באופן שאינו מפתיע במיוחד, מתחוללת אנדרלמוסיה ברחובות המדינה – ירי ברחובות, שריפת רכבים, טילים בתל אביב, לינצ'ים על כלי רכב ועוד הזרוע נטויה. אנחנו כהרגלנו, סופגים ומוכנים לספוג עוד וכל הזמן נמכור לעצמנו שזה זמני וזה יחלוף. תכלס, זה באמת יחלוף אך זה גם יחזור כאשר בכל פעם שזה חוזר זה נהיה חמור יותר, אך מי שמתעקש לא ללמוד מהעבר נדון תמיד לחוות אותו שוב ושוב.

יש לך שאלה בנושא? היכנס עכשיו לפורום רישיון נשק

מה אני יכול לעשות?
כל אחד מאתנו מצווה לשאול עצמו "מה אני יכול לעשות להגן על עצמי? על בני ביתי? על הסובבים אותי?". חלק מאתנו מעדיפים להניח את העול על כתפי המשטרה כאילו שזה רק תפקידם להגן עלינו, אך המשטרה אינה יכולה, עם כל הכבוד, ליתן מענה לכל מקרה ומקרה ובטח שלא במהירות הרצויה. המשטרה עושה מלאכת קודש בימים אלה, אך אין לה מספיק כוח אדם ואמצעים לתת פתרון מהיר לכל אחד שנמצא במצוקה, קל וחומר כאשר נשקפת סכנה מיידית לחייו.
 
הסרטונים שרצים ברשתות ומופיעים בחדשות מזכירים ארצות עולם שלישי שבהן מתרחשות מלחמות אזרחים והפלת שלטון ובטח שלא מדינה דמוקרטית מתוקנת. הגיע העת להתייצב לדגל ומי שבכוחו להגן עלינו, חייב לצאת מהבועה שבה הוא נמצא ולהתחמש. מדינת ישראל השקיעה מאמצים רבים באימון חייליה ובהכשרתם כלוחמים וכקצינים. אך אחוז גדול מאלה משיבים את נשקיהם לנשקיה בתום השירות ומסתובבים בינינו ללא דחף פנימי ומוסרי לגונן על הסביבה שלהם ועל חיינו בעיקר. בימים כתיקונם אולי אפשר להבין זאת – הרצון לפסטוראליות, האפשרות להטיל את הנטל על האחר, אי רצון להתעמת בשעת צורך, כל אחד מסיבותיו הוא - אך הביטוי "ימים כתיקונם" אינו מופיע בלקסיקון הישראלי.

נדרש רק רגע אחד להציל חיים
נדרש רק רגע אחד בכדי למוטט לנצח חיי משפחות, רגע אחד שבו מחליט מפגע לעצור את רכבו באמצע הכביש ולירות לעבר הסובבים אותו או לדקור את ילדינו בתחנת אוטובוס כאשר אין גבול ליצירתיות ולתעוזה של מי שמחליט לקחת חיים באופן ספוראדי. בצער רב, אלפי משפחות יכולים להעיד על כך. אך באותה מידה נדרש רק רגע אחד בכדי להציל חיים. די בכך שאדם חמוש כדין נמצא באותו מקום בכדי לסכל את הפגיעה ולבלום את האסון הנורא שעתיד לבוא. שבריר שנייה שבו מחליט אזרח חמוש להגן על סובביו ולהביא לקץ התקיפה הקטלנית.

כיום כל אדם אשר שירת בצה"ל והוסמך כרובאי 07 ומעלה או שנושא דרגת סגן ומעלה או רס"ר ומעלה, ובטח שכל מי ששירת כלוחם בסיירת או ביחידה מיוחדת אחרת, זכאים לקבל רישיון פרטי לכלי ירייה, אך משום מה רובם בוחרים שלא להגיש בקשה אפילו. יש כאלה שמתעניינים מעט ובחלוף כמה ימים מחליטים לסגת. יש להצר על כך ובטח שהם יצרו על כך אם, חס וחלילה, יתקלו באירוע מסכן חיים ויעמדו חסרי יכולת אל מול כוח קטלני כאשר כל שיכל לעשות את ההבדל בין החיים למוות זה מעט אומץ וגוש מתכת בגודל של סנטימטר.

עורך הדין אוהד מגורי (צילום: שני אטדגי רבייב)עורך הדין אוהד מגורי (צילום: שני אטדגי רבייב)

הוצאת רישיון באמצעות עורך דין המתמחה בתחום רישוי נשק
אם אתם עסוקים ואין לכם כוח לכל הביורוקרטיה של האגף לרישוי כלי ירייה, פנו לעורך דין המתמחה בתחום שיפעל בשמכם, העלות אינה יקרה ודרכו התהליך מהיר ויעיל ללא מכשולים וכאב ראש. עורך דין המתמחה בתחום יערוך לכם בדיקת זכאות, כאשר חלק מעורכי הדין עושה זאת בחינם ואם נמצאתם מתאימים אז הוא יריץ את התהליך באופן יסודי וקצר. 

אז למה אתם מחכים בדיוק? הגיע העת לצאת מהשאננות, לקחת אחריות אישית – לא רק על עצמכם אלא על כולנו – והרימו טלפון כבר עתה. ההחלטה הזאת יכולה להציל חיים, אז מה בדיוק ההתלבטות? להוציא רישיון נשק עולה פחות מטלוויזיה אך טלוויזיות יש לכולנו בשפע בבית ואנחנו רואים בהן את החדשות ועדיין לא עושים כלום.

עורך דין אוהד מגורי הוא בעל משרד עורכי דין ומנהל פורום רישיון נשק ורישוי כלי ירייה ומתמחה בכל תחומי רישוי הנשק מכל הסוגים לרבות בקשות, עררים, עתירות, רישיונות מיוחדים ועוד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.