כזכור, בהמשך להחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין פלילי את נתניהו, ועל בסיס הליך גישור שהתקיים בהמלצת בית המשפט, התגבש הסדר טיעון בין התביעה הכללית לבין אשת רה"מ, אשר כלל הסכמות בשני עניינים: הראשון, התביעה הכללית תגיש נגדה כתב אישום מתוקן בנוסח עליו יסכימו הצדדים, ונתניהו תודה לפני בית המשפט במיוחס לה בכתב האישום המתוקן ותורשע בדין; והשני, הצדדים יעתרו במשותף לכך שבית המשפט יגזור עליה עונש מוסכם הכולל קנס בסך 10,000 ש"ח ופיצוי למדינה בסך 45,000 ש"ח.
בהתאם לכך, הרשיע בית משפט השלום בירושלים את נתניהו בביצוע עבירה שעניינה קבלת דבר בניצול מכוון של טעות הזולת, וגזר עליה את העונש לו עתרו הצדדים במשותף, גורמי החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה – המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), פרקליטת מחוז ירושלים (אזרחי) ומנהל היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה – שהם בעלי המומחיות הרלוונטית להגשת תביעות מהסוג הנדון, אחזו כולם בדעה לפיה אין מקום להגיש תביעה אזרחית נגד נתניהו בנסיבות העניין.
מהיועמ"ש נמסר כי "היועץ המשפטי לממשלה סבור כי לצד האכיפה הפלילית, ישנה חשיבות רבה גם בעשיית שימוש בכלים מהמשפט האזרחי כגון הגשת תביעות יזומות בשם המדינה נגד מי שגרם נזק לציבור, ויש בכך כדי להלום את האינטרס הציבורי. בכך, יש גם כדי לייצר הרתעה, ואף להביא למניעתם של מצבים בהם החוטא יוצא נשכר. לפיכך, ככלל, יש ללכת בדרך זו בנסיבות המתאימות, ככל שהדין מאפשר זאת".
עם זאת, הוא ציין כי "ביחס למקרה הפרטני, מקובלת על היועץ המשפטי לממשלה עמדתם המקצועית של גורמי החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה, אליה הצטרפו ממלא מקום פרקליט המדינה והגורמים הנוספים כמפורט לעיל, לפיה אין מקום להגיש תביעה אזרחית. היועץ המשפטי לממשלה הדגיש, שהצטברותם של כל אחד מהשיקולים שצוינו לעיל ואשר הובאו על-ידי אותם גורמים, היא זו שהכריעה את הכף בקבלת החלטה זו".
התרעות פיקוד העורף