, בדומה להדרכות כמו נהיגה מונעת וזאת, כתנאי לקבלת הפטר ולמחיקת חובותיהם.

עורכת הדין מלי טייב (צילום: איה הקטין)
עורכת הדין מלי טייב (צילום: איה הקטין)

והמכוער- הגנה על דירת מגורים אינה עוד "when you have to shot; shot don’t talk"
בעבר- פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם-1980 הנהיגה מדיניות סוציאלית, שהקנתה לחייבים הגנה על דירתם בשתי צורות: הפיכתם לדיירים מוגנים והחלת דוקטרינת "מכירת דירה כתפוס".

השימוש הנפוץ בהגנה על דירת המגורים עלה כאשר הייתה רשומה לטובת זוג דירת מגורים בבעלות משותפת ואחד מבני הזוג נקלע לחובות. כאשר יבקשו הנושים למכור את הדירה, בין אם בפשיטת רגל ובין אם בהוצאה לפועל, נעשה שימוש בסעיף 33 לחוק הגנת הדייר וסעיף 86 א לפקודה והנכס יימכר יחד עם החייב ובת זוגו כדיירים מוגנים אשר אפילו לא חייבים בתשלום דמי שכירות, למשך שארית חייהם. 

אולם עם כניסת החוק החדש ההגנה כאמור איננה עוד. סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקף, מבטל את הגנת הדירה התפוסה של חייב. כך, שלא ייעשה יותר חישוב המפחית מערך הדירה, משום שהדירה תפוסה. הסיבה לכך היא משום שהסעיף מבטל את החלק בסעיף 33 לחוק הגנת הדייר, אשר הגדיר את החייב בפשיטת רגל כדייר מוגן. כלומר, המשמעות היא שאם עד היום בפקודת פשיטת הרגל הישנה הייתה הגנה על דירת המגורים של החייב כך שלא היה ניתן למכור את דירת המגורים של החייב אלא כנכס תפוס הנותן לחייב ומשפחתו הזכות להמשיך להתגורר בנכס (הגנה אשר בפועל מנעה את מימוש בית המגורים), במסגרת חוק חדלות פירעון החדש ניתן יהיה לפעול למימוש דירת המגורים של החייב ומכירתה כפנויה, תוך מתן פתרון של דיור חלופי.

המשמעות היא שעל פי חוק חדלות הפירעון החדש, יפונו משפחות מדירות מגוריהן בשל חובות של אחד מהם. מדובר בשינוי דרמטי המבדיל בין חייב שבחדלות פירעון שדירת מגוריו תימכר לבין חייב שיסיים את הליך פשיטת הרגל כשדירת מגוריו תישאר בבעלותו .כך בעצם המחוקק "השתיק" וחסם את החייבים מפני האפשרות להגן על בית מגוריהם וביטל את ההגנה שהייתה קיימת במשך שנים רבות.

עורכת דין מלי טייב עוסקת בתחום חדלות הפירעון, פשיטות רגל, ביטול עיקולים והגבלות, הסדרי נושים, כינוס נכסים, איחוד תיקים, מתן הפטר לפי החוק החדש ועוד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.