אנו חיים בתקופה של מהפכה מגדרית. המבנה המוכר של המשפחה הולך ומשתנה ובכך אנו עדים יותר ויותר למבנים של משפחות חדשות שמוציאות אותנו מהקופסה ולחופש מחשבתי לצד משפחות מסורתיות. זהו עיצומו של תהליך שבו כמעט כל תפיסות העולם, האמונות אודות נשים וגברים, זוגיות ומשפחה עוברים מטאמורפוזה. השינויים שחלו בשנים האחרונות בתחום האישי ובהרכבים משפחתיים מעוררים התפעלות ומזמינים אותנו לעולם שבו הפרדיגמה היא חדשה.

זוהי תופעה חדשה ומעניינת שממש הופכת כבר למגמה חדשה בה נשים וגברים עושים כיום בחירות אלטרנטיביות בדרך שבה הם בוחרים לבנות זוגיות או משפחה ולעיתים ממציאים מבנים חדשים לגמרי מתוך יש מאין. בכתבה זו ארצה להתמקד בהסכמי הורות משותפת בין זוגות חד מיניים במגוון של קומבינציות או זוגות סטרייטים שאינם נמצאים בזוגיות ומעוניינים להביא יחד ילדים.

לפניה ישירה אל עורכת דין שני לוי רוזנבלום, לחץ/י כאן

מודל המשפחה החדשה אינו מבוסס על זוגיות ואהבה רומנטית
מטרת החיבור שנוצר ביניהם היא לבנות משפחה חדשה, בתצורה שאינה קיימת כיום או מקובלת במיינסטרים, דבר אשר מזמין את כולנו לצאת מהקופסה ומצורות חשיבה שאבד עליהן הקלח. מודל המשפחה החדשה שנוצר מהווה אלטרנטיבה נוכחת אשר אינה מבוססת על חיים משותפים תחת אותה קורת גג, אינה מבוססת על מודלים של זוגיות המוכרים לנו או אהבה רומנטית. מדובר בקשר ייעודי וייחודי שמטרתו להביא ילד לעולם ולגדלו יחד במבנה של הורות משותפת בשני בתים שונים ובחלוקת זמן כזו או אחרת בין הצדדים.

מתן תוקף משפטי מחייב להסכם הורות משותפת
הסכם הורות משותפת החתום על ידי הצדדים מהווה חוזה בעל תוקף משפטי. על מנת להעניק להסכם תוקף משפטי מחייב, על ההורים לגשת לבית דין רבני או לביהמ"ש לענייני משפחה, על מנת שבית המשפט יאשר את ההסכם ויוודא כי משקף באופן הטוב ביותר את טובת הילד ונחתם מרצונם העצמאי והחופשי של הצדדים. בית המשפט אף רשאי לבטל את ההסכם אם הוא פוגע בטובת הילד.

על מנת שלהסכם יהיה תוקף משפטי הוא אינו מוכרח לעבור אישור של בית המשפט, אך אישורו של בית המשפט מהווה גושפנקא משפטית שבאמצעותה ההסכם יקבל הגנה נרחבת יותר, כך שאם אחד הצדדים ירצה לשנותו הוא יצטרך לפנות לבית המשפט.

מעבר לפן המשפטי שיש לו זוויות שונות החיבור הייעודי בין שני אנשים שאינם מקיימים קשר רומנטי כלשהו לקיים שותפות הורית ואחריות הורית בהחלט מבוססת על חיבורים שהם מהעידן החדש אך לצד זאת מזמנת באופן טבעי אתגרים שלא בהכרח מתקיימים במודלים של הורות מתוך זוגיות רגילה. 

תיאום ציפיות וביסוס מערכת הסכמות בין שני ההורים
הורות משותפת מזמנת אתגר מרכזי הקשור לבשלות הקשר וטיב החיבור בין שני ההורים, עומק ההיכרות ביניהם והגדרת הקשר. לעיתים רבות מדובר בקשר שאינו קשר זוגי/רומנטי ולעיתים אף אינו קשר חברי. כאן עולה שאלה מעניינת: כיצד מעמיקים את החיבור בין שני אנשים שאין ביניהם חיבור רומנטי וזאת למען הבשלת הקשר לכדי הורות משותפת אשר מזמינה את שניהם לחוויה עמוקה וחשיפה לרבדים הפנימיים של כל אחד מהם עת יהפכו להורים משותפים לעולל חדש שמגיח לעולם. האם יש ביניהם תאום ציפיות לא רק בנושאים הקשורים בניהול השוטף של היומיום אלא גם מערכת הסכמות.

אם כך המהות והמשמעות אשר מוענקים לקשר ולחיבור שנוצר הם מהותיים במשפחות חדשות, החזון ההורי, תאום הציפיות, הסכמה על מסגרת ערכית ואף לקיחת הזמן על מנת להכיר אחד את השני לעומק ולהתרשם מהאדם שעומד מולך ברמה הערכית העמוקה, המבנה הנפשי והיכולת לנהל מערכת יחסים ממושכת ומשותפת שאינה רומנטית אך הרמונית וקולחת למען גידול הילד או הילדים המשותפים הוא מהותי בגיבוש שותפויות מהסוג הנ"ל.

עורכת הדין שני לוי רוזנבלום  (צילום: ענבל מרמרי)עורכת הדין שני לוי רוזנבלום (צילום: ענבל מרמרי)

יצירת פרוטוקולי תקשורת חזקים ועמידים בפני לחצים ומשברים
המלצה חמה להורים אשר חותמים על הסכם להורות משותפת להיות באופן קבוע בליווי הורי ובתיאום משפחתי/הורי על מנת ליצור פרוטוקולי תקשורת חזקים, עמידים בפני לחצים ומשברים אשר בונים למשפחה החדשה את היסודות האיתנים לה היא זקוקה. שותפות מהסוג הזה אינה דורשת משני אנשים להסתכל אחד על השני בערגה והערצה, אלא להסתכל יחד באותו כיוון ולעיתים נדרש כל הזמן לשמור על הכיוונון של הכיוון המשותף.

אם כך - מהם הנושאים העיקריים שצריכים להיכלל בהסכם מהסוג המדובר?

  1. הסדרת כל הנושאים הקשורים בהבאת הילד לעולם כולל טיפולי פוריות, פרטי ההיריון, מידע על הרופא בו ייעזרו, חלוקת ההוצאות הכרוכות בהיריון, שמו של הילד, חופשת הלידה, וכל פרט אחר הרלוונטי לתכנונה של הלידה.
  2. כמו כן, על ההסכם לכלול את החלטתם של ההורים באשר לאופן גידול הילד – אחריות ההורית על הילד, זמני השהות וכלל ההוצאות השוטפות והלא צפויות ככל שאלו יתעוררו במהלך החיים, מזונות, חיסכון לילד, חוגים, מקום מגוריהם של ההורים ותפיסת העולם שעל פיה יתחנך הילד. 
  3. כמו כן, על הצדדים לקבוע כיצד ברצונם לפתור מחלוקות ככל שאלה יתעוררו בעתיד והמלצה חמה לפנות להליך של גישור בכל מקרה של סיכסוך על מנת למנוע מצב של פנייה לערכאות.
  4. חשוב להסדיר סוגיות מרכזיות ומהותיות בטרם לידתו של הילד ולאחר לידתו, על מנת להגן על האינטרסים שלו ושל הוריו באופן הטוב ביותר ולקבוע כי ההורים יהיו מלווים באופן שוטף בליווי ותאום הורי.
  5. קביעה של המסגרת הערכית המשותפת, חזון הורי ויצירת חזית הורית משותפת עבור הילד, הם נושאים אשר חשובים לא פחות מהנושאים הכלכליים והטכניים בגידולו של הילד ומפנים את ההורים להעמיק במשמעות ובמהות של הצעד המשותף לקראתו הם הולכים.

עורכת דין שני לוי רוזנבלום עוסקת בדיני משפחה, גישור בגירושין, הסכמי גירושין, ליווי משפטי בהליכי פרידה בהסכמה, איזון משאבים, הסדרי ראייה, משמורת, מזונות ועוד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.