בג"ץ פרסם היום (ראשון) את פסק דינו בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד "פשרת האוזר". השופטים החליטו בדעת רוב לקבל את העתירות ולהפוך את הצו על-תנאי למוחלט במובן זה שניתנת "התראת בטלות" לפשרה, במסגרתה נדחה בחודש אוגוסט המועד האחרון הקבוע בחוק להעברת תקציב המדינה לשנת 2020 ונקבעה לתקציב ההמשכי תוספת של 11 מיליארד שקלים ללא פיקוח פרלמנטרי.

בית המשפט קבע כי "תיקון מס' 50 לחוק-יסוד: הכנסת – שהגדיל את תקרת התקציב ההמשכי לשנת 2020 בסכום של 11 מיליארד שקלים, וזאת בין היתר, לצורך חלוקת כספים קואליציוניים וכספי תמיכות – מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת. בית המשפט עמד בדעת הרוב על המאפיינים של חוקי היסוד כפרקים בחוקה העתידית של מדינה ישראל וקבע כי על מנת שדבר חקיקה יהווה פרק בחוקה לא די בכך שיישא את הכותרת 'חוק יסוד', אלא עליו לקיים מאפיינים מסוימים של חוקה שלדעת רוב שופטי ההרכב אינם מתקיימים במקרה זה. עם זאת, נוכח העובדה ששנת התקציב 2020 הסתיימה והרוב המוחלט של התוספת הכספית חולק, בית המשפט הסתפק בהוצאת 'התראת בטלות', שמשמעותה היא שככל שבעתיד ייערך תיקון במתכונת דומה – הוא צפוי להתבטל".

ההחלטה התקבלה ברוב קולות על ידי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופטים ניל הנדל, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, ענת ברון וג'ורג' קרא. זאת כנגד דעתם של השופטים נעם סולברג, דוד מינץ ויוסף אלרון שסברו כי יש לדחות את העתירה.

הנשיאה חיות כתבה בפסק דין כי "הפשרה שאושרה בתיקון לחוק יסוד אמנם צריכה להיות בטלה, אך מכיוון שהרב המוחלט של התוספת התקציבית כבר נוצל והכנסת אף התפזרה ונערכו בחירות חדשות, יש להסתפק בהתראה על בטלות התיקון".

בנוסף נקבע, כי לא ניתן לתקן חוק יסוד בצורה שתגדיל את תקרת התקציב, ואם יעשה כן  התיקון יתבטל. 

התנועה לאיכות השלטון בירכה על ההחלטה ומסרה בתגובה: ״בית המשפט קבע שהיה כאן שימוש לרעה בסמכות״.

ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון, עוה"ד אריאל ברזילי, אמר בתגובה לפסק הדין: ״בית המשפט קבע היום שהמהלך החמור של ממשלת ישראל להשתמש בשיקולים פוליטיים ואישיים קצרי-טווח בתוך חוקי היסוד והמסגרת המשטרית של מדינת ישראל – בתור מקלט לאדם המנסה להימלט ממחויבותו להסכם קואליציוני – הוא ניצול ציני של כוח פוליטי לרעה".

עוד הוסיף ברזילי, כי "העובדה שעד היום אין למדינת ישראל תקציב מאושר, בשל תעלולים פוליטיים, היא אירוע חמור ביותר, שאזרחי ישראל משלמים עליו עד היום. נזכיר שאותה פשרה מפורסמת של ח"כ האוזר לכדה את מדינת ישראל ואזרחיה בני ערובה במשבר פוליטי של חוסר אמון בין נתניהו לבין גנץ. בשל חוסר אמון זה, והניסיון להתחמק מהמחויבות להעביר את משרת ראש הממשלה – נרמסה הכנסת, לא הועבר תקציב והוחלט על תוספת של 11 מיליארד שקלים שהועבר ללא פיקוח הכנסת. מדובר במעשה חמור שאסור שיחזור בשנית. חוקי-היסוד של מדינת ישראל הם לא שבשבת שמשתנה לפי הצורך הקטנוני של גורמים פוליטיים שונים; ואסור שיהיו. כיבוד החוקה הישראלית היא המינימום שנדרש מנבחרי ציבור. אנחנו מברכים על החלטתו האמיצה של רוב בית המשפט לבטל את פשרת האוזר במובן זה שנקבעה ׳התראת בטלות׳ ולקבוע שיש לכבד את כללי המשחק הדמוקרטיים, בכל עת".

כזכור, בעתירתה טענה התנועה לאיכות השלטון כי התיקונים לחוק יסוד הכנסת וחוק יסוד משק המדינה אינם חוקתיים, וכי הכנסת השתמשה לרעה בסמכותה. בעתירה ביקשה התנועה מבית המשפט התראת בטלות לגבי שינוי חוקי היסוד, "לנוכח הפגיעה הקשה בעיקרון הפרדת הרשויות והצורך בפיקוח של הכנסת על הממשלה באמצעות התקציב".

עורכי הדין חגי קלעי וגאיה הררי הייט שיצגו את העותרות עמותת 'חוזה חדש' (קריים מיניסטר) וחברות הכנסת לשעבר סתיו שפיר ויעל כהן - פארן מסרו: "מדובר בפסק דין חשוב, שקובע את שאמור היה להיות מובן מאליו - החוקה הישראלית אינה מפעל פרסונלי, ולא נועדה לסחר מכר פוליטי. בית המשפט העליון נדרש לשוב ולהזכיר לממשלה ולכנסת, כי חלה עליהם חובת אמונים לציבור, וכי החוקה נועדה להגן על האינטרס הציבור ארוך הטווח מפני אינטרסים פוליטיים זמניים ונקודתיים. יש לקוות כי פסק הדין יפסיק את המגמה הרווחת בשנים האחרונות, לשנות פעם אחר פעם את כללי המשחק הדמוקרטיים ויבטיח חוקה יציבה וארוכת טווח"

חברת הכנסת לשעבר סתיו שפיר הוסיפה:  "כשהשלטון משתמש לרעה בכוחו - המדינה בסכנה. במשך שנים ישראל מופקרת ללא תקציב ופוגעת בזכויות שלנו, בעוד הפוליטיקאים חושבים שאיש לא ישים להם גבול. בזמן שהמדינה היתה בכאוס הם המשיכו לזרוק כספים על הסכמים קואליציוניים ושחיתויות, תוך שהם מפרקים את הדמוקרטיה, חתיכה אחרי חתיכה. לחרפה הזו היה צריך לשים סוף. אני מודה לביהמש על ההחלטה הנכונה"