המבחן השני המעניין שקבעה הוא שהסדר שנושא מאפיינים פרסונליים חוטא לעקרון הכלליות ואינו הולם נורמה משפטית. הנשיאה חיות קבעה שחוק שמנוסח באופן שהמחוקק יכול היה לזהות מראש מי האדם או האנשים בהם יכול לחול, חוטא לדרישת הכלליות.
כיום המצב מאוד לא ברור מאחר והשופטים לא דנו מה היקף הסמכות בכל הנוגע לחוקי יסוד, ובנוגע לחוקים בכלל. נשאלת השאלה, אם כך, האם בית המשפט העליון יכול להתערב ולקבוע באמת ואין חריגה באיזון בין הרשויות, מעצם האמירה שהייתה חריגה של הרשות המחוקקת.
יש שאלות רבות שנחשבות שנויות במחלוקת והן כאלו מכיוון שהכנסת עצמה לא הגדירה מה גבולות הגזרה, ויש לה לבוא בטענה אל עצמה ולא על השופטים. יש טענה שהשופטים פולשים אך אילו הכנסת הייתה קובעת את הגבולות ואת תחום ההתערבות של בית המשפט בחקיקה, הדברים היו הרבה יותר פשוטים וברורים. למעשה, הכנסת היא זו השאירה את הסמכות לבית המשפט העליון להתערב.
התרעות פיקוד העורף